עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הארגון הלומד
11/06/2018 08:58
נאור גנדל
הארגון הלומד. מה הוא? קבוצת אנשים המגדילים באופן קבוע את יכולתם ליצור את מה הם רוצים ליצור. בנוסף, ארגון היוצר בקרב עובדיו רצון ללמוד ולהשתפר מתוך מחויבות אישית בכל הרמות השונות של הארגון.
ארגון זה מחוייב להפוך את הניסיון הנצבר על ידי עובדיו לכדי ידע. יש לסכם אירועי עבר עד לנקודות פרקטיות לשיפור או לשימור לעתיד - מה שלעיתים נקרא תחקיר.
ארגון מקיים תרבות מסויימת כך שמבנה הארגון מכוון לאנשים. קיימת תרבות של גמישות וניסויים, תרבות של למידה. מערכת הארגון לומדת כמקשה אחת באופן מתמשך. קיים תגמול מסויים ללמידה אישית וקבוצתית ורשתות חברתיות לשיתוף הידע.

הארגון מזכיר לי רבות את המנגנון בחיל האוויר. בחיל האוויר נהוג לבצע תחקירים על בסיס יומי. מהשלבים הראשונים בהכשרה בקורס טייס עובדים על תחקיר. בהתחלה מתחקרים אירועים לא טובים, עברות משמעת. בנוסף בהמשך מתחקרים הצלחות וכשלונות בניווטים ועד שלבסוף גם מתחקרים כל טיסה וטיסה.
אני מאמין גדול של תחקירים, לדעתי זאת הדרך הטובה ביותר להשתפר ולהתקדם באופן הכי יעיל שיש. התחקיר יוצר נקודות אופרטיביות, ואם קיימת מערכת ניהול ידע טובה הנקודות האלו נשמרות וניתן יהיה ליישם אותם בפעם הבאה - ולהשתפר.
0 תגובות
שווקי תחזית
04/06/2018 09:05
נאור גנדל
שווקי תחזית, הם מתארים את הפלטפרומה שבה טוענים טענה כלשהי הנוגעת לעתיד הקרוב או הרחוק ומדביקים לטענה זו תגמול כספי - לדוגמה דולר אחד, אם תתממש. את הטענה הזו מציבים למכירה לכל המעוניין. מתוך ההיצע והביקוש לאותו "פתק" כביכול שעליו רשומה הטענה ניתן להסיק על נכונות הטענה.

שווקי תחזית נותנים מענה לכמה בעיות של האמצעים התחליפיים ליצירת תחזית:
כאשר מסתמכים על מומחים בודדים קיימת בעיה לזהות מי באמת מומחה בנושא ודעתו היא אמינה כך שתיצור תחזית מוצלחת. המומחים עלולים להיות מוטים מתוך אינטרסים אישיים ליצור תחזית מסויימת. ובנוסף מסתמכים על דעות בודדות. שוק תחזית נותן לכך מענה בכך שנעזר בחוכמת ההמונים ליצור תחזית אמינה.
כאשר בוחנים סקרי דעת קהל אל מול שווקי תחזית, מוצאים בעיות בכך שאין תגמול למומחיות, אין משקל לדעות המשתתפים בסקר - ללא קשר למומחיות המשתתף בנושא כל הדעות זהות וקיימת גם בעיה של דגימה - יש צורך בקבוצת אנשים גדולה שתענה לסקר.

מדוע אנשים משתתפים בשווקי התחזית?
בגלל ארבעת הR:
Rewards - תגמול, כסף. מי שמשתתף בסקר ויתמוך בטענה כלשהי - לדוגמה: קיים מכרז על עסקת חיטה בעוד 5 שנים שמציעה קילו חיטה ב10 שקלים. מי שיקנה במכרז ביותר מ10 שקלים (כלומר טוען שהמחיר יהיה גבוה יותר), ואכן צדק, ירוויח מעצם העסקה.
Recognition - הוכרה. המנהל ידע שאני מבין בעניין, יעריך אותי.
Relevence - מעניין, מתאים למה שאני עושה.
Relationships - אינטראקציה, חלק מקהילה כלשהי.

כיום, קיימת אמונה חזקה מאוד בכך שווקי תחזית הם העתיד והם יהיו הכלי העיקרי בתהליך קבלת ההחלטות האסטרטגיות בעסקים.
גם אני מאמין בשיטה זו ומאחל לה הרבה בהצלחה.
0 תגובות
מיקור המונים - דוגמאות
28/05/2018 09:44
נאור גנדל

מיקור המונים - הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים"). למיקור חוץ יתרונות רבים - הוזלת עלויות, שימוש בחוכמת ההמונים לטובת ביצועים טובים ומדויקים יותר.

דוגמאות לאתרים המשתמשים בפלטפורמת מיקור חוץ:

  • ויקיפדיה - האתר המוכר של יצירת ערכים על ידי הקהל הרחב. אתר מרכזי באינטרנט בימנו המרכז כמות אדירה של  מידע. בניגוד לאנציקלופדיות האתר מאפשר עריכה חופשית אופן חינמי או גם להפך ללא תגמול כספי. לצורך וידוי אמיתות המידע נעזרים בחוכמת ומיקור ההמונים לבקרה שוטפת על הערכים.
  • oDesk  היא חברה המפעילה אתר המשול לכיכר שוק של מעסיקים ועובדי חוץ. החברה מקשרת בין הצדדים לצורך ביצוע משימות קבועות וזמניות, ומפעילה את מנגנון התשלום.
  • Waze  אפליקציית הניווט הישראלית הנפוצה ביותר כיום בכבישי הארץ. החברה מנצלת את האנשים המשתמשים בתוכנה לצורך צבירת המידע על המסלולים האפשריים.
  • Fiverr  היא חברה המאפשרת לחובבים להציע שירותים החל ממחיר של חמישה דולר. אנשים (על פי רוב פרטיים) מציעים שירותים, פעמים רבות לא מסחריים - והמעוניינים יכולים לרכוש את השירות תמורת המחיר הנקוב.
  • TripAdvisor  הוא אתר המאפשר קבלת חוות דעת אודות אתרי נופש ומלונות. האתר אימץ מודל של חוכמת המונים כאשר משתמשי האתר כותבים חוות דעת על חופשות ובתי מלון בהם שהו. מזמיני חופשות דרך האתר נדרשים לאחר מכן לדרג את המלונות שבחרו וכך, נוצרת תמונה עבור כל מלון המוזכר באתר.
  • Duolingo  הוא אתר ללמידת שפות. האתר משומש מאוד ונראה כמו רשת חברתית. האתר זוכה לשבחים רבים ומצליח במטרתו. נכון לאפריל 2016 יש 59 קורסים ניתנים ללמידה. נוצר על ידי פרופסור לואיס פון אהן.
0 תגובות
המחליף לאינטרנט
20/05/2018 22:34
נאור גנדל

וואן. קדמה  כזכזאת לא ראינו הרבה זמן, פריצת דרך שכזו התרחשה ךאחרונה בשנות ה90. אני מדבר כמובן על המחליף לאינטרנט. איזו שהיא פלפורמה חלופית וטובה יותר שתיתן ביטוי רגשי, סנטימנטלי, רכושני לכל פרטי המידע, רעיונות,דעות, אמנות, מחקרים ועוד... מי המחליף הזה? אני מדבר על הספר.

כמובן שהייתי ציני בפסקה הראשונה (בלי ציניות יותר – בלי"צ), אבל כן הייתה בה טיפת אמת, היה בה משהו שכולנו מרגישים. אני מדבר על התחושת אינטימיות שיש עם ספר טוב. אותו הספר הזה שאתה יודע שהוא שלך. אותו הספר שאתה קורא בהתעניינות ומרותק לכל מה שתמרחש (או לחילופין קורא אותו לפני השינה ולבסוף נרדם כשהוא זרוק עליך – כאילו היה היקר ביותר לליבך). התחושות האלה פשוט לא קיימות עם האינטרנט והמכשירים האלקטרוניים. נכון היה איזה ניסיון, די כושל, עם ספרים אלקטרוניים. אבל חוכמת ההמונים תומכת בדעתי – הרי הדבר הזה לא תפס. ואם אתם יורדים לסוף דעתי, אתם מבינים בדיוק למה הגליונות האלקטרוניים האלה שמתיימרים להיות ספרים כשלו.

אני זוכר ספר אחד מיוחד שקראתי. קוראים לו בדולינה. הספר מאוד מעניין אבל אני לא מזכיר אותו פה בגלל זה, לא בשביל לפרסם אותו. את הספר הזה קיבלתי מחבר מאוד טוב שלי, כשנפרדנו כל אחד לדרכו במסלול הצבאי. לפני שעזב הוא השאיר לי אותו על המיטה עם הקדשה מיוחדת. חלק ממנה היה המשפט "השאלתי אותו לפני שנה מהספרייה – לא החזרתי אותו – הסוד הזה שלנו".

דבר שכזה פשוט לא ניתן לעשות עם האמצעים הממוחשבים והפונטים הנקיים על גבי הרקע הלבן. אז מה אני אומר בכלל? מה? להשליך את כל המחשבים ונחזור כמה מאות אחורה לחיות עם ספרים? מובן שלא, אני רוצה בקטע הזה להדגיש שאסור לנו לזנוח את עולם הספרים – הוא אמיתי יותר, חיי יותר, אישי יותר.

בעולם האינטרנט אפשרויות רבות שלא קיימות בעולם הספרים המיושן. הדרך המיידית לפרסם את דעותיך, לעקוב אחר המרתחש בחיי חבירך ברשתות החברתיות, לפרסם סקרים, להיעזר בחוכמת ההמונים ללמוד על דברים ולהכריע אסטרטגיות, ליצור תעמולות סוחפות או הפגנות מעוררות השראה. כן, נכון, הדברים האלה קיימים באינטרנט – והוא עושה עבודה מצוינת בתחום הזה.

אסור לנו לשכוח את עולם הספרים. 

0 תגובות
להתעניין.
07/05/2018 10:55
נאור גנדל
שיעורים רבים אני מוצא עצמי נודד במחשבות לדברים אחרים. לא קשורים. לא רלוונטים לשיעור. איפה לטייל. מה לאכול בצהריים. מה נסגר עם המזג אוויר. ולמה לעזאזל ללכת גם עם חולצת ג'ינס וגם מכנס ג'ינס??
ברור לכל סטודנט שלטובתו כדאי לו להקשיב בשיעור. יהיה לו יותר קל ללמוד למבחן. הוא יצבור ידע באמת ולא רק ילמד לקראת המבחן באופן חפוז ואז כל החומר ישכח באופן מיידי מראשו. אבל בכל זאת, כולם חוטאים בזה. אפילו יותר מזה - אפילו עובדים על שיעורים אחרים ועבודות אחרות שלא קשורים לשיעור.

אז למה? למה זה קורה? הרי לא הגיוני שבן אדם ירצה להרע לעצמו. לדעתי, הבעיה העיקרית נובעת מאופן הפעולה במוסדות האקדמיים. לא ניתנת אפשרות מלאה לסטודנט לבחור את כלל הקורסים שלו. למעשה נכפים עליו קורסים שלא בהכרח רצה. הכל על מנת שיגיע ל120 נק"ז. למה דווקא. למה דווקא 120 נקודות. האם באמת יש לכך משמעות? אם בכלל. או האם בכלל יש משמעות לתואר ראשון בימנו?

אני, כאשר אני מדמיין את עצמי כמעסיק, יעדיף, באופן כמעט מוחלט, להעסיק מישהו שלא עשה 120 נק"ז במגוון קורסים לא רלוונטים. אלא מספיק שהקדיש שנה מחייו לתחום הספציפי. ידע מדויק יותר. חד יותר. ישר ולעניין. אופציה מעניית היא המכללות. לימודי המקצוע. גם בבתי הספר הפלטפורמה של הנדסאים היא שווה בדיקה.

לסיכום, אנחנו אנשים נודדים במחשבותינו. קשה להתרכז במה שאינך מתעניין בו. חייבים לאפשר לסטודנטים יותר חופש. למעשה חופש מוחלט במה שיבחרו ללמוד. נכשיר אנשים מקצועיים. חדים. מחובתינו כמדינה מתקדמת לאפשר פלטפורמה זו.
0 תגובות
מה זה לדעת
02/05/2018 16:32
נאור גנדל
מה זה לדעת?
האם לדעת זה היכולת לענות על שאלות ספציפיות שהתנסנו בהם בעבר, שלמדנו עליהם באופן ספציפי? או שמא לדעת זה היכולות לענות על שאלות באמצעות קישורים בין פריטים, אירועים וכו'?
השאלה היא שאלה מורכבת, בפוסט זה ארצה להציג את הדילמה ולהציג ביקורת על תחום החינוך כיום בארץ.

כפי שנתפס אצל מרבית בתי הספר בימנו, לדעת, הוא אוסף נתונים שאגור במוח, ועוזר לנו לבצע חישובים באמצעותם בהמשך. לדוגמה, בבית הספר היסודי יסבירו לנו מספר רב של פעמים כיצד תהליך הפוטוסינטזה מתרחש, ואז נדע בתור תלמידים לענות כיצד התהליך מתרחש. הבעיה היא שהמודל הזה הוא מוגבל, הוא כמעט חד חד ערכי - מה שלמדנו זה מה שנדע לענות בלבד.

מודל נוסף הוא המודל המקשר,הקונקטיביסטי, מודל המגדיר ידיעה כמסוגלות ליצור קשר בין פריטים. דוגמה ללמידה מסוג זה היא לימודי ההיסטוריה בבית הספר או לימוד התנ"ך. במבחן הבגרות, המבחן המסכם, מרבית השאלות מבוססות על יצירת קשרים והשוואה בין אירועים ופרטים. מודל זה תומך נתמך באופן יותר טוב אצל מכונות ומחשבים, לעומת המודל הקוגנטיבי שאיננו מתאים לאופי של מכונה (פרט לתחום המתפתח של בינה מלאכותית).

לדעתי, כיום בבתי הספר דרך הלימוד איננה נכונה. בתי ספר, או תוכנית החינוך אשר מסתמכת על ידע קוגניטיבי, כלומר כזה שמתבסס על המוח וחישוביו, עושה טעות מרה בהכשרת התלמידים להמשך החיים ולהמשך לימודיהם. תלמיד שלמד בבית ספר כזה יהיה מוגבל ביכולות הלמידה העצמאית שלו. היכולות לבצע קשרים בין פרטים היא הכרחית בעולמנו כיום, משום שהלמידה, "ולדעת", אינם נגמרים והידע שלנו רק מתרחב. אנשים בעלי יכולות אוריינות גבוהות יצליחו יותר. בוודאות. אנשים אשר יודעים לקשר בין פיסות מידע שיש להם ידעו ליצור במוחם מידע חדש הנובע מהסקה הגיונית מפריטים האגורים בזכרוננו.


0 תגובות
הגבול בין שיתוף לבין פגיעה בפרטיות
23/04/2018 09:17
נאור גנדל

כפי שכולנו יודעים, לאחרונה מתקיימת סערה בקרב משתמשי האינטרנט בנושא פרטיות. סמן ימני למאבק בפרטיות והתעסקות בנושא המטריד הם ההאשמות כנגד פייסבוק והשימוע שנעשה למארק צוקרברג, מנכ"ל החברה. עיקר ההאשמות נובעות מהעובדה שחברה בשם Cambridge Analytics יצרה באמצעות פייסבוק מאות מיליוני פרופילים על משתמשים בפייסבוק. הנושא במבט ראשון מטריד למדי אך לדעתי אין לשפוט את פעולות והחלטות פייסבוק בפזיזות.


קיים גם צד חיובי כאשר יוצרים על משתמש פרופיל. המשתמש יכול להיות משוכנע שהוא יקבל מודעות שמתאימות לו וכנראה גם הנחות על מוצרים מתחומי העניין שלו. אני כלקוח אשמח לקבל מודעות כאלה.


טענה המצדיקה את שיתוף המידע המתרחש בפייסבוק היא שמשתמש אשר נרשם לאתר מתבקש להסכים לתנאי השימוש. איננו מסכים עם טענה זו, משום שידוע לכולם שמעטים האנשים שקוראים את תנאי השימוש. התנאים מנוסחים באופן מורכב, בשפה גבוהה ורשמית מדי, והטקסט ארוך מאוד. בצדק, מרבית האנשים אינם טורחים לקרוא את כל המסמך. לדעתי, יש להנגיש את תנאי השימוש לכלל הציבור ולהפוך אותם למובנים יותר ותמציתיים. אולי להפריד את החלק של הפרטיות וליצור מעין סוג של קטוגוריות במסמך תנאי השימוש.


איסוף המידע הוא רחב ביותר, באתר של גוגל "MyActivity" ניתן לראות את כל הפעולות ששירותי גוגל קולטים ושומרים בשרתים שלהם. המידע הנאסף נע מכניסות לאפליקציות, ביקורים באתרים ועד מעקב שוטף אחרי המיקום של המשתמשים. בגוגל maps קיים שירות הנקרא timeline המאפשר לראות את המיקום והתנועה שלך לפי כל יום, מספר שנים אחורה.


דוגמה מטריד אחרת למעקב אחרי מיקום היא האתר Strava. האתר באופן הרשמי מעודד ריצה ומאפשר פלטפורמה למציאת פרטנרים לריצה ומעניק שירותים למשתמשים הקשורים בנושא זה. בנוסף, החלק המטריד באתר, הוא הHeatMap שהוא כולל. מפה אשר כוללת בתוכה נתיבים אשר רצים עשו. הנתיבים מובלטים לפי כמות המשתמשים שרצו באותו נתיב. הבעיה היא שלא מתבצע מעקב רק אחרי רצים, אלא התגלו גם נתיבים בבסיסים צבאיים אשר צובעים את תצורת הבסיס ואת המקומות המבוקרים יותר. בנוסף אף ניתן לראות מסלולי צלילה של יחידות מסווגת. בהיבט הצבאי הפגיעה באבטחת המידע היא עצומה.

0 תגובות