עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
סקירת ספרות
03/02/2015 09:05
Levona
מבוא לטכנולוגיה חינוכית שבט תשע"המגישות: ורד שכטר ולבונה זהבי

סקירת ספרות

בעיית הפליטים / מסתננים / מהגרי עבודה נושאת מגוון רחב של דילמות מוסריות וחוקתיות. להלן סקירה קצרה של הדילמות שעלו בכיתה:

חינוך ילדי הפליטים- מדינת ישראל חייבת ע"פ חוק להעניק חינוך לילדי הפליטים, אך מנגד יש הטוענים שזה בא על חשבון משלמי המיסים שזקוקים למשאבים אלה.  

בעיית דרום תל אביב- האם הימצאותם של הזרים על חשבון האוכלוסיה המקומית או שיש פתרון שיכול להועיל לשתי האוכלוסיות. או בניסוח אחר:  כיצד ניתן לעזור לתושבי דרום תל אביב מחד ומנגד כיצד לטפל בעניין הפליטים.

לאחר סקירה מעמיקה של בעיות הפליטים, אנו בחרנו להתמקד בשאלה: האם מדובר בפליטים או במהגרי עבודה, ומהו הפתרון בכל אחד מהמקרים.

ראשית יש לציין שמדינת ישראל חתמה על אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים ב-1951. לאור זאת חובתה של המדינה לראיין כל אחד מהם ולבדוק מה המצב בארץ מוצאו על מנת לקבוע את מעמדו.

הגדרה של פליט לפי אתר אמנסטי(1) היא: "אדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד, או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בגלל הפחד האמור".

אם נבדוק את התנאים באריתראה לפי חדשות ערוץ 2 (נוב' 2011) (3) אין שם מלחמה אבל יש כלכלה קורסת, דיקטטורה של מפלגה אחת וגיוס חובה של עשרות שנים בצבא בתנאי עבדות. סיגל רוזן מארגון זכויות פליטים אומרת שזו דיקטטורה מהסוג הקשה ביותר. אריתראי שנמלט מהצבא, מתנגד פוליטי, עיתונאי, נכנס למאסר מתחת לאדמה בתנאים לא הומאניים, עינויים ורעב. וארגוני סיוע הומניטאריים לא מצליחים להיכנס.

משה טרדמן (1) מהמכללה לביטחון לאומי התבסס על עבודתו כמתשאל מבקשי מקלט, וטען שהסיבה העיקרית להגירה מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל‏ על היכולת לחיות ברמת חיים גבוהה. טענה דומה העלה גם שגריר אריתריאה בישראל . ומנגד פרופ' טארישה דארקר פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה באמנסטי ונציבה בוועדת הבינלאומית לפליטים אריתראים, טוענת כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות.

בתהליך הקליטה כל אדם מצטלם, נותן טביעת אצבע ועובר תשאול. בכתבה בערוץ 2 צולמו מספר אנשים מתראיינים על ידי נציג ישראלי רשמי בנוכחות מתורגמנית. בראיון שואלים לשם האדם, מבררים כיצד מרגיש, שואלים לדתו וכיצד הגיע לישראל. הגברים שהגיעו מאריתראה סיפרו שהגיעו לישראל כדי לעבוד ולפרנס את המשפחה. שם הם מרוויחים כ- 100 ₪ בחודש.

עו"ד עופרה קלינגר (1) טוענת שגלי ההגירה התרחשו בעיקר בתקופות נוחות לצעידה ממושכת במדבר, כך שכנראה לא מדובר במנוסה מתוך סכנת חיים. פחות מ-20% הגיעו עם משפחתם, הרוב הגדול גברים בוגרים. הם השאירו את בני משפחותיהם מאחור במטרה להבטיח הכנסה למשפחה. שפי פז פעילה מרכזית בשכונות דרום העיר תל-אביב, טוענת שכלכלת אריתריאה מבוססת על כספים ששולחים אזרחים לאריתריאה מעבודתם במקומות שונים בעולם.

לאור כל חוסר הבהירות והצורך לפעול ע"פ האמנה, מדינת ישראל צריכה לערוך ראיונות ולבדוק כל אחד בשביל להחליט על מעמדו, אך מדינת ישראל אינה עושה זאת. עד שלהי 2013, מבקשי המקלט ממדינות אלו שנמצאים מחוץ למחנות הכליאה לפליטים לא יכלו להגיש בקשות מקלט ולכן אף אחד מהם לא הוכר כפליט. משרד הפנים, האמון על בדיקת בקשות המקלט, הסביר מדיניות זו בכך שלאור העובדה כי בלאו הכי לא ניתן לגרש מבקשי מקלט למדינות אלו, "בקשות פרטניות נבדקות ביחס לנתיני מדינות אליהן כן ניתן להרחיק". כלומר, בראיית משרד הפנים, תפקידו של מנגנון בחינת בקשות המקלט בישראל הוא לסייע לגרש אנשים ולא להעניק זכויות שמקנה מעמד פליט לאלו שלא ניתן לגרשם ושוהים בישראל. עד כה הוגשו אלפי בקשות מקלט על-ידי מבקשי מקלט כלואים ואלו החיים בערי ישראל. מאות בקשות נבדקו. נכון לאפריל 2014, מדינת ישראל הכירה אך ורק בשני אריתראים כפליטים ואף סודאני, כולל ניצולי רצח העם בדארפור, שלא הוכרו כפליטים. במדינות שכן בודקות את בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וסודאן, אחוזי ההכרה בהם כפליטים הם גבוהים במיוחד: 73% מהסודאנים ו-90% מהאריתראים שבקשות המקלט שלהם נבחנו ב-2012 הוכרו כפליטים או קיבלו הגנה משלימה ברחבי העולם. (5)

במקביל לחוסר התשובה של המדינה לגבי מעמדם של הפליטים, מדינת ישראל מקיימת מדיניות של "הגנה זמנית" או "עיכוב הרחקה" לכל אזרחי סודאן ואריתריאה בהתאם לעיקרון "אי ההחזרה", ליבה של אמנת הפליטים, אשר קובע כי אין להחזיר אדם למקום שבו תשקף סכנה לחייו או לחירותו. (6)

לסיכום, נראה כי מדינת ישראל רחוקה מלקבוע את מעמדם של הפליטים, ולכן את התשובה לשאלה- מה לעשות כאשר הם יוכרו כמהגרי עבודה או כפליטים נענה באופן היפותטי.

אם המדינה תכיר בהם כפליטים- מדינת ישראל צריכה לעשות הכל בכדי לשלב אותם במעגל העבודה, לדאוג לחינוך ילדיהם, לדאוג לרווחתם ולצמצם כמה שניתן את הפשיעה. כמו כן, מדינת ישראל תעקוב אחרי ארץ המוצא שלהם וכאשר זה יתאפשר, היא תעשה ככל שביכולתה לעזור להם לחזור למשפחותיהם תוך עזרה מרבית.

אם המדינה תכיר בהם כמהגרי עבודה- מדינת ישראל אינה יכולה לשלוח אותם חזרה למדינתם, אך יחד עם זאת מדינת ישראל תעשה מאמצים רבים למצוא מדינות שכנות שיהיו מוכנות לקבל את מהגרי העבודה. כיום מחזירים למדינות ניגריה ואוגנדה.

במצב הנוכחי אנחנו רוצות להתייחס למדיניות שבה מדינת ישראל צריכה לנהוג. על מדינת ישראל לערוך ראיונות לכל המבקשים מקלט ולקבוע את מעמדם תוך זמן קצוב שיהיה מחוקק בחוק. החיסרון של ההצעה הזו- שאם המסתננים יוכרו כפליטים, מדינת ישראל תצטרך לדאוג לרווחתם המרבית ולהקצות משאבים לכך. אנחנו חושבות שזהו הפתרון עם היתרונות המרביים, מאחר וכך יבוא הצדק על כנו.


  1. סופר אהרון פרופ', פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה, מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה

  2. אמנסטי – אמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951)

  3. כתבה בערוץ 2 (2011)

  4. טופס לזימון תור ובירור מידע בנושא אשרות ומעמד בישראל – רשות האוכלוסין וההגירה

  5. כהן רן,  NRG, פליטים או מסתננים? איוולת דמגוגית

  6. א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, דו"ח מבקר המדינה 2014 בנושא זרים שאינם בני הרחקה מישראל

  7. סרטן של הטלביזיה החברתית, המוקד לפליטים ולמהגרים, 2010, עיר מקלט? מיתוסים ועובדות על פליטים בישראל

0 תגובות
סרטוןכך מציפים מסתננים סודאנים ואריתראים את י...
כתיבה חופשית
03/02/2015 09:04
Levona

עזרים טכניים:

אני ממש אובדת עצות, אני ממש לא "מומחית" מחשבים. אף פעם לא פתחתי בלוג. בהתחלה חשבתי באוצרות דיגיטליים זה משהו שונה מדייגו, אבל שרה העמידה אותי על טעותי. מזל שיש עזרה מיפעת ושרה. אני חושבת שברגע שקולטים את העלילה זה רץ... הרי זה לא ממש מסובך, זה פשוט מפחיד כי אני לא מכירה את זה. יכול להיות שהעובדה  שיצאתי לחופשת לידה והחסרתי הרבה תורמת ללחץ שלי, מאחר ואני מרגישה בפיגור אחרי כולם.

אחרי ששוחחתי בטלפון עם שרה, והיא אמרה שהיא תעזור לי הרגשתי הרבה יותר רגועה זה ר עניין של למידה ואז אוכל לעבוד עם הבלוג והדייגו בקלות.

דיברתי עם שרה, מאחר ולא ידעתי איך הגיב לעמית ואיך לעלות תקצירים- היא עזרה לי מאד.

 

התחברות לקבוצה:

את ורד פגשתי בכיתת השיעור המקורית שלנו, ושתינו חיכינו לכולם, וכאשר אף אחד לא הגיע הבנו שאנחנו במקום הלא נכון. מכיוון ששתינו לא ידענו מה לעשות, פעלנו יחד.. כאשר הגענו למקום הנכון (בחוה 2) דיברנו בנינו והחלטנו לעשות יחד את העבודה. מאד שמחתי מזה כי כשראיתי שצריך לעשות בזוגות דאגתי כי לא הכרתי לעומק אף אחת. חוץ מזה שורד נראית בחורה רצינית.

ורד שלחה לי התחלה מכובדת של סקירת הספרות, אני מרגישה יותר רגועה, כי אני על הגל.

 

המסתננים:

בתחילה כשקראתי את המצגת הייתי  מופתעת מהנתונים והרגשתי שאנחנו עושים עוול לפליטים. בשיעור הבנתי שבכדי להבין את כל הדדים עלי לקרוא עובדות, רשמים וכד' בכדי לגבש דעה יותר מגובשת. האמת שמאז השיעור אני יותר נוטה להבין שיש צורך למצוא פתרון למהגרים/ פליטים, ושהפתרון להחזיר אותם לארצם, קצת יותר מסובך.

בכדי להגיע לפתרון האמיתי, צריך לקבוע מי פליט ומי מהגר עבודה- והפתרון לשניהם יהיה שונה.

מהגרי עבודה- הביתה או לארצות שיהיו מוכנות לקבל אותם, ופליטים- להשאיר אותם כאן, לתת אשרות עבודה ולטפל בהם כמו שצריך. 

0 תגובות
ניסיון
28/01/2015 11:14
Levona
הבלוג הראשון שלי
0 תגובות