עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
נושאים
הרצאה 11 :)
28/05/2014 15:04
מאיה
הפצת מידע, זנב ארוך, מיתוג

היי לכם J

היום אני אספר לכם על שלושה נושאים מרכזיים עליהם דיברנו בשיעור. חלקם בשמות מוזרים (זנב ארוך) וחלקם נשמעים טכנולוגיים למדיי (הפצת מידע). אל תיבהלו. לא דיברנו על חיות.

האינטרס של ארגון או אפילו שלי עצמי להפיץ מידע אודותיי הוא אינטואיטיבי למדיי- ברור לנו שכדי שאני או הארגון שלי נהיה קיימים- אנחנו צריכים להשמיע את עצמנו. והדרך הכי טובה היא לפרסם את עצמי, להפיץ מידע על הכישורים שלי ועל השירותים שאני מציעה.

אבל האם זו אופציה שהלקוחות שלי יפרסמו אותי? אז בשיעור למדנו שכן. ועוד יש לכך יתרונות רבים כמו העובדה שמעורבות לקוחות חושפת אותנו  לפרסומות ולפעילות המותג ואף לביצוע רכישה ופעילויות אקטיביות נוספות שיקרבו את הלקוח אלינו לפירמה.

כיום קיימים כמה דרכים לנצל את מעורבות הלקוח לצרכים ארגוניים. לדוגמא –

·         אימייל- על סמך אתרים אליהם רשום המשתמש באמצעות האימייל ניתן לפלח את תחומי העניין שלו וכך להציע לו פרסומות שרלוונטים בעיקר אליו. גוגל פועלת בצורה דומה ומפרסמת בדף ג'ימייל של לקוח ספציפי פרסומות על סמך תחומי ההתעניינות של אותו לקוח.

·         שימוש ברשתות חברתיות משמש פרסום בצורה ויראלית- אותה הפרסומות\אותו המידע מופץ על ידי כך שאנשים מפיצים לחבריהם. בצורה זו השיווק אמין יותר ומופץ למעגלים רבים.

הנושא הבא שדיברנו עליו הוא מיתוג אישי. מהו מיתוג אישי? הכוונה שלנו היא יצירת מוניטין. תהליך בו האדם משווק את עצמו כמותג. בעצם בלי לשים לב תהליך שמתבצע כל הקורס והוא כתיבת הבלוג הוא תהליך מיתוג אישי. אני בונה סביבי קהל עוקבים, מראה להם מי אני, יוצרת מוניטין כי כמובן סומכים עליי, וכמעט הכי חשוב- גורמת להם להמליץ עליי לאנשים אחרים. אנשים מעדיפים להסתמך על המלצות וחוויות של אנשים שהם מכירים ולכן ככל שנהיה פעילים והמיתוג שלנו ברשת יהיה טוב יותר, כך יותר יכירו אותנו וימליצו עלינו!

והנה חיכיתם בסבלנות עד עכשיו אז הגענו למושג המעניין – "זנב ארוך" מהו? אז הוא היכולת של כל חובבן לייצר בעצמו ומעצם כך להגדיל את כושר הייצור לכמעט אינסוף!!! תהליך זה נקרא 'דמוקרטיזציה של אמצעי הייצור'.   -> עקרון זה משפיע על תעשיית המכירות על ידי הקטנת עלויות הייצור והאחסון.

חשוב לי לציין כי המשמעות של זנב ארוך בחברה עניינה אותי מאוד ומצאתי את עצמי מחפשת עליה ומצאתי כך-  "משמעויות חברתיות הנובעות מהמודל :

העובדה כי פריטים בודדים של תרבות, ה"להיטים", נצרכים על ידי אחוזים ניכרים באוכלוסייה מחזקת את המשותף לחבריה. כאשר כולם רואים אותם סרטים, שומעים אותם שירים וקוראים את אותם ספרים אז הרגשת הלכידות גדולה יותר. ה"להיטים" עונים למעשה על הצורך של השתייכות ו"מדורת שבט" משותפת. "

 

אני דווקא חושבת שזה נדבך יפה שקיים בחברה. ועם זאת שכולנו אינדיבידואלים אנחנו גם חברה.

 

חג שבועות שמח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

0 תגובות
הרצאה 10!
19/05/2014 19:48
מאיה
שימור ידע, ניהול ידע, איבוד ידע

ידע זה כוח ,ידע זה כוח,ידע זה כוח, ידע זה כוח, ידע זה כוח, ידע זה כוח, ידע זה כוח, ידע זה כוח.

אבל מה קורה כשמאבדים ידע?האם הדבר אפשרי בכלל עם כל הניהול החכם שבאפשרותנו? למה שזה יקרה בכלל?

אז למרות כל תעצומות הנפש שזה גורםלנו רק לחשוב על כך, איבוד ידע הוא אפשרי ואפילו קורה. יתרה מכך, אובדןהידע יכול להסב נזק רב לארגון משום שכאשר הוא מתרחש הארגון לא יכול לקבל החלטותמבוססות ידע. מסיבה זו חשובה מאוד המשכיות הידע בארגון וישנו צורך בגיוס מוחלט שלכלל הפרטים בארגון בתהליך מניעת אובדן הידע.
למה בכלל שארגון יאבד ידע? להלןגורמים שעשויים לתרום לאיבוד הידע:

·                    במצבבו הארגון אינו תומך בשיתוף הידע.

·                    במצבשל קידום או פיטורין של עובד אשר עוזב את הארגון ו"לוקח" את הידע איתו.

·                    במצבשל עומס יתר על המומחים.

בגללשלכל ארגון חשיבות הידע הינה ברמה שונה, ניתן לקבוע את קריטיות אובדן הידע בארגוןעל ידי ראיונות ומילוי שאלונים על ידי העובדים וההנהלה בארגון.

ניתןאף לחשב מקדם סיכון אובדן ידע לעובד ובכך לדעת באילו עובדים הכי "לטפל"על מנת לא לאבד את הידע שלהם.

 

שימור הידע הוא למעשה הפתרון למניעת אובדןידע. ניתן למסור ידע על ידי חניכה, לימוד, התנסות ושיתוף עם אחרים.

ישנם שני צדדים בשימור הידע:
א. תיעוד על ידי מוסר הידע –תיעוד כתוב, צילום וידאו, הקלטות אודיו.
ב. תיעוד על ידי מקבל הידע –תיעוד שיחות, רישום שאלותתשובות, התלוות לתהליך ותיעודו.

תהליך שימור הידע:

1.      ניתוח צרכים ומיפוי הידע- הגדרת עולם הידע, לקוחות הידע ומטרותהשימוש בו.

2.      אריזת הידע של המומחים- תיעוד, כתיבת מדריך, פיתוח קורסים, הקלטותוידאו.

3.      אחסון במאגר הידע- יצירת מאגר ידע תומך פעילות ונגישות ידידותיתאליו.

4.     הטמעה ותחזוקה- חשיפתהתוצרים, עדכונים, שיווק המאגר.

כחלק משימורהידע, וכדי לא להחזיק ידע עודף במאגרים, עלינו לדעת לעשות שימושחוזר בידע!

 

שימושחוזר בידע עוזר לנו גם כאשר לא אותרו מומחים בכדי לטפל בבעיה מסוימת בארגון וזאתמשום שבמצב של שימוש חוזר בידע ניתן לשלוף מידע קיים ממסד נתונים שבו בעיות דומותשקרו בעבר ובכך ניתן לשחזר פרטים.

לשםזאת יש קודם כל לתעד את הידע ולהכין אותו לשימוש חוזר, שתהיה נגישות לידע זה עלמנת שנוכל לחזור ולהשתמש בו.

ישנם 3סוגים של אנשים המטפלים בידע:

1.יצרן הידע – הכותב המתעד של הידע

2."מתווך" הידע – מכין את הידע לשימוש.

3.צרכן הידע – מי שעושה שימוש בידע.

 

כיף לי שבמקום עבודה שלי יודעיםלהעריך ידע, קצת חוששים מאיבודו ולכן פועלים למנוע את זה, ובהחלט עושים שימוש חוזרבידע! (והזיכרון במחשבים שלנו מאוד מעריך את זה J  )

עד כאן להיום, נתראה בהרצאה הבאה!! 

0 תגובות
הרצאה 9 :)
15/05/2014 18:22
מאיה
משחוק, ניהול ידע, תרבות ארגונית

השיעור דיברנו על שני נושאים

תחילה העמקנו בנושא תרבות ארגונית. למדנו כי תרבות ארגונית הינה אחת מה"רגליים" של ניהול ידע ולכן חשוב שנדע איך ולמה משפיעה עליו

אז תחילה- תרבות ארגונית ניתן לנתח על בסיס נתונים גלויים כמו המראה, הדיבור של האנשים, ועל בסיס נתונים והתרחשויות סמויות כמו הנורמות החברתיות, הנחות היסוד מהם צומחת התרבות ועוד. כדי לנתח את התרבות הארגונית קיימות שאלות שניתן לשאול ומהם לנסות להבין

שאלות כמו "מי זה 'הם' ומי זה 'אנחנו'?" ,  "מה באמת חשוב ולמה?" , "מה נחשב לבעיה ואיך מתייחסים אליה כשהיא צצה?" שאלות כאלו יעזרו לנו להגדיר את התרבות הארגונית שבארגון

בהמשך לזה דיברנו על משמעת ארגונית ולמדנו על סיווג של ארגונית לתוך מטריצה של רמת יזמות ומשמעת- מתוך הספר גלגל התנופה: מטוב למצוין.המטריצה אומרת כך

ארגון סטארט אפ- משמעות נמוכה יזמות גבוהה

ארגון בירוקרטי (עובד לפי הספר מה שנקרא)- משמעות נמוכה, יזמות נמוכה.

ארגון היררכי- משמעות גבוהה, יזמות נמוכה.

ארגון מצויין- משמעות גבוהה, יזמות גבוהה

למדנו שני סוגי תרבויות בנוגע לשיתוף ידע

תרבות Need to know - הכל סגור למעט מה שמוגדרפתוח לעובד מסוים כי הוא חייב להיות מודע לנושא. (כך התרבות בארגונים ביטחוניים וזאת כדי לאפשר את המשמעת של בטחון מידע). 

תרבות Need to share - הכל פתוח למעט מה שמוגדר כסגור. (תרבות חדישה יותר)

 

הנושא השני עליו למדנו הוא משחוק (מהמילה משחק)-תחום שמאוד מתפתח בשנים האחרונות, לדעתי בגלל העובדה שאנחנו מחפשים כל הזמן דברים חדשים ומעניינים שיגרו אותנו ושיהיו שונים מההרגל שלנו, ובצורת משחק אנחנו מאתגרים את עצמנו ומתגרים ומתעניינים בצורה שתתרום לשני הצדדים (למפתח המשחק ולמשחק). 

ישנם אלמנטים מאוד ברורים החוזרים על עצמם שמתכנתי המשחקים מכניסים למשחקים:

רמות, משימות, צבירת נקודות, דמויות, גרף התקדמות, גרף חברתי (כי זהו משחק רב-חברתי).

PBL- האלמנטים השימושיים ביותר מקובצים תחת ראשי תיבות:

P=points מטרתם לקבל פידבק על מה שעשינו, התקדמות במשחק.

B=budges תגים. מראה סטטוס, השגת יעדים.

L=leaderboards טבלת מובילים. מראה הישגים יחסיים,תחרותיות.

משחוק בארגונים: שימוש בטכניקות של משחקים מקוונים על מנת לקדם את צרכי הארגון. לגרום לעובדים לעשות משהו שהארגון רוצה.

אחת התוצאות של משחוק היא יצירת אתגר ומעורבות. לגרום לעובדים להיות מעורבים בארגון מרצונם החופשי! המפתח הוא לייצר מצב Win Win כולם זוכים.

המטרה בעצם היא לא לגרום עניין קצר או הנאה קצרה, אלא להשיג משהו מתמשך.
אז יאללה תלחצו
PLAY!!!!!!

0 תגובות
יום העצמאות, הרצאה 8!
03/05/2014 19:13
מאיה
ויקי, ויקיפדיה, ניהול ידע, קהילת ידע
הייוש:) 
השיעור דיברנו על WIKI בארגונים! 
התחלנו מהסבר קצר על מהי WIKIPEDIA - " פרוייקט ניהול מידע וידע המוצלח והנפוץ ביותר בהיסטוריה האנושית! "
כולנו נתקלים בוויקיפדיה לעיתים לא רחוקות בשיטוטים ברשת וחיפוש אחר מידע. אז למה? למה דווקא וויקיפדיה כל כך הצליח? 
אפשר להגיד שאלו התכונות העיקריות שלה שהביאו אותה לאיפה שהיא היום, ובחיבור ישיר לכוח של "חכמת ההמונים" והחומר מהשיעורים הקודמים אפשר להבין איך הוויקיפדיה כל כך חזקה- 
- כתיבה על ידי מספר "תורמים" - ידוע מי כתב כל דבר (לכל עדכון יש "אבא" או "אמא")
-שמירה אוטומטית של הגרסאות.
- ניתן להשוות תוכן גרסאות ולראות את השינויים. 

אז מה זה ויקי בעצם? 
 (ע"פ ההגדרה מהמצגת: "פלטפורמה פשוטה לכתיבה משותפת של תכנים מבוססת על טכנולוגיה כמו של ויקיפדיה")
למה נרצה ליישם אותו בכלל בארגון? 
-קודם כל ובעיקר בזכות הפשטות שלו- קל לשימוש, נוח, אינטואיטיבי, מאפשר בקלות עבודה בהמשכים ככה שניתן לשפר ולהוסיף בחלקים ורק בסוף לפרסם. 
-בנוסף, הויקי מאפשר הכנסה ועריכה של תכנים ע"י מס' כותבים ללא צורך להעברה בין המחברים בתהליך מורכב.
-המידע נשמר בהקשר המתאים וכמו כן קיים גיבוי אוטומטי ושמירה ע"ג שרת.
-נושא ההרשאות מנוהל כראוי וזו רק דוגמא לכך שניתן לאכוף סוגי מדיניות שונים. 
- גישה דרך דפדפן מאפשרת קלות - המשתמש לא צריך להתקין ולחדש גרסאות במחשבו האישי. 
-בויקי קיים מנגנון חיפוש פנימי. 
עכשיו אחרי ששכנעתי אתכם בתכונות המהממות שלו, כל מה שנותר זה 1. לפתוח חשבון בויקי, 2. להוסיף תוכן 3. ולעדכן :) 

========ויקי ארגוני יכול לשמש אותנו כמאגר מונחיםאינציקלופדיה לשימוש פנים ארגוני (לדוגמא אמדוקס ביצרתם את  AMDOCSPEDIA), בנוסף הוא כלי נוח לבניית מאגר ידע מקצועי, כלי תפעולי למרכזי שירות ,דוגמא נוספת מהשיעור היא אלתא שהשימוש שלה בויקי נוצר כדי לקדם את המודיעין העסקי שלה..  ועוד שימושים רבים אחרים! ======

נושא נוסף שדיברנו עליו הוא קהילות הידע. 

קהילת ידע (הגדרה) = קבוצה של אנשים שיש להם נושא משותף כלשהוא ומרצונםהחופשי הם משתפים ידע. תהליך שיתוף הידע מתבצע ברובו בצורה וירטואלית.


קהילות ידע הוקמו במטרה לפתור בעיה ארגונית ידועה- זרימת הידע בארגון מתבצעת בחלקה הגדול באמצעים לא פורמליים כגון דיונים מקצועיים, שיחות, הדגמות ועוד, אך התרומה להגדלת הידע בצורה זו היא "התנדבותית" וכמו כן דרוש אמצעי לשיפור תהליכי זרימת הידע הלא פורמלי. 

קהילות הידע מאפשרות לימוד קולקטיבי בעיקר וירטואלי וגם פנים אל פנים,  מורכבת ממרכיב טכנולוגי ומרכיב אנושי ושניהם מרכיבים חיוניים לפיתוחה. קהילת ידע בארגון היא מעין מקום שבו נוח לנהל ולטפח את הידע של כל אחד, ולכן במהרה יכול להפוך חלק מתהליך העבודה. 

למדנו רבות בשיעורים הקודמים על פיתוח ושימור הידע הארגוני כאינטרס מרכזי בארגון, ולכן קהילת ידע מאפשרת את זה וארגונים רבים מייצרים אותה בתחומים שונים. 

בנוסף, גם לעובדים בארגונים יש אינטרס להקמת קהילות ידע- זוהי סביבה מקצועית בה הם יכולים להתפתח ולשאול שאלות בהפצה מידית, מה שיתרום להם לעבודה השוטפת ולידע:) 

( סתם ככה- עוד בעבר היה ידוע ביהדות שלימוד בקבוצה הוא טוב!==הסנהדרין!! )

בימינו, רשתות חברתיות משמשות הרבה פעמים כקהילות ידע בתחומים שונים.

דוגמא מחיי היומיום שלנו היא WAZE- אפליקציה שנותנת שירותי מיקום וGPS ובעצם מהווה 'קהילת נהגים מקומית' שמאפשרת התחזקות בכוח הניווט ושיפור במסלול הנסיעה היום יומי של כל משתמשיה. 


שני הנושאים מאוד מעניינים וכיף לקבל דוגמאות מהיום יום שלנו שמקשרים אותנו קצת אל "מאחורי הקלעים" שלהם עצמם :)

תודה!!!!!!!

ונתראה בשבוע הבא!!!! :)))

0 תגובות
הרצאה 7 :)
30/04/2014 10:14
מאיה
פורטל, ניהול ידע, יעילות
שלום ושבוע מהמם לכם !
השבוע דיברנו על פורטלים.. 
אז מהו בעצם פורטל? פורטל הוא אתר אינטרנט שמספק מעין 'שער' למקורות אחרים ברשת האינטרנט. בארגונים המטרה תהיה ליצור 'האחדה', נוחות לעבדים, ליצור פלטפורמה אחת שבה כולם יוכלו לשתף ולצבור מידע תחת אותו אתר. 
למה אנחנו צריכים את הדבר הזה? למעשה בכל עבודה בארגון אחת המטרות היא שהתקשורת לא תהווה בעיה במהלך העבודה, שתהיה יעילה נוחה ומהירה ותאפשר לגורמים שונים לתקשר ולהעביר מידע. 
אז הפורטל בעצם מיועד להנהלה ולעובדים, ומאפשר דרך נוחה למשתמש להגיע לדפים הייעודיים אותם הוא מחפש.
לפורטל כמה פונקציות שתורמות ליעילותו של הפורטל בארגון:
1. פרסונליזציה- כל עובד משתמש בדפים הרלוונטי אליו.
2. חיפוש נוח על מנת לייעל את ההגעה למידעים מסויימים. 
3. ניווט אחיד על פי מונחים תואמים.
4. שיתוף- פונקציה חשובה מאוד לארגון.
אז עד כה נגענו בארגון שרוצה פורטל על מנת לייעל את עבודתו בין דפי הארגון שלו, אך חשוב לציין כי פורטל ניתן להיות חיצוני לארגון וכך מתאפשר לגלוש באתרים חיצוניים. למה אני מתייחסת לזה בנפרד? כי קיימות לא מעט חברות וארגונים שלא מאפשרים להוציא את המידע מחוץ ל'קורת ביתם' מפאת אבטחת מידע ולכן אין הם ירצו שיהיה גישה לפורטל חיצוני בעבודתם. לעומת זאת, חברות פתוחות כמו החברה בה אני עובדת, מאפשרות עבודה מהבית, מה שאומר שבהכרח קיימת גישה מהפורטל החיצוני לפנימי. 
הקמת הפורטל מתבצעת כמו הקמת מערכת מידע- בשלבים. חקר המצב הקיים, מיפוי מטרות, השוואת חלופות, אפיון המערכת, פיתוח בדיקות והטמעה. 

אז איך נדע אם הפורטל שלנו בארגון מוצלח? 
פורטל מוצלח: המשתמשים מרוצים. משתמשים אחרים בארגון גם רוצים פורטל. ניתן לראות הצדקה כלכלית עסקית - ROI
פורטל לא מוצלח: תוכן לא מתאים. תכנון לא טוב. תשתית לא הולמת. זמני תגובה ארוכים. אין מנהל תוכן. גישה חלקית למידע. היעדר תמיכה. הטמעה לקויה.

בואו נקווה שתמיד נהיה חלק מארגון שמתחזק פורטל מוצלח! :) 
עד כה להשבוע, 
נתראה בפעם הבאה!

0 תגובות
אביב הגיע הרצאה 6 באה ! :)
20/04/2014 14:32
מאיה
חכמת המונים, מיקור חוץ, עיר חכמה
היי היי, 
קודם כל חג שמח וכיפי! מקווה שלא אכלתם מלא מצות ושיש עוד כוחות לקרוא את הבלוג שלי! :))) 
בשיעור האחרון נהננו תחילה מהרצאה של צביקה פופר בנושא ערים חכמות, 
חייבת לציין שהנושא מרתק, מאוד חם בעולם שלנו ואני גם יכולה באופן אישי לראות את עצמי מתעסקת בתחום הזה בעתיד..
אז מהי עיר חכמה?  
עיר לכל דבר כאשר יש בה השקעה בהון האנושי, באנשים. בהון החברתי. בטכנולוגיה. ומה שהופך אותה לחכמה זו ההידברות המקשרת בין כל התחומים. 
העיר החכמה מתאפיינת במתן רמת שירות איכותי לתושביה. היא יודעת למנף את המידע הקיים בעיר כדי למצות משאבים באופן אופטימלי ולקבל החלטות טובות ומושכלות יותר. היא ערוכה לחזות ולפתור בעיות באופן יזום (בשונה משיטת הניהול הקיימת היום שהיא של תיקון הבעיות) ויכולתה להתמודד עם מצבי חירום גבוהה יותר. 
בהמשך השיעור דיברנו על חכמת ההמונים ועל מיקור המונים
משפט שלדעתי מייצג את הנושא-
 אף אחד לא יותר חכם מכולם!
המשמעות היא, כמובן, שאנחנו יחד חזקים יותר מכל אחד שלעצמו, ובכוח הזה לומדים כבר לא מעט ארגונים להשתמש. 
אז מהי זה בעצם חכמת המונים? קבלת פתרון מצירוף המידע שמביאה קבוצה. כמובן שלא כל קבוצה שמביאה מידע יכולה לתרום , אלא יש תנאים שצריכים להתקיים כמו שבקבוצה יהיו מגוון דעות ותהיה עצמאות ושונות מחשבתית. כל זה כדי לקבל את המידע המיטבי לקבלת החלטות בעקבותיו. 
הבעיות היכולות להיפתר על ידי חכמת ההמונים נחלקות לשלושה סוגים מרכזיים:
1. בעיות אבחנה (איזה מוצר יצליח, כמה יונים יש וכדומה)
2. בעיות שיתוף פעולה- איך גורמים לאנשים לעבוד ביחד.
3. בעיות קואורדינציה.
דוגמה לקבלת החלטות בעזרת חכמת המונים : (כי את WAZE כולנו מכירים)  ההתרסקות של המטוס המלזי -באתר החברה הבריטית הוזמנו הגולשים לעבור על סריקות של ים סין הדרומי, שם שיערו החוקרים שיימצאו שרידי הבואינג, ולתייג כל עצם חשוד. כפי שהסביר בזמנו לוק ברינגטון, מנכל בכיר של DigitalGlobe: "אנחנו מנסים להיעזר בחכמת ההמון, כפי שאנחנו עושים במקרים דומים. בעבר נעזרנו באזרחי העולם למצוא כתמי שמן ונפט שמזהמים את האוקיינוסים. אם יש משהו על פני הים, נוכל לראות זאת בעזרת ההמון."
הנושא רחב מכפי שאצליח לספר עליו פה, ולכן אמשיך בפוסט הבא :) 
עד אז, 
שיהיה שבוע נהדר! 

0 תגובות
כמעט אביב, הרצאה 5 :)
09/04/2014 18:27
מאיה
ניהול, מידע, ניהול ידע
הייוש :) 
השבוע קצת נזכרתי מאוחר, אבל קצת לפני ההרצאה הבאה אני אזכר בהרצאה הקודמת :)
אז בהרצאה 5 דיברנו על ניהול המידע, 
קודם כל הגדרנו שתי צורות של מידע: מידע מובנה (structure ) ומידע לא מובנה (un-structured) 
מידע מובנה  =  מבנה המסודר בצורה ידועה מראש בתוך בסיסי הנתונים.
מידע לא מובנה = מידע אשר לא ידוע כיצד נראה ומתנהג, מידע המפוזר בארגון. 

דיברנו על ההבדלים הדקים בין הגדרות של ניהול -
 ניהול קבצים  מדבר בעיקר על היררכיה ועל איפה שומרים---תוכן הקבצים אינו רלוונטי.
 ניהול מסמכים מתעסק במידע על המסמך.
 ניהול רשומות מדבר על ההקשר שהומצא המסמך- אין לשנות אותו. 
 ניהול תכנים הוא ניהול בו מסתכלים על הכל ביחד, על הצורה בה מטפלים בהכל.

 הצורך בכל ניהול לי הוא כבר ברור אחרי כמעט מחצית מהקורס- אם נארגן וננהל את המסמכים שלנו בצורה נכונה-  נחסוך זמן מבוזבז (וכמובן גם כסף)

בעולם שלנו היום כמעט אין מסמך שאנחנו מקימים וסוגרים לבד, עבודה משותפת מוכיחה את עצמה כבולטת ביותר, ולכן חשוב מאוד לנהל את העבודה המשותפת על המסמכים. כמו שאני מכירה מהקבוצה שאני עובדת, הדבר מתאפשר באמצעות מערכות אשר מכילות את המסמכים ומאפשרות שימוש מקבילי בהם, וכמו כן מאפשרות שליטה בשינויים במסמך באמצעות 'נעילת המסמך' על משתמש מסויים ופתחיתו לשאר המשתמשים לאחר השינויים המתבקשים. 
מצחיק, אבל באופן מנוגד מהפירוש המילולי, הדבר מתאפשר על ידי שני מינוחים- 
check  out - 'משכתי את המסמך, השאר רואים אותו כ read only'
check in- 'החזרתי את המסמך ועכשיו כולם יכולים לעבוד עליו'

לסיכום, 
 הצורך בכל ניהול לי הוא כבר ברור אחרי כמעט מחצית מהקורס- אם נארגן וננהל את המסמכים שלנו בצורה נכונה-  נחסוך זמן מבוזבז (וכמובן גם כסף)

וטיזר לשיעור הבא : ההמון חכם יותר מהגאון
0 תגובות
הרצאה 4, ממש על גבול הרצאה 5 ;)
01/04/2014 22:33
מאיה
גיבוי קבצים, ארגון לומד, תחקיר, עומס מידע
השבוע יש לי הרבה דברים לכתוב, במיוחד שאני על סף ההגשה של העבודה הראשונה בנושא של עומס מידע, נושא שקיים סביבו הרבה "באזזז" בשנים האחרונות ולשמחתי או לצערי אני מעריכה שעוד נמשיך לשמוע עליו. 
למה לשמחתי? כי כבר לקנות לחם נהיה סיפור היום מרוב התחלופות הקיימות, וצריך לפעמים לעשות סדר בבלאגן.
למה לצערי? כי אולי הייתי מעדיפה שבמקום להשקיע מאמצים בלנסות לפתור את הבעיה, אולי אם כל אחד יתרכז במה שרלוונטי אליו לא נצטרך לסבול מכאבי ראש מעודף מידע. 
אבל נחזור שניה להרצאות..

אז בהרצאה הקודמת דיברנו על ניהול הידע האישי בעיקר, ועל הדרכים לגבות ולחפש מידע במחשב האישי שלנו. 

בהרצאה עליה אני כותבת, הרחבנו את הנושא של גיבוי קבצים ודיברנו על העקרונות לגיבוי קבצים.. כמו שאומרים " עד שלא יהיה לך את זה לא תדע להעריך" ? אז אני יכולה לספר על חוויה אישית שאמנם היא לא דרמטית כמו שהמשפט גורם לנו להרגיש אבל אחרי שתכתבו ותשקיעו בעבודה שלכם כמעט 15 שעות ואז המחשב ייתקע- תבינו למה צריך לשמור קבצים. ואם תשמרו קבצים וחס וחלילה ייקרה למחשב משהו, אז תבינו למה צריך לגבות אותם גם. אז לגבות, אי אפשר לדעת מה יקרה ומתי (עד כדי כך שגם מזיקים למיניהם יכולים לפגוע לנו במחשב) :) !
בנוסף דיברנו על ארגונים לומדים. אז מה זה ארגון לומד בעצם? 'ארגון לומד' אינו עוד כלי ניהולי.

ארגון לומד הוא תפיסה שלמה ומקיפה (הוליסטית, אם תרצו) של תרבות ארגונית, צמיחה ארגונית וצמיחה אישית בתוך הארגון, זו דרך חיים שיש להבין את משמעויותיה, היתרונות שלה וה'חסרונות' שלה.

עמדנו על שלבי הלמידה האישית והמשמעויות שלה ללמידה ארגונית. אחת הדרכים החשובות בתהליך הלימוד הוא תיעוד תוצרי הלמידה על מנת לשמר את הידע בצורה מאורגנת ומסודרת.

שלבי הלמידה מחולקים לשלושה סוגים:

1. למידה לפני (BAR= Before Action Review)-השלבים הדרושים להכנת או ביצוע עבודה מסוימת.

2. למידה תוך כדי (learning during)-תיעוד ולמידה יומיומית וקבועה של הדברים המתרחשים ברצפת הייצור. הלמידה מתאפיינת באמצעות לקחים ותובנות:

לקח - ידע בעל משמעות כללית הנוצר בתהליך שיטתי ומתוכנן של ניתוח פעילות ארגונית.

תובנה – פיסת ידע בכל משמעות כללית שנלמדה מהפעילות הארגונית הקודמת או דרך אירוע למידה מוכוון (לקח) או תוך כדי התהליך (ניסיון) ומשמשת לשיפור הפעילות הארגונית בעתיד.

3. למידה אחרי (AAR= After Action Review)–תחקירים הם כלי לימוד ארגוני המיישם תהליכים פנים ארגוניים ללמוד מתקלות וכישלונות כדי לא לחזור עליהם או לחפש דרך טובה יותר וללמוד מהצלחות כדי לשחזר אותן.


עכשיו שהכרנו מהו ארגון לומד נשאל את עצמנו- האם ארגון לומד הוא ארגון מנהל ידע?

אז..... ככל הנראה לא בהכרח. אני יכולה להרחיב פה עמודים שלמים בנושא, כי ברור שיש מן המשותף בינהם, אך אסכם בפסקה שמצאתי משיטוטים באינטרנט - ארגון לומד וארגון מנהל ידע אמנם חורטים שניהם על דגלם את השיפור המתמיד המבוסס ידע, אך בעוד הארגון הלומד שם את הדגש המרכזי על הכר ללמידה, הרי שעולם ניהול הידע שם כיום את הדגש המרכזי על הידע עצמו- פיתוחו, מיצויו והשימוש החוזר בו.


בהמשך השיעור למדנו על תחקירים, כאשר הנושא עלה בהתלהבות רבה מצד הכתה שזה אגב לא מפתיע, הנושא חשוב ומזכיר לכל אחד מאיתנו .

אז אילו אירועים נתחקר?  
1. ארועים תפעוליים משמעותיים לארגון כגון כשל פתאומי, תקלה לא שגרתית 
2. אירועים בעלי משמעות רוחבית 
3. הצלחות שניתן ללמוד מהן ) לגזור מהן עקרונות 
למדנו כדוגמא את עקרונות התחקיר בצבא ארצות הברית, אותם בוודאי ניתן לגזור לכל תחקיר אחר.

למדנו שחלק מהמפתח לתחקיר טוב הוא לדעת לשאול שאלות. לדעת לשאול למה.

אז למה? 

עד כאן לשבוע זה, 
הלוואי ויהיה סוף שבוע חם, קצת התגעגענו לים!!!! :) 

0 תגובות
שבוע של הרצאה 3, שבוע חדש :)
23/03/2014 23:14
מאיה
web4, ניהול ידע אישי, ספריות, מנוע חיפוש
בהמשך להרצאה הקודמת, וכפתיח להרצאה עליה נדבר כאן, אספר כי השבוע חגגנו את חג פורים באוניברסיטה ובקורס מקביל נפתח בפורום דיון לגבי הבעיות העסקיות שהיו לדמויות במגילת אסתר. 
אחת הבעיות הבולטות שהסטודנטים העלו (על כל פוסט בפורום הסטודנטים מתוגמלים בנקודות ועל כן היו תגובות רבות) הייתה כאמור מערכת מידע שתפקידה להשתמש בנתונים מהאוכלוסיה ומהמאורעות שהתרחשו בממלכה. 
אחת הסטודנטיות תיארה את אחת הבעיות בצורה נהדרת: 'אחשוורוש צריך לשמור על בסיס נתונים בו ישמרו כל האירועים החשובים שקרו בממלכתו. בצורה זו לא יצטרך בשעות לילה מאוחרות לפתוח ספרים ולחפש בהם מקרים שהיו בהן עדיין לא טיפל - כמו במקרה מרדכי.' אזכיר כי בהרצאה הקודמת דיברנו על ידע בארגון, ואחת התובנות המרכזיות הייתה עד כמה הידע בארגון חשוב. סיפור הממלכה מדגיש עד כמה התפתחנו, ואנחנו צריכים לזכור עד כמה ההתפתחות הזו בתחום היא חשובה והכרחית להתקדמות מיטבית של ארגון.  
בדיוק באותו השבוע נכחתי בהרצאה מספר 3- בהרצאה זו למדנו על ניהול הידע האישי, שימוש במחשב האישי עבור שמירה וארגון מסמכים, אהבתי שלמרות שניתן להעביר שעות על גבי שעות חומר תיאורטי בנושא, השיעור הועבר בצורה פרקטית- למדתי כלים לניהול הסדר הפנימי שלי במחשב, נסיון של 3 שנות לימודים  וכמעט שנת עבודה בארגון גדול לימדו אותי שבאמצעות הסדר אני יכולה להפיק הרבה יותר מהזמן שלי, וגם לפעמים לעזור לסטודנטים שמבקשים חומר במקצועות שכבר סיימתי ולכן אני יכולה להגיד בצורה חד משמעית שאלו כלים שהיו מועילים לי מאוד אם הייתי מקבלת אותם לפני כמה שנים! בהזדמנות זו אשמח להמליץ לכם על התכנה המופלאה של microsoft שנקראת one note. הכרתי אותה בעבודה ומהר מאוד הבנתי עד כמה היא עושה פלאים, כפי שלמדנו על Mendale שמאפשר ארגון ושמירה של קבצים מדעיים בגרסה מקומית וגרסה מעוננת- כך הone note מאפשר ארגון מופלא של ספריות ובה דפים ותתי דפים והכל בצורה אינטואיטיבית ונוחה למשתמש! 
בין היתר בשיעור דיברנו על מנועי חיפוש, הנושא מרתק ולא ייאמן עד כמה משנה את החיים שלנו ביום יום ('תעשה את זה בגוגל' כבר הפך לביטוי השגור בחיינו) ולחשוב על העולם שמחכה לנו בעוד כמה שנים (למתעניינים- מוזמנים לקרוא קצת על web4
WEB4- http://flatworldbusiness.wordpress.com/flat-education/previously/web-1-0-vs-web-2-0-vs-web-3-0-a-bird-eye-on-the-definition/)

עד כאן להרצאה זו :) 
שוב אציין שהקורס מעניין, מועבר בצורה נהדרת!
נתראה בשבוע הבא =) 

2 תגובות
פעם ראשונה פה?
17/03/2014 09:39
מאיה
ידע, מידע חיי ידע בארגון, שיתוף ידע
מתארת לעצמי שכן :) הרי זו גם הפעם הראשונה שאני כותבת פה. ובכלל, הפעם הראשונה שלי שאני כותבת בלוג.
זה דווקא מרגיש נחמד, הרי תמיד רצות לנו מלא מחשבות בראש והנה פה אני יכולה לשמור אותם, 
או יותר טוב מזה- לשתף אחרים בהן!

אז היי ! אני מאיה, ואני כותבת פה כחלק מהמטלות שקיבלנו בקורס ניהול ידע,
מטלות שגרמו לי לחשוב פעמיים אם להרשם לקורס או לא, הרי בסוף זה מה שמכתיב את חיינו הסטודנטים- המטלות והמבחנים. 
אז הייתה התלבטות, אני לא אשקר, 
ואז ראיתי אליסיום. בטוח חלקכם ראיתם גם, אבל לטובת אלו שלא ראו- אז הסרט מראה את סגנון החיים שעתיד להיות בסוף המאה ה21- אם לא יתרחשו כמה ניסים כנראה שאני לא אהיה שם, אבל עדיין אי אפשר להתעלם ממה שצופה לנו או לדור הבא שם בעתיד הלא ככ רחוק. 
תיארו שם חיים בחלל, רובוטים ועוד כל מיני. אבל הדבר שהכי צמרר אותי אלו השבבים שתיארו שיחיו אצלנו בגוף ויכילו את ההיסטוריה וההווה שלנו בכל הקשור לבריאות וכן כן - לידע שלנו. באמצעות שבב המחובר לגופינו אנו יכולים לשמור את המידע שאנחנו צוברים ביום יום. 
לא הייתי צריכה את הסרט כדי לדעת שידע זה כוח אבל כן באיזה שהוא מקום קיבלתי מוטיבציה להבין את הנושא יותר!
ואז הגעתי לשיעור הראשון שלי, שהוא בעצם השיעור השני של כולם, ודיברנו על ידע בארגון. 
והבנתי כמה חשוב לדעת לנהל אותו, לשמור עליו ולהשתמש בו בחוכמה, במיוחד כאשר אנחנו צוברים המון ידע ואנו נמדדים באמצעותו. אהבתי את מה שTHOMAS STEWART אמר שאנשים צריכים להימדד כנכסים ולא כעלויות- לעומת העידן התעשייתי שבעתות קשים היו משתמשים בקיצוץ של משרות לשיקום חברה, היום כבר מבינים שהעובדים הם מעבר לעלות, הם נכס, ולא נקצץ אותם סתם ככה. 
מטורף לחשוב על ידע כאל משהו נמדד- אבל בימינו חייבים לקחת את זה בחשבון- כמות הידע גדלה בקצת מסחרר- מטורף לחשוב שזה בסדר גודל של EXABYTES!!!! 
אהבתי שלא התעלמנו מהתקלות הצפויות לארגון שלא מבצע תיחקור כמו שצריך- 
חוויתי את זה בעיקר בצבא, כאשר הייתי ממונה על ניהול תחקירים שלאחר תקלות- ראיתי איך זה השפיע על הסדר באותה יחידה, בעת התיחקור היינו ממוקדים והיינו מקוריים בלחשוב על פתרונות, ואז יישמנו אותם  ושמרנו על התחקיר ועל המסקנות במקום נגיש ובעצם מנענו מהתקלות לחזור על עצמן. 
עוד דבר עיקרי שלמדו הוא על מחזור חיי הידע בארגון, שמתחיל מאיסוף/רכש בשלב זה למעשה מביאים את המידע מבחוץ, שלב לאחר מכן הוא יצירת ידע חדש (בעזרת הידע הישן והחדש), והשלב האחרון הוא עיבוד, שמירה, שיתוף והדרכה. אני עובדת בארגון אשר תיקייה שהוגדרה כshare point  מהווה את הלב של הקבוצה, הידע שכל אחד מאיתנו צובר במהלך הימים מתועד שם וניתן לצפייה, אנחנו יודעים תמיד שיש מאגר מסודר של קבצים המכילים מידע בנושאים איתם אנחנו מתעסקים,  מה שעוזר לנו לנהל את המשימות בחוכמה!

אז היה לי כיף בשיעור,אפילו מאוד,  מודה. ואני שייכת לקורס הזה ולא רואה בו יותר מטלה- אלא קצת התעסקות בכלים משמעותיים לחיים. 
נתראה בעוד כמה ימים ספורים :) 

1 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון