עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אני בבית.
30/04/2017 22:35
Daniel .
בוא נשכב, החדר קצת מסתובב לי. 
אני אגלגל סיגריה ואתה תמצא את המצית בין האקסלים הריקים.
"את כמו ציור.. אני יכול להסתכל עליך לנצח. "
"פסיפס, אני ציור פסיפס."
"מחוספסת."
אני אעצום עיניים ואתה תמשיך לבהות בי. 
מחר נפסיק לדבר כי הבן זוג שלי חוזר לעיר. 
"אנחנו לא נצליח בתור זוג"
העיניים שלי ישארו עצומות רק לרגע והסקרנות תגבור עליי, 
אהיה חייבת לראות את המבט שלך כשאתה אומר את השטויות האלה. 
אני כנראה אחייך, 
"לגמרי"
לגמרי טועה. 
לפני שאספיק לקחת עוד נשימה כבר תירדם, אסתובב בשקט ותחבק אותי חזק יותר. 
כמה נשיקות קטנות בעורף ותירדם שוב בזמן שהנשימות שלך יחממו אותי. 
אנחנו נקום בבוקר אבל נשאר במיטה עד הצהרים. 
אתה תצטרך ללכת אבל אפתה אותך להשאר, אתה מת על זה. 
וברגע שתצא מהדלת ותשאיר אותי פה לבד
אשים את המסכה האהובה עליי ואהיה האישה הנאמנה שלו. 
הוא לא ישאל, לא יהיה לו אכפת. 
העיקר שאהיה שם לימים שהוא נמצא. 
עוד שבוע אוריד מולך את המסכה ואתה תנגב את הדמעות שהציפו אותי מתחתיה. 
ואנשום אותך. 
"היי"
"היי"
עכשיו, אני בבית.  
0 תגובות
גידול וזה
08/10/2015 13:44
Daniel .
היא יושבת בחדר ההמתנה בלחץ.
-"זה תמיד מתעכב ככה?"
אף אחת לא עונה לה.
-"אליה בן דוד?"
היא מסובבת את ראשה, זה הרופא קורא לה. 
היא מתהלכת במהירות לתוך החדר. 
-"מה קורה אליה?"
-"בסדר.. יש לי דימום שלא מפסיק.."
-"זה מהגלולות?"
-"אתה הרופא פה... תגיד לי אתה."
-"תורידי מכנס ותחתון ותשכבי על המיטה."
היא נשכבת בלחץ. הוא מכניס את המכשיר לתוכה. 
זה כואב, היא חושבת. 
עוצמת עיניים בחוזקה.
-"אוקי.. בואי נעשה משטח."
משטח? מה זה משטח? זה נשמע רע...
-"את מוכנה?"
היא רואה מקל אוזניים גדול מולה. 
-"מה.. מה אתה עושה עם זה?"
-"זה בסדר, זה לא יכאב. רק יציק טיפה."
הוא מחדיר את המקל לתוכה. זה באמת חא כואב היא חושבת. 
הוא מוציא אותו ואוטם אותו. 
-"תתלבשי."
-"הכל בסדר דוקטור? מה יש לי?"
-"זה בשביל למנוע חשש לגידול. יהיה בסדר."

עברו יומיים. עברו שבועיים. חודש וחצי גם חלף לו ועדיין אין תשובה מהבדיקה.
-"הלו? דוקטור מיכאל? זאת אליה בן דוד.. עשיתי משטח לפני חודש וחצי."
היא שמעה רק את רעש תקתוק המקלדת.
-"כן.. אליה תוכלי להגיע לפה?"
-"כן וודאי מתי?"
-"הכי מהר שתוכלי."
הלב שלה נפל. זה לא טוב. זה בטוח לא טוב.

-"אליה.. יש לך גידול על הרחם."
-"זה נקרא פפילומה? קראתי על זה.. אהיה עקרה נכון? לא אוכל להביא ילדים יותר..."
-"בלי פאניקה. נעשה לך עוד בדיקה לבדוק את הגודל של הגידול. אני מאמין שהוא קטן וניתוח קצר יסיר אותו."
בשלב הזה היא כבר לא שמעה אותו. 
בדם געש באוזנייה. 
אני רק בת 17.. רק 17!!! 
למה אני למה דווקא אני?
-"אליה? את רוצה מים?"
היא לא ענתה לו. 
הוא הרים את ידה וגרם לה לאחוז בכוס קרה. 
-"יהיה בסדר אליה. תסתכלי עלי, אין סיבה לבכות. את תהיי בסדר."
היא קמה רועדת.
-"תודה דוקטור.. תודה."

1 תגובות
אני מקנא בלילות..
09/09/2015 00:27
Daniel .
״אני יוצא עם מישהי כבר חודש בערך..״
הקול שלך כשאמרת את זה.. 
הקול שלך בכלל..
התגעגעתי אליך אתה יודע?
לא.. עדיין לא עברתי הלאה. 
ועם כל האגואיסטיות שבדבר, 
אני לא שמחה לשמוע שאתה כן.
אני לא רוצה לדעת שטוב לך. 
שיר ששמעתי אומר 
’תמיד חשבתי שתחזרי ותגידי לי שכל מה שהרגשת היה שיברון לב וסבל.. 
זה קשה בשבילי להגיד שאני מקנא בדרך שבה את מאושרת בלעדיי.‘
הוא כ״כ מקנא בגשם שמטפטף על גופה,
מקנא ברוח שנושבת דרך בגדיה,
מקנא בלילות שהוא לא מבלה איתה,
הוא מקנא כ״כ באהבה שהייתה להם ושהיא העבירה למישהו אחר..
כל מה שאעשה עכשיו זה לבכות מאחורי החיוך. 
כל מה שאעשה זה לחבק אותך,
לבהות בחיוך שלך,
להקשיב לך צוחק,
בכל פעם שתחזור לפגוע בי.

0 תגובות
כשאת פורקת בצורת גבר.
05/08/2015 02:11
Daniel .
אני מאמין שיום אחד תשאלי אותי איך אני מרגיש ואני אגיד לך שלא כ״כ טוב. 
אני מאמין שיום אחד את תקומי בבוקר ותראי אותי ער ומתבונן בך.. 
אני מאמין שתביני שלא ישנתי כל הלילה מהפחד שתעזבי פתאום.
אני מאמין שהכעס שלי יעבור..
אני רוצה להאמין שהוא יעבור.
אני אפילו לא מצליח למקד את עצמי על מה בדיוק אני כועס.
אני חושב שאת יודעת. 
את יודעת? 
איך יכלת לעזוב אותי?
איך יכלת לשבור אותי למיליון חתיכות ובו זמנית לחייך לגבר אחר?
איך היית מסוגלת ליצור חיים עם מישהו שאת בקושי מכירה ביחס אלי?
איך הגעת למסקנה שעבר לך ממני לגמרי?
איך אחרי שכבר קיבלתי את זה שהלכת חזרת??
ועוד עם תינוקת... של זר. 
איך גם אחרי שחזרת התנהגת כמו אורחת בבית שלי?
בבית שהיה שלנו...
למה עשית לי את זה?
למה ריסקת ומעכת אותי בכל יום?
למה את עדיין עושה את זה?
האם תברחי לי שוב?
לא אוכל לעמוד בזה...
נתת לי להישבר בכל כך הרבה דרכים...
איך בן אדם שאוהב מסוגל לכך?
תעצמי עיניים יקירתי.. הכעס חלף. 
מחר יבוא חדש. 
4 תגובות
אוי אהובה..
28/07/2015 09:33
Daniel .
אהובה שלי.. אני מביט בך ונדהם איך אחרי כל השנים האלה המבט שלך נשאר בדיוק כמו פגישה הראשונה..
מבט טוב ותמים שמחמם אותי ועוטף..
עם השנים נהיו לך קמטים, אבל אני אוהב את זה..
קמטים קטנים מסביב לעיניים, זה אומר שגמרתי לך לחייך הרבה..
זה בזכותי נכון? 
לפחות משהו אחד עשיתי טוב..
תגידי אהובה, את זוכרת שבכית מולי?
בכיתי יחד איתך..
עד היום אני לא מבין למה זה נגמר...
זה כבר לא רלוונטי נכון?
אני עדיין חולם עליך..
עדיין משתוקק למגע שלך..
פתאום כלום לא נראה תקין בלעדייך.
התחלתי לשתות אהובה... 
אני יודע שאת שונאת את זה ואני לא יודע למה אני עושה את זה..
אני שבר כלי..
את לא אשמה יקירתי..
אני שמח שאת מאושרת עכשיו..
הוא עושה לך טוב יפה שלי?
הוא שומר עליך?
אולי בזה טעיתי..
לא נתתי לך מספיק אהבה?
לא הייתי שם בשבילך?
את לצידי עכשיו.. הכל מעורבב בראש כמו טורנדו...
תתקני אותי אהובה..
תשלימי אותי כמו פעם..
תביטי בי כמו פעם..
תתני לי את הליטוף שלך, המיוחד הזה שהיה מסדר הכל.
תצילי אותי מעצמי כי אני טובע..
הימים הופכים לקשים יותר ויותר..
הוא עדיין אותנו בבית.. 
הגבר ההוא שבחרת בו על פניי..
חלק בו נמצא כאן...
ישן במיטת נוער בחדר וורוד עם המון דובים שקניתי לך במהלך השנים..
הוא נמצא בה, בבת שלך..
בבת שלנו...
אני לא מכיר אותו אישית אבל אני יודע שהוא תמיד יהיה כאן.
כשהיא תגדל ותהיה דומה לו, את תזכרי בו תמיד נכון?
אף פעם לא אהיה מספיק עבורך...
אהיה אופציה שניה..
זה בסדר אהובה, העיקר שאת כאן.
אם תלכי שוב... אתפרק. 
אני לא מסוגל לדמיין את עצמי בלעדייך.
ניסיתי.. ניסינו שנינו...
את הצלחת... הבאת בריאה חדשה ויפה לעולם...
תראי אותי.. מתמרמר על אהבה לא מוצלחת...
את בכל זאת כאן, חזרת אלי. 
את באמת אוהבת אותי?
חזרת אלי מרחמים? מחוסר תקווה? מנואשות לאהבה מחממת?
תגידי לי שאת איתי כי את אוהבת אותי..
תגידי לי שהבנת שטעית...
תגידי לי שהילדה הזאת שלי יותר משהיא שלו..
תגידי לי שאת רוצה את הערכים והדרך שלי בה.
תגידי לי שאני הרבה יותר ממנו.
אני צריך שתגידי לי את זה יקירתי..
אני צריך שתרימי אותי מהשפל. 
אני צריך אותך...
את באמת כאן?
0 תגובות
מי אתה ומה עשית לאהוב שלי?
25/07/2015 22:02
Daniel .
זרקת אותי ביום שחגגנו 8 חודשים. 
לא נתת לי הסבר. 
דיברת אלי כאילו לא היה בנינו כלום. 
קיללת אותי. 
חזרת אלי. 
קיבלתי אותך בידיים פתוחות. 
אתה הכל בשבילי.. לא הבנת?
נפרדת ממני שוב.
קיבלתי את זה ונשארנו ידידים. 
באתי לישון אצלך והיית איתה בפלאפון.
״היא סתם.. סטוץ. זיינתי אותה וזהו.״
היום יש לך יום הולדת. 
כתבתי לך מזל טוב בדיוק ב12 וסיננת.
כל היום חיכית לתשובה ממך.
סיננת. 
כתבתי לך שלא ציפיתי לזה ממך. 
כתבת לי תודה ויצאת מהשיחה. 
נכנסתי לאינסטגרם.. 
הופה
יש לך חברה חדשה.
זו אותה אחת שהייתה סטוץ.
שהייתה סתם.
עברו בסך הכל שבועיים. 
ישנתי אצלך לפני יומיים. 
ריסקת לי את הלב במשך חודש. 
עכשיו תגיד לי אתה, למה עשית את כל זה?
1 תגובות
אין פואנטה
22/07/2015 01:29
Daniel .
פעם חשבת למה הכל הולך לך גרוע לאחרונה?
למה כל דבר שקורה לך מתחיל טוב ומדרדר?
זה בגללך. 
אשמתך המלאה. 
אני יפרט לך גם למה,
לפני כמה ימים היית מול המראה וחשבת לעצמך שאין דברים כמוך.
ולא בקטע טוב.
ירדת על עצמך. 
פה התחילה הבעיה. 
ברגע שאמרת לעצמך שאפילו אפס זה יותר ממך, 
בתכלס, דפקת את עצמך. 
והנה אני אגלה לך עוד משהו,
אני אפילו לא יודעת אם אני כותבת לגבר או אישה. 
אני נמנעת מלשון זכר או נקבה.
לא שמת לב לזה עד עכשיו נכון?
זה הבעיה. 
ההתעסקות הזאת בעצמך באופן קבוע. 
יש לך זמן לחשוב על זה, הפוסט לא בורח. 
זמן הנעורים שלך כן... אבל היי, כולם מתים בסוף. 
אז סיכמנו?
לא נעליב יותר. 
לא על עצמנו ולא על אחרים. 
למה זה טוב?
זה רק הורס.
0 תגובות
ז״ל
18/07/2015 14:14
Daniel .
לפני 17 וחצי שנים נולדתי, 
ובכיתי בידיים שלה.
לפני 12 שנים בערך הבנתי מה זה כאב, 
ובכיתי בידיים שלה.
לפני 10 שנים נפלתי לראשונה מהאופניים, 
ובכיתי בידיים שלה. 
לפני 8 שנים היא התחילה לרעוד בלילות, 
ובכיתי בידיים שלה.
לפני 5 שנים היא חלתה בסרטן, 
ובכיתי בידיים שלה. 
בכיתי כ״כ הרבה, 
ורק בידיים שלה. 
לפני 4 שנים היא ניצחה את המחלה, 
בכיתי מאושר יחד איתה. 
לפני חודש קברנו את אמא שלי. 
כבר לא היה לי ידיים לבכות בהן. 
היום בכיתי בידיים שלה, קרות וקשות, 
ובצורת מצבה.


8 תגובות
אני. דווקא אני.
17/06/2015 20:01
Daniel .
-״התינשאי לי?״
-״כן״
לפני חודש וקצת הוא הופיע עם טבעת וירד על הברכיים. 
לפני כמה שעות איבדתי את הטבעת. 
לפני כמה דקות סיימתי לבכות. 
איך איבדתי אותה? 
-״בייב הכל בסדר אל תדאגי, אני אקנה לך עוד הרבה טבעות.״
אני לא רוצה טבעות. 
אני רוצה טבעת אחת. 
זאת שנדהמתי ממנה ברגע שראיתי אותה בדוכן ההוא.
זאת שנצצה מתחתי כשהוא השחיל אותה לאורך האצבע שלי. 
אם ההפרעה שלי לא צריכה סיבה כדי להכניס אותי לדיכאון,
עכשיו, כשיש סיבה, אני שבר כלי. 
צאו בהמוניכם ותמצאו את הבן זונה שבחר להרים לי את הטבעת כשהיא נפלה לי, 
ושמר אותה לעצמו. 
תמצאו אותו שאני אוכל להוציא את האיברים שלו החוצה ולשרוף אותם. 

7 תגובות
מכור.
04/06/2015 10:13
Daniel .
כל יום אמא שלו מתקשרת ודורשת לשלומו. 
הוא בסדר, היא יודעת. 
״יש ניתוח חדש יקירי, עם 86 אחוזי הצלחה. זה המון!״
הוא נאנח ומודה לה, אך מסרב. 
הוא יוצא עם מישהי זמן מה. 
הוא חושב שהיא יפה. 
היא חסרת ביטחון, 
אולי זו הסיבה שהוא איתה. 
היא אף פעם לא העזה לשאול איך זה קרה. 
הוא אף פעם לא העז סיפר.  
כששאלו אותו למה הוא לא מטפל בזה, 
הרי הטכנולוגיה של היום כ״כ מתקדמת וטובה, 
הוא ענה בשקט, 
״אני פוקח את העיניים בבוקר,
אך החושך של הלילה נשאר. 
אני מדליק את הטלוויזיה ובלי לקרוא כתוביות, 
אני לומד שפה. 
אני מלטף את פניה היפות, 
רק כך אני יודע שהיא מושלמת בכ״כ הרבה רמות. 
אני מפחד לפקוח את העיניים ולראות אור. 
אני מפחד לשכוח את מגע פרצופה היפה 
רק בגלל שעיניי פועלות שוב. 
אני מפחד לאבד את מי שאני.״
1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 15 16 הבא »
אודות
לבדי אני אשרוד את המלחמה שלי , לא משקרת לאף אחד כל האמת יוצאת החוצה .

danielbriga41@gmail.com
חברים
TigerLilyJennysmooth criminalנערת הגורלThe Girl with Two HeartsKedish
MaskedCatmy nicknamesee from the heartLonely guy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון