עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מה קרה לנו ?
23/03/2015 00:04
A girl
אחח.. זה פשוט עצוב שרוב ההתעסקות שלנו בשנים האלו זה המראה אם אתה לא מתלבש יפה/נראה טוב רזה/חטוב אנשים מרגישים בחופשיות ללכלך עליך כאילו זאת מחמאה ולמה ? כי משהו השמין בזמן האחרון אז כן הוא השתנה אבל ללכת ולרדת עליו בגלל זה ?! הם לא יודעים כמה הוא מנסה וכמה הוא מתאמן וכמה הוא עובד על עצמו כדי שלא יגרום לעצמו משו ועכשיו באמת מנסיון אישי אני מבינה נערים בגיל ההתבגרות שמאבדים,מתעללים בעצמם אבל למזלי אני חזקה ועם חברה טובה אבל עדיין זה קשה כאשר אתה שומע לכלוכים וריכולים עליך כמה כבר אפשר לספוג ולספוג את כל ההתעללות הזאת אני רק מחכה ליום שאבנה לי בטחון עצמי מספיק בשביל סוף סוף להתחיל לשים ״זין״ על כל מה שאנשים אחרים חושבים אבל בנתיים אתאמן על עצמי אחזק את עצמי ואדאג שלא אפול כדי שכל אלו שלכלכו מאחורי הגב שלי יפלו וכמו שאומרים ״מה שלא הורג אותך מחזק אותך״ פשוט אין לי מילים איך העולם המודרני הפך להיות כל כך שטחי כל היום מצטלמים ומטפחים את עצמם בלי לשים לב לאופי לחוכמה ובשביל מה ?!?! לא מבינה איך העולם הפך להיות כפי שהוא עכשיו הדבר שאני יודעת שאם היו שואלים אותי באיזה תקופה הייתי רוצה לחיות הייתי אומרת כשהטכנולוגיה לא הייתה מפותחת שאנשים היו הולכים לשבת ולשחק בחוץ ושמתעניינים אחד בשני ולא בכמות הלייקים שיש !! פשוט א י כ . ואין עוד מה לומר.
0 תגובות
ביטחון עצמי מישהו?
22/10/2014 19:47
A girl

לפני יומיים יצאתי לטיול שנתי

וכמו שבעידן החדש כולם כל כמה דקות מצטלמים ואם מישהו קרא את הפוסטים האחרונים שלה ,עקב כמה דברים ירש לי הביטחון העצמי באופן משמעותי ולא רציתי להצטלם או לאכול כשכולם אוכלים שלא יראו שאני עכשיו אוכלת אוכל בריא ויחשבו "תראו את זאתי עושה פוזה מול כולם שאוכלת בריא ואז בבית טוחנת" עכשיו אני יודעת שזה לא נכון אבל אני יודעת שככה הם יחשבו...

ובערב שהייתה מסיבה התביישתי לרקוד כי לא הייתי רוצה שיראו אותי רוקדת..

וכל החברות אמרו לי למה את לא רוקדת/ מצטלמת? ואמרתי להן שאין לי כוח או שאני לא מרגישה טוב..


זה מצחיק עד כמה שזה עצוב שביטחון עצמי זה המפתח לחיים לדעתי

כי בלעדיו אתה לא עושה כלום כי מפחד ממה שיגידו ויחשבו

ובסוף אתה מוצא את עצמך ביום שישי במיטה רואה סרט

וכן לפעמים זה כיף אבל כשזה קורה לעיתים קרובות זה לא כי לא יוצא לך לראות את כולם בגלל שיש לך "ג'וק " במח שאומר לך אל תצא יצחקו מאייך שהשמנת מאייך שהבגדים עליך וכו'


אני יודעת שזה נישמע מאוד דוחה שרק על החיצוניות אני מדברת אבל לא יודעת מה קורה במקום אחר אבל אצלנו במיוחד בבית ספר כאילו יש איזשהו תחרות בין הבנות מי נראית יותר טוב מי השתנה לטובה/לרעה בקיצור מרכלות בלי הפסקה וזה מגעיל !

וכשמישהי משתנה זה הולך לשני הכיוונים ובאופן מאוד מגעיל:

משתנה לטובה-כל הבנות נדבקות אלייך ממש החברות הכי טובות כדי שהבנים גם יסתכלו עליהן ולא עלייך מאייך שהשתנית

משתנה לרעה- אין להן בעיה לרכל עלייך אחת עם השנייה להתערב בריבים ולהיות נגדך ולהעליב אותך כמו שיקראו לך כוסית אחרי שהשמנת ,ככה פשוט ללעוג ,לעקוץ וזה דחוה !!

אני שונאת צביעות ואני מודה לאלוהם שחברות כאלה אין לי אבל עדיין עצם העובדה שיש סוג של בנות כאלה שככה עושות זה מוריד את הביטחון העצמי ואז יוצר מצב שאת לא רוצה לעשות שום דבר כדי שלא יתחילו להגיד דברים, לצחוק וכו'

והבעיה שאני לא יודעת להבליג דברים מכאלה לא יודעת "להעביר אותן מאוזן לאוזן ואז להעיף":

איך אני יוכל להפוך להיות כזאת ? יש למישהו טיפים ?  

3 תגובות
חייבת עצה דחוף !!!
10/10/2014 18:17
A girl

אני אתחיל ככה

בסוף שנת ט היה מישהו מוצא חן בעיניי וכשאני רוצה מישו אני יודעת איך לפעול ;) עיניים פלירטוטים וכו חח


בקיצור הוא התחיל לדבר איתי ובמסיבת סוף השנה יותר התקרבנו ואז הייתה גיחה שהכי נהינתי ממנה היינו רק שנינו בצד דיברנו התנשקנו... אבל לפני שהכנסתי את עצמי לזה ידעתי שהוא סטוציונר... אבל אין מה לעשות אני אחת שלטמבלים כאלו שעושים שטויות אני נמשכת אז פשוט שמתי אותה "על אש נמוכה" בוא נגיד שהוא עשה את כל העבודה הקשה לא  התקשרתי לא שלחתי הודעת וכשהוא אמר לי מחאה או אני אוהב אותך לא החזרתי.. והיינו חודשיים כי ישבנו ליד הקניון פעם אחת ודיברנו וזה ואז האקסית שלו הייתה קרובה אז הוא אמר לי מהר לנשק אותו וזה מאוד עיצבן אותי כי כל זה בכדי שהיא תקנא ומי פה לשם החלטתי שאני רוצה שניפרד .

הבעיה שלא ידעתי באמת עד כמה זה קשה יהייה אני לא אומר שאהבתי אותו אבל הוא הכי חיבבתי אותו מכל מי שיצאתי אז הייתי בוכה מלא ולא מצליחה לישון חופרת לחברות וכשנירשמתי למכון כושר להוציא עצבים

נחשו מה ?

הוא נירשם לאותו מכון כושר וכל פעם שראיתי אותו הייתי חייבת לברוח כדי שלא יראה אותי בוכה אבל התבגרתי על זה ובתחילת כיתה י'

הרי יש לנו את אותם חברים..הוא הבין שאני לא אתחיל סליחה אז הוא התחיל והתנצל ולא יודעת איך חחח נהינו ידידים טובים חח אבל שמרתי על אש נמוכה שוב הוא עשה את ל העבודה הוא דיבר הוא בא להגיד לי שלום הוא הכל ואז השנה בכיתה יא העיפו אותו לבית ספר אחר ורק במכון היינו בקשר

ואז ניפגשנו בכיפור (התלבשתי ממש יפה חח )והוא ישב על איזה מדרכה ואמרתי שלום לכולם והוא אמר לי בוא תגידי לי שלום אמרתי לו שאני לא מתכופפת בישבילו אז הוא אמר טוב אז אני קם בשבילך ואז התחבקנו ופשוט דיברנו כל הערב וכל הזמן הייה ליידי ושם עלי ראש וכל הזמן החזיק לי את היד ואני זרמתי חח לא הייה לי איכפת ובחמש בבוקר ככה כאבה לי הבטן והתחלתי לעשות סיבובים בכיכר כי כשישבתי כאבה לי הבטן ובדיוק כאב כשהוא פינה לי מקום לשבת לידו והוא רצה לשים עלי את היד וכשהיסתובבתי בכיכר לבד הוא בא אלי והסתובבנו ביחד ואז אמרתי לו שלום והלכתי לבית של החברה והייה לנו מרחק של חצי ס"מ לנשיקה

עכשיו ככה אין לי בעיה לסטוצים השנה חח באמת למה לחבר אין לי זמן עם הלימודים העבודה והמכון אבל הבעיה שהוא עדיין סטוציונר... ואני לא מתאהבת בקלות אבל לא יודעת כל הנגיעות שלו החזירו לי קצת רגש אליו ומאז אני חושבת מה אם הייתי נותנת לו לנשק אותי

אז אני חייבת עצה ??? איך להעלים את הרגש הזה לבנתיים ?

למה אם באמת יהייה עוד קטע כזה בינינו אני אזרום איתו רק לנשיקה (מה קרה הגיע הזמן שגם אני אשחק איתו חח)

אז יש עצה איך להעלים את הרגש ?איך להפוך את הראש והרגישות שלי לכמו של גבר ? חסר רגשות וחסר רגשות אשמה ?

HELP !!???

10 תגובות
איך זה קרה ? (חלק ב)
02/10/2014 19:39
A girl

אחרי שאמרתי לעצמי שאין מה לעשות היא איתו ואני צריכה להשלים עם זה.. רק חבל שזה הייה לאחר 3 חודשים של דיכאון ובגללם עליתי כ-10 קילו ולי זה לא מתאים כי אני ספורטאית שמאוד מתמידה אבל זה קרה...

ואיתה התחילה השנה החדשה שביום הראשון פשוט התביישתי לצאת לכיוון התיכון מרוב שהשמנתי והביטחון העצמי שלי ירד פשוט עד כמה שאפשר ואמרתי לא נורא והלכתי לבית הספר

השכבה שלנו מאוד מגובשת אנחנו פשוט איזה 50 ילדים על 4 ספסלים מאוחדים כולם יושבים תמיד עם כולם והכל הייה טוב

עד שאתם מכירים שדברים מצטברים ואז אתם מתפוצצים בסוף? אז לי זה קרה החודש הזה ...

כל פעם לא באופן קבוע ישנן את ההערות של ה"מה קרה החופש" "מה לא היית במכון חשבתי שאת אוהבת את זה " "מה השמנת החופש אה?"

והתירוץ שלי זה הייה "הייתה לי דלקת ברגל ובגלל זה לא התאמנתי.." אבל כשמשפטים כאלו מצטברים גדילים זה מתחיל לפגוע וחזק ומכל דבר קטן מתחילים לבכות ולהיפגע חזק וזה גם מוריד את המוטיבציה להרזות ולהתקדם מהדיכאון שהייה ומתחילת החודש עבדתי על עצמי ולאט לאט מורידה ופשוט באלי להגיד לאנשים "רדו ממני!!!!" כי זה לא רק כואב זה מחזיר אותי לתקופה המדוכא שלא רוצה לחזור אליה .

למזלי יש לי מכון שהוא פשוט משפחה השנייה שלי והם תומכים בי ויש שם חברה שלי שמאוד קרובה אלי והיא רוצה לעזור לי במטרות שלי ואמרתי לה שהמטרה שלי זה לרדת 9 קילו ולא באופן דרסטי ולעשות את המרתון בסוף החודש ולכן מאתמול התחלנו לרוץ (פעם ראשונה בחיי ) 5 ק"מ

והם לא עזבו אותי ונתנו לי מוטיבציה להמשיך כי אם אתם לא יודעים אז ריצה זה פשוט כח רצון נטו זה כח סבל מטורף ולא אפשרי להסביר וכל הזמן אמרתי אני עוד יראה לכולם מה זה ! ואז לכל מי שאמר לי את זה אני פשוט אצחק עליו על זה שצחק על תקופה קשה וחשוכה של בן אדם אחר וזה משו שמבחינתי לא נסלח ב ח י י ם !!

ובכל פעם שהייה לי רגע של שבירה ועוד שנייה בכיתי באמצע שיעור הייתי פותחת את הדף הראשון במחברת ופשוט רושמת לי באנגלית :"אל תבכי אל תראי להם את החולשה שלך ולא נורא אז השמנת אבל את תרזי ותהיי פצצה ולכל אלו הצבועים שצחקו והעליבו אותך את תראי להם שאת פצצה ולא צריכה צבועים לידם ופשוט הגלגל יסתובב ואת זו שתצחקי עליהם אבל הכי חשוב שלא לבכות ,לשמור על שפיות ולשמור את הדמעות לדברים באמת שיהיו חשובים וכואבים ."

אבל הבעיה שלי שאני לא יודעת "לשים זין" על אנשים כאלה או בכללי אני אחת שלוקחת הכל ללב וכך גם מכניסה אנשים ללב שלי ולראות איך שהם פוגעים בי רק הרג אותי מבפנים אז הלוואי והייתי יודעת "לשים זין" על כאלו אנשים..אבל אין מה לעשות זה תהליך שאלמד אותו עם השנים ואני מאמינה שאלוהים נותן את הדרכים והמצבים הכי קשים לאנשים החשובים שבעתידם יצליחו והאחרים שסתם ישבו וצחקו על האחרים יכשלו בעתידם הקצר..או שילמדו להשתנות בזמן מאוחר מדי שכבר אף אחד לא לצידם כולם התרחקו ורק ככה יבינו שהכדור הוא עגול וכל מעשייך יחזרו בחזרה עלייך כמו בומרנג



2 תגובות
לאבד שליטה על השיגרה-חלק א'
06/07/2014 17:10
A girl

בחודשים האחרונים הרגשתי שאני מאבדת שליטה על השגרה שלי.

ופשוט לא יודעת מה לעשות,איך להמשיך,האם להעיר ובסוף הסתגרתי כדי לא לגרום לעוד יותר מריבות.

הדבר הראשון שהכניס אותי לאיבוד השליטה זה היה שלחברה הכי טובה שלי אשר היינו מדברות כל יום כל היום ובאות אחת לשנייה כששעמם אפילו ללא הזמנה פשוט משפחה, עד שהיא הלכה למסיבה עם חברה והיה שם בן אשר נדלק עליה מתחילת המסיבה ורקד לידה ולבסוף הם ישבו בצד ,דיברו ולבסוף גם התנשקו וכל זה היא סיפרה לי יום למחרת   ואז  היא שאלה אותי מה אני אומרת עליו, בהתחלה אמרתי לה שבמסיבה להכיר מישו זה לא טוב, יכול להיות שהוא רוצה רק לספק את צרכיו (הוא גדול ממנה בשנתיים-עוד חודש מתגייס) אבל לבסוף הם יצאו פעם, פעמיים ,שלוש והפכו להיות במערכת יחסים בהתחלה מאוד תמכתי ושמחתי בשבילה אבל זה שינה לי את כל השגרה כי בין לילה אחד כאשר התקשרתי היא לא יכלה לדבר כי היא הייתה אתו, היא לא יכלה להיפגש כי היא נפגשה אתו ואפילו בהפסקות של בית הספר היא העדיפה לדבר אתו בפלאפון מאשר אתנו.

ביום הולדתה היא העדיפה לחגוג אתו קודם ורק לאחר יומיים החליטה ללכת אתנו למסעדה שהרי קבענו שם בתשע בערב אבל היא הופיעה בעשר כי היא הייתה אצלו בצהריים והיו פקקים בחזור.

 מה שאני מנסה להגיד שאני מרגישה זנוחה מאחור זה נישמע אגואיסטי אבל אני כן שמחה שיש לה חבר שהיא אוהבת אבל חבר בא והולך וחברות לא, חברות נשארות אחת לצד השנייה וזה מאוד פגע בי וכל פעם שניסיתי להעיר לה על משו קטן כמו אל תישני אצלו בחודש הראשון במיוחד שאת בת 16.. היא אמרה שגיל לא משנה ושהיא כבר מספיק מכירה אותו ובגללו היא רבה איתי רק כי רציתי לטובתה שתחכה עוד קצת ולא למהר וכל המערכת יחסים הזאת גרמה לי לאבד שליטה, כי לא היה לי עם מי לדבר בשעמום ולמי ללכת וגם שרציתי לדבר איתי היא לא הקשיבה כל כך כי הוא היה במחשבותיה ואני יודעת שזאת אהבה שמוצפת לה בראש אבל שלפעמים תעשה סטופ ותיראה מה הולך מסביבה אני פשוט השתתקתי כי אם אפתח את הפה אריב איתה ואת זה לא רציתי והשתיקה פשוט הרסה אותי כי אני אחת שמוציאה הכל ,לא משאירה כלום מבפנים וזה אכל אותי לתקופה ארוכה אבל עכשיו זה קצת הסתדר כי ההתלהבות שלה קצת ירדה והיא פתחה את העיניים אבל ה"טראומה" הזו של השתיקה נשארה אצלי ,ולפעמים פשוט באלי לצרוחחחח !!


0 תגובות
הכל התחיל כך...
06/07/2014 03:33
A girl

אני רושמת את הבלוג הזה ולא מאמינה על עצמי שאני רושמת בלוג,בחיים לא חשבתי שאגיע למצב הזה..

אני תמיד ילדה חייכנית עם הרבה חברים תמיד צוחקת ומצחיקה אבל החודשיים האלה גרמו לי פשוט לשבת בבית ולא לעשות כלום,פשוט כלום.

אני לא יודעת אם זה קשור לאיך כל זה התחיל אבל אני נולדתי עם נקודת חן בעכוז שכאשר אני גדלתי היא גדלה איתי,אני זוכרת בגיל 5 כשהלכנו לים היו ילדים שהיו שואלים את האימהות שלהם, אימא מה זה?למה יש לה את זה? והייתי רצה להורים ובוכה. לפני שנתיים הרופא אמר לי שחייבים לנתח ולהוריד את זה שלא יהפוך לסרטני,ולכן עשיתי כארבעה ניתוחים כל פעם חלק אחד,מהלך המנוחה היה לי מאוד קשה וכואב אך עברתי את הכל ונשארתי עם צלקת באורך של כ-7 ס"מ ,וכל פעם שהייתי הולכת לים היו ילדים צוחקים ומדברים ואף, פעם אחת חבורה של ילדים אמרו לי לבוא רגע ואמרו לי להסתובב ופשוט צחקו ,ומאז כל פעם שאני הולכת לים חמש דקות ראשונות אני בוכה ומפחדת להשתזף בחלק האחורי וכל החברות שלי אומרות "שימי זין" אבל אני לא יכולה כי אני תמיד מסתכלת על איך אנשים אחרים רואים,חושבים אני יודעת שזה לא טוב אבל זאת אני ואני מנסה לשנות את זה אבל בינתיים לא הצלחתי, אם הייתם מכירים אותי אתם לא תחשבו לדקה שאני חסרת ביטחון כי כאשר מישו מדבר עלי לא יפה ומוריד מערכי אני ישר תוקפת ועומדת על שלי אך יש משו בצלקת הזו ובנקודה ההיא שהייתה שכל פעם שמישו מסתכל מדבר ואפילו צוחק זה פשוט הורג אותי והדמעות יוצאות ישר.

ואני חושבת שמזה הכל התחיל...החיוך המזוייף,השקט,ההעדפה להיות בבית לצפות טלוויזיה מאשר לצאת עם חברים.

אך זה רק טעימה מאיך שהכל התחיל אני לא יודעת אם הכל קשור אחד לשני אבל אלו הדברים, הפוסטים שאכתוב  שגרמו לי לפתוח מלכתחילה בלוג

2 תגובות