עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
משל
10/12/2013 18:45
לאון מורוז
ביום בהיר אחד, החליט מונה של שבר 
להיות שלם - לחיות לבד.
ניסה הוא להסתיר את קו השבר מתחתיו,
ניסה לקפוץ לגובה, להתחלק ולהכפיל
אבל, ללא הואיל. 
המכנה נשאר קבוע! 
אך המונה אינו נשאר רגוע.
הוא מנסה ימינה, שמאלה  
לא אהיה לא שליש! לא רבע!
אבל כל המאמצים לשווא 
הרי השבר - יחידה שלמה בטבע.
מתי נלמד סוף סוף, בני האדם, במקום לדפוק הראש בקיר ולחפש, במאמץ אדיר, מה לא בסדר אצלך.  
אולי כדאי לשקול כאפשרות גם לקבל את עצמך.
2 תגובות
צירופים בחול
10/12/2013 18:44
לאון מורוז
בים כחול של רגשות, 
כמו קונכיות אשר מפוזרות לאורך קו החוף
פזורות להן בראש המחשבות.
בלי סדר, בלי צורה, בלי שמץ של מושג
על מי, על מה.
כל פעם עם בוא גל חדש
הן נשטפות ברגש.
רעננים וחדשים,
שקטים ביום, בלילה רועשים
וכך חוזר לו הדבר מיום ליום ללילה...
מתי יבוא אותו אחד
שיסתכל עליהן מלמעלה.
לאט, בעדינות - בלי למהר,
יכניס לדלי,
יקח אותן הביתה, 
יפרוש אותן על אתן החלון.
יתן צורה ויסדר ויספר מה הלאה
כי כנראה, רואים יותר טוב מלמעלה.

1 תגובות
העיר הזאת...ואני
10/12/2013 18:43
לאון מורוז
העיר - מין חזיון אורבני של אורות נוצצים. מכוניות, בנייני משרדים, קטנועים. הכל נע וזז במהירות הלוך חזור כמו קן נמלים או כוורת דבורים. השלם הגדול, הדינאמיקה של המאסה הקפיטליסטית. בתנועה מתמדת בנסיון לגרוף כמה שיותר לגדול, להתרחב, להגדיל את מהירות התהודה. בשלב כלשהו אנחנו עלולים להגיע לנקודה הקריטית שבה הכל יתפוצץ, אבל בינתיים בטון קר ואפור ונמלים ...המון המון נמלים.
מי אני בתוך כל התערובת הזאת? מה המקום שלי? אני מחפש להיות משהו גדול יותר, משמעותי יותר אבל אני לא מוצא את הדרך. אני צריך את זה, חייב את זה כמו אויר לנשימה. ככל שהזמן עובר אני נתקל בקיר. אותו קיר בטון. מה זה שווה להיות אחד מתוך ההמון? לא טוב לי, אין ספק בזה. אני מחפש למלא את העולם הפנימי שלי בדברים חיצוניים, גירויים מבחוץ אבל ככל שעובר הזמן, אני מגלה שזה לא מספיק. החוסר גדול בהרבה מהמילוי האפשרי וככה גדל הפער ביני לבין עצמי. הנה מגיעים לנקודה שבה לדברים אין משמעות. מה אני לובש, איך אני נראה, אין לזה טעם כמו שלחיים עצמם אין טעם - וזה כואב. כאב פיזי ממש משתלט על הגוף שלי התודעה חולה ... נגיף הדיכאון מתפשט בחזה, בידיים ברגליים. מתי זה יפסק?
1 תגובות
שינוי...
10/12/2013 18:42
לאון מורוז
אני מרגיש שאני צריך שינוי
למצוא איזה עיתוי, פיתוי
עם בוא הסתיו כל הצבעים הופכים קהים
הדיכאון מגיע שוב, אך כמה שאתה צפוי

בתוך כל האפור מרגיש שבוי 
כאילו לא רצוי, הזוי
עם בוא הסתיו סירות המפרשים
פורשות אל תוך הים, ולי אין ביטוי

צורה אחר צורה מובנה אך לא בנוי
בין שחר לשקיעה תלוי, שגוי
עם בוא הסתיו כל הצבעים הופכים קהים
במציאות שלי אני כבר לא רצוי
2 תגובות