עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אודות ? ננסה..
קוראים לי תהל, בת 15 וחצי (עוד מעט 16)
אני מאוד אוהבת לכתוב, כמה שיותר – יותר טוב.
עודף ביטחון עצמי, חסרת סבלנות, מתה על כלבים, שמחת חיים, אופנה, ושופינג (כמה שיותר), כותבת הרבה, קוראת המון, מתה על מוזיקה.
צחוקים ושטויות זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.. כמה שיותר לצחוק - יותר טוב !
שחור הוא הצבע האהוב עליי.
מראה ? שיער חום-שטני ארוך וגלי ועיניים ירוקות, רזה וגובה ממוצע.

מקווה שתיהנו מהבלוג שלי ❤
למקרה שתצטרכו – love10027@walla.com
חברים
Here To LoveLonely guyאלונהᶠᶸᶜᵏᵧₒᵤangelפרים
TigerLilyאליסההחיים הם גיהנום ואת לי האורMeshiנערת הגורלmy nickname
it`s my lifegirlLonelyGirlEmo LifeLoLaרוזי
אפרתהכל על ליטמן השווה!!DarkEagleדניאל
נושאים
דברים לעשות עד גיל 18
•  נשיקה ראשונה
•  חבר ערס (לא יודעת למה)
•  לסיים תיכון בהצלחה
•  לסיים בגרויות (הכל !!)
•  לכתוב בלוג מצליח
•  להיות מש"צית לדוגמא
•  להדריך כמה שיותר חניכים
•  לכתוב סיפורים מכל סוג (מקווה)
•  להשאר בקשר עם כל החברות שלי
•  להרזות (עוד יותר ממה שאני)
•  לטוס לאמריקה (חייב !!)
•  לטוס לספרד, ארגנטינה וברזיל
•  רישון
•  לחיות בשלום עם האחים שלי
•  עבודה
•  לנסוע לאילת עם חברים
•  לשמח את אמא שלי
•  להצליח במתמטיקה ואנגלית
•  לקנות כמה שיותר בגדים !
אני פה בשבילכם

אני פה בכל דבר שתצטרכו.
אם זה שאלה, עצה, עזרה, לדבר, או סתם חפירה בקטנה אני פה,
המייל שלי - love10027@walla.com
צרו קשר, אני פה בשבילכם !
הגיטרה שלי...

הגיטרה שלי זה משהו מאוד מיוחד עבורי. כשאני צריכה להירגע או להוציא את העצבים, כשאני צריכה להתפרק או לבכות.. אני פשוט לוקחת אותה ומנגנת עליה.
מוזיקה זה הדבר שעוזר לי.
FACK

DON'T CRY' SAY FACK U & SMILE :)
למה אני כותבת ?

אני סופרת צעירה שמנסה להביע את כל מה שאני מרגישה. את הכאב, העלבון, השמחה וכל השאר.. אני כותבת כדי שיהיה לי אפשרות לפרוק את כל הרגשות. אני כותבת בשביל שיהיו לי שותפים למה שאני מרגישה. אני כותבת כדי לשפר ולהרחיב את השפה שלי, אני כותבת כדי לממש את הדמיון המפותח שלי. ויותר מזה.. אני כותבת בשבילכם.
אשמח אם תקראו.
הכישרונות שלנו...
"הכישרונות שלנו הם המתנה שאלוהים נותן לנו… מה שאנחנו עושים בעזרת הכישרונות שלנו זה המתנה שלנו בחזרה לאלוהים."
משפט לחיים...
" הסיבה שאנחנו מחזיקים בזכרונות כל כך חזק,זה בגלל שהזכרונות לא משתנים בזמן שאנשים כן... "
הפחד הראשון שלי. (עופרת יצוקה-אמיתי)
25/09/2013 15:37
Tahel
אזעקות, פחד, מלחמות
27.12.08 - תאריך שלא ישכח לעולם. אני עומדת מול החלון, גשם מטפטפ וכמה טיפות מרטיבות אותו, גם את לחיי. בכיתי. בכיתי בעיקר מפחד. פחדתי מהמלחמה הזאת יותר מהכל... אני עומדת מול החלון ומסתכלת על הרחוב שלנו, נטוש כולו.. בלי אנשים שמסתובבים בו. עוד כמה שעות והמבצע מתחיל, עוד כמה שעות והחיים שלנו הולכים להשנות לזמן הקרוב. הייתי אז בת 9 וחצי.. כמעט ו-10, הילדה הבכורה והגדולה בבית. זאת שצריכה להוות דוגמא לאחיה הקטנים. ״אמא ?״ שאלתי את אמא שלי שהייתה במטבח והכינה ארוחת ערב. ״כן מותק ?״ היא שאלה מהמטבח במין צעקה כזאת. ״יש מחר בית ספר ?״ שאלתי.. שאלה מוזרה, אבל אופיינית לילדה בגילי. ״לא חמודה, כבר הסברנו לכם את המצב״ היא אמרה. חזרתי להסתכל בחלון, חושבת איך יראה השבוע הבא, השבועיים הבאים, החודש הבא.. איך הם יעבור עלינו ? ״אלינור, בר, דור בואו לשולחן״ אמא קראה לנו. ״מיכאל״ היא צעקה לאבא שלי, כדי שיקום מהספא ויבוא לשבת איתנו. הארוחה עברה שקטה מתמיד, מתח שמעורר כאב ראש נוראי, אני לעולם לא אשכח את ההרגשה הזאת.. גמרנו לאכול וכל אחד הלך לחדר שלו והתכונן לשינה. לבשתי את הפיג׳מה שלי, צחצחתי שיניים ונכנסתי למיטה, מקווה שהלילה הזה יעבור שקט. לפתע, קול עולה ויורד מושמע בכל העיר שלנו, זרקתי ממני את השמיכה ורצתי לעבר המקלט הביתי שלנו, כשהדובי שלי בידי. אני לעולם לא אוכל לא לשכוח את היום הזה, אני לעולם לא יוכל לשכוח את ה- ״בום״ החזק שהרעיד את כל ביתי.. אני לעולם לא אשכח את הפחד הראשון שלי.. הפחד לאזעקות.
4 תגובות
ביקורת בונה.
24/09/2013 12:51
Tahel
כתיבה, ביקורות

איזה כיף לראות תוצאות כאלה (;
הבלוג עלה רק לפני שבוע, וכבר יש תוצאות מרשימות ! :

הייתי שמחה אם הייתם נותנים לי עוד רעיונות ועוד טיפים לכתיבה.. אני רוצה ללמוד יותר (;
ואם הייתם יכולים להעביר ביקורת על הפוסטים הייתי מאוד שמחה, תודה רבה :)

 

חג שמח, ושבוע טוב :)

6 תגובות
היא לא תחזור לחיים, אחותי.
21/09/2013 21:02
Tahel
כאב, סבל, הלוויה, אחותי

"היא לא תחזור לחיים" אני אומרת לעצמי בראש. אני לא אראה אותה יותר. רק מהמחשבה שזה אמיתי עלו לי הדמעות בעיניי. לא רציתי לבכות, רציתי להיות חזקה.. חזקה בשביל כולם. בשביל אמא, בשביל אבא ובשביל אחי הקטן.. בשביל בעלה ובשביל בתה הקטנה והפעוטה. אבל לא הייתי מסוגלת. הדמעות זולגות בלי רצון. "היא לא תחזור לחיים" המשפט מהדהד בראשי פעם אחר פעם. היא לא תזכה לראות את בתה גודלת והופכת לנערה ולאישה. היא לא תזכה עוד לאהוב את בעלה. היום יום ההלוויה שלה. לבשתי בגדים שחורים תוך כדי הבכי שלא יכולתי לעצור, סרקתי את שערי ואספתי אותו לקוקו גבוה ומתוח. קצת מייקאפ כדי להסתיר את סמני הבכי שבהלוויה יחזרו והתחדשו. "היא לא תחזור לחיים" המשפט שוב חוזר וחוזר. היא באמת לא תחזור לחיים, אני לא אראה אותה יותר. את הצחוק שלה, את בשמחת חיים הבלתי ניתנת להסרה. תמיד היה בה משהו מיוחד... ועכשיו כשהיא איננה הוא, הוא איננו גם הוא. רק כשאני חושבת עליה שוב עלו הדמעות בעיניים ומחקו את כל המייקאפ. "זה בסדר לבכות, זה משחרר" אני שומעת את קולה בדמיון, היא תמיד הייתה אומרת לי את זה. היא היחידה שבאמת ידעת מה קורה איתי ומה אני עוברת, היחידה שהייתה מעודדת אותי.. היחידה שידעה להגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון. היחידה... היא פשוט הייתה יחידה. יחידה במינה, אחותי.

 

 

 

(נ.ב סיפור דמיוני)

10 תגובות
אני אומרת עכשיו ביי לעולם.
21/09/2013 11:07
Tahel
התאבדות, סיפור חיים, פחד, כאב, אכזבה

אני אומרת ביי לעולם. שלום לאבא, לאמא, לכל אחיי ואחיותי...לסבא, סבתא, לדודים... אני אומרת עכשיו ביי לכולם. תודה לך אמא, שתמיד נתת לי הכל. לך אבא שאף פעם לא הפסקת להצחיק אותי. לכם אחים שלי שלמרות כל הריבים תמיד היו את רגעי ההשלמות. אני אומרת עכשיו ביי לעולם כי אני לא רוצה קשר עם אף אחד יותר, אני מרגישה שמיציתי את החיים שלי על האדמה הזאת. אני שוכבת על המיטה בשקט ועוצמת עיניים, מנצלת את הרגעים והשניות האחרונות שאני נושמת. תודה לכם "חברים" שלי, שתמיד הייתם שם בשביל להציק לי, כשלא משנה מה עשיתי תמיד היה לכם איך להשפיל אותי. אני פותחת את דף הפייסבוק שלי בפעם האחרונה, מסתכלת על הקיר שלי.. איך כולו מלא בקללות והשפלות. אף פעם לא הבנתי למה הם בחרו אותי, למה הם סימנו אותי למטרה שלהם... זה ברור שאחרי שאני לא אהיה פה יותר, הם יסמנו מישהו חדש למטרה. אני אומרת עכשיו ביי לעולם, כי אני לא רוצה לחיות יותר, עדיף למות מאשר לחיות בחיים של סבל וכאב. כמה פעמים בכיתי, כמה פעמים חתכתי... אף פעם, כלום לא עזר. תמיד ההצקות וההשפלות חזרו פעם אחר פעם ונהיו קשות יותר. אז אני אומרת ביי עכשיו לעולם, ותולה על התקרה את החבל. מסתכלת עליו, בוחנת אותו.. לא אכפת לי שיכאב לי, קצת כאב לא ישתווה למה שעברתי. השארתי מכתב בפינת אוכל, שיסביר למה עשיתי זאת.. שיסביר גם כמה אני אוהבת את כולם וכמה שאני מצטערת, השארתי את הפייסבוק פתוח כדי שכולם יוכלו לראות מה עברתי. אף פעם לא סיפרתי לאף אחד על זה, העדפתי לעבור זאת לבד... בלי אנשים, לא צריכה רחמים... מספיק יש לי את הרחמים העצמיים שלי. אני אומרת עכשיו ביי לעולם ועולה על הכיסא בזהירות, מסתכלת על החדר בפעם האחרונה וקושרת את החבל סביב הצוואר. אני מתרוממת מהכיסא ומתחיל להיות מטושטש, אין זמן להתחרט. אני נחנקת הרבה, אני שומעת דפיקות, קולות, צעקות וצרחות, הדלת נפתחת במהירות אבל זה כבר מאוחר מדיי, אני נמצאת בעולם הבאה.

 

9 תגובות
אחרי הרבה זמן אני מקבלת מכתב מאבא.
20/09/2013 21:48
Tahel
אבא, מכתב, סיפור חיים, אכזבה, פרידה

״היי דינה״ אמרתי לעוזרת הבית כשנכנסתי. ״היי מותק, יש אוכל במקרר לחמם לך ?״ כמו שאני מכירה את דינה.. היא דואגת לי כמו לילדים שלה.. תמיד דואגת שנאכל ואם אנחנו צריכים עזרה במשהו. ״תודה דינה אני אוכל אחר כך״ אמרתי ועליתי במעלי המדרגות לכיוון החדר שלי. זורקת את התיק על הרצפה ופשוט נופלת על המיטה... עבר עליי יום לא קל היום. הייתה דפיקה על הדלת, ״כן״ אמרתי והדלת נפתחה. ״כמעט שכחתי אלינור״ דינה אמרה, ״קיבלת מכתב.״ היא אמרה והניחה את המעטפה על השולחן בחדרי. ״תודה״ חייכתי אליה והיא סגרה את הדלת מאחוריה בחיוך. מכתב ? בשבילי ? ממי זה יכול להיות ? כבר לא כותבים מכתבים בימינו... קמתי מהמיטה ולקחתי את המעטפה, כשהשם שלי - ״אלינור״ כתוב עליו ולידו מצוייר סמיילי קטן. כניראה שזה ממישהו שאני מכירה אם הוא יודע את שמי ומצייר סמיילים. פתחתי את המכתב והדבר הראשון שחיפשתי היה לראות ממי הוא. ״אוהב, אבא״ היה כתוב לבסוף. ליבי החסיר פעימה, לא ידעתי מה לעשות. איך הוא מצא אותי ? ו.. למה הוא שולח לי את זה ? שנים שלא דיברנו. שנים שלא היה לנו שום קשר כלשהוא... ופתאום, בעזרת מכתב אחד הוא משנה לי את כל התמונה בראש. הרגשתי שאני חייבת לקרוא... אבל משהו עצר אותי מלעשות זאת. ״הוא אדם רע״ מילותיה של אמא הדהדו לי בראש. בפעם הראשונה שהוא שלח לי מכתב היא עשתה לי הרצאה שלמה על כמה שחשוב לה שאני לא אהיה איתו בקשר. ״הוא לא רצה אותנו... הוא השאיר אותנו בלי כלום וברח !״ היא תמיד הייתה אומרת כשהוא עלה לדיון. ״אלינור הוא בן אדם רע, אני אוסרת עלייך לצור איתו קשר״ היא אמרה כשביקשתי לשלוח לו את מכתב שכתבתי. אני זוכרת את היום שהוא עזב, הייתי קטנה.. אבל לא עד כדי כך, בת 7. אני ואמא ישבנו בכיסאות ליד השולחן בסלון, אמא עוזרת לי בשיעורי הבית שקיבלתי בשנתי הראשונה ללימודים. הוא נכנס בכעס לבית, אמא שאלה מה קרה ואז הם החלו לריב. ברחתי לחדר שלי, שמעתי משהו מתנפץ על הרצפה ודלת נטרקת בחוזקה. ירדתי למטה בצעדים איטיים, היו המון זכוכיות על הרצפה.. אבא לא היה שם ואמא בכתה. ״אמא, איפה אבא ?״ שאלתי בשקט. ״אבא הלך״ היא אמרה וניסתה לחייך, אך ללא הצלחה. ״הוא יחזור עוד מעט״ היא אמרה. עליתי לחדרי בשקט, ידעתי שזה לא יקרה....

 

 

10 תגובות
כסף זה לא הכל בחיים.
20/09/2013 13:17
Tahel
כסף, טעויות, סיפור חיים, סיפור אמיתי

לפעמים אני רוצה לצעוק על כל העולם, לצעוק לו שכל מה שהוא חושב עליי זה לא נכון. אנשים כל הזמן שופטים אותי רק על פי מראה חיצוני... "היא עשירה, היא מפונקת" הם אומרים. זה עושה לי חור בלב לשמוע את הדבר הזה.. וכל פעם שאומרים את זה החור גדל. אני לא כזאת.. נכון, אתם חושבים שאני בן אדם עם ביטחון עצמי בשמים. בן אדם עם אגו גדול, בן אדם שלא חסר לו כלום בחיים, בן אדם שהכל אצלו מושלם. בן אדם עשיר שייש לו הכל בבית. בן אדם שייש לו הכל בחיים בלי שיחסר שום דבר בחיים. אני יפה, חכמה, עשירה, מצליחה, יש לי משפחה טובה, היה לי חבר שנה שלמה והחיים שלי מאוד יפים... האמת ? אני בן אדם חסר ביטחון. אני לא מושלמת. ויש לי חדשות בשבילכם - כסף זה לא הכל בחיים. בן אדם שייש לו הכל בבית לא אומר שייש לו הכל בפנים, בלב שלו. קשה לי לסמוך על אנשים... קשה לי לתת בהם אמון. עשיתי טעויות בעבר ואני לומדת לחיות איתם ומנסה לא לחזור עליהן. למדתי לקבל אנשים כמו שהם, ולא לנסות ולשנות אותם. הסיפור חיים שלי קשה ואתם לא מכירים אותו, אתם לא יודעים בכלל מה עבר או עובר עליי. ולפעמים ? לפעמים אני לא רוצה לחיות. ואז אני נזכרת שיש לי מיליון ואחת סיבות בשביל לחיות. אני מתגעגעת לאנשים שאני לא אמורה לחשוב עליהם, אני מחבבת, אני אוהבת, אני שונאת, אני נפגעתי ואני גם פוגעת. ואני בטח שלא מושלמת... אבל היי... זאת אני ! אז לפני שאתם רוצים להיכנס לי ללב ולחיים.. תדעו שאין לכם דרך חזרה ! לפעמים אני פשוט רוצה להסתכל על כל האנשים האלה שאומרים עליי את אותם הדברים ופשוט להגיד להם - "אני מציאה לכם, באמת מכל הלב - תתמקדו בחיים שלכם .. ולא בחיים של האחרים !!"

 

4 תגובות
אני כמעט בטוחה שהוא היה שיכור.
19/09/2013 20:52
Tahel
ערסים, כאב, סבל, פחד, סיפור חיים

״את בטוחה שזה פה ?״ מאי שאלה אותי. ״כן... הוא אמר לי שהם יהיו פה״ אמרתי ודיברתי על רז. הוא רצה שאני יבוא איתו ויהיה איתו ועם החברים שלו, אין לי מושג למה.. אבל הוא אמר שיהיה טוב ושהוא רוצה לראות אותי אז פשוט באתי. ״הינה הם, בואי״ מאי קלטה חבורה של ילדים מרחוק. משהו בהם לא ניראה לי בסדר וגם משהו בפנים אמר לי שזה לא הם. ״מאי עזבי, בואי נלך מפה״ אמרתי. אני מעדיפה להבריז לרז עכשיו מאשר להסתבך במשהו. ״בואי, זה הם אני בטוחה״ היא אמרה. הסתכלתי עליהם שוב.. אולי היא רואה יותר טוב ממני ? לא.. אבל משהו בהתנהגות מראה שזה לא הם. היא לקחה לי את היד ומשכה אותי מאחוריה עד לחבורה של הילדים האלה. הגענו אליהם אחרי דקה, וכמו שכבר ראיתי מרחוק.. אלה לא היו רז והחברים שלו, אלה קבוצה של ערסים מגעילים ושתויים. ״כן יפה, את צריכה משהו ?״ פנה אליי אחד מהם, אני כמעט בטוחה שהוא היה שיכור. ״לא... זאת טעות״ אמרתי מהר, מנסה כמה שיותר להתחמק מהם. התחלנו ללכת, אבל הוא קם ממקומו ותפס לי חזק את היד. ״תעזוב אותי״ אמרתי, את מאי תפס עוד מישהו. ״למה לעזוב ? אני חושב שאני יכול לעשות דברים אחרים״ הוא צחק וחברים שלו אחריו. התחלתי לפחד.. בחיי שפחדתי. אף אחד לא יכול לעזור לשתינו עכשיו. לילד הזה היה ריח חזק של אלכוהול וסיגריות, ואני בטוחה שהוא לא היה השיכור היחיד פה. ״תעזוב אותי... בבקשה״ התחננתי והתחלתי לבכות, הוא נצמד אליי, זזתי אחורה אבל הוא הצמיד אותי אליו שוב. כל כך פחדתי ממה שהוא יעשה לי. ראיתי מהצד שמאי עוד יותר מבוהלת ממני, ומרוב שהיא הייתה המומה היא לא הגיבה לכלום ואפילו לא בכתה, פשוט הייתה בשוק מוחלט. אף אחד לא היה בחוץ, הפארק וכל הסביבה הייתה ריקה מאנשים.. אף אחד לא שמע אותי. היה חושך, הייתי חסרת אונים. ״אני מתחננת, קח ממני הכל רק תעזוב אותי״ בכיתי כמו שבחיים שלי לא בכיתי. יותר מהכל פחדתי שזה לא יגמר.

 

 

12 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
IMPORTANT

NEVER REGRET SOMETHING THAT ONCE MADE YOU SMILE.
אף פעם אל תתחרט על משהו שגורם לך לחייך.
ממתי אני פה ?
16.09.2013
המוטו שלי
NEVER - SAY - NEVER
IMPORTANT TO REMEMBER
IT'S A BAD DAY' NOT A BAD LIFE
MUSIC
•  JUSTIN BIEBER
•  NICKI MINAJ
•  CHRISTUN AGUILERA
•  RIHANNA
•  CHRIS BROWN
•  BRITNEY SPEARS
•  KE$HA
•  PINK
•  ONE DIRECTION
•  AVICII
•  JUSTIN TIMBERLAKE
•  NE-YO
•  ALICIA KEYS
•  USHER
•  BEYONCE
•  CALVIN HARRIS
•  ADELE
•  BORGORE
•  SELENA GOMEZ
•  MILEY CYRUS
•  SHAKIRA
•  TAYLOR SWIFT
•  BRONO MURS
•  DEMI LOVATO
•  BRIDGIT MENDLER
•  CARLY RAE JEPSEN
•  CHRISTINA PERRY
•  DAVID GUETTA
•  EILLE GOULDING
•  ED SHEERAN
•  THE SATURDAYS
•  THE WANTED
•  FLO RIDA
•  GIRLS ALOUD
•  LITTLE MIX
•  DRAKE
•  JAMES ARTHUR
•  LADY GAGA
•  KELLY CLARKSON
•  MARUAH CAREY
•  MADONNA
•  JENIFER LOPEZ
•  JLS
נקודת מבט אחרת

סיפור על נערה שעברה המון בחייה. אלימות בבית ובבית הספר, אהבה נכזבת ועוד כמה אירועים מאוד קשים. היא לומדת לאט לאט להשיג חברים, להתגבר על הקשים וללמוד לחיות בלי האנשים המוכרים שבדרך כלל אמורים לעזור לך.. היא מכירה אהבה חדשה עם הרבה קשים עד שהיא מגיעה אליה...
סיפור אהבה כואב ויוצא דופן, ממליצה לקרוא.
מה אני כותבת ?

כל מה שאני כותבת אלו סיפורים שאני ממציאה. אני מנסה להיכנס לראש של אנשים וילדים שעוברים דברים כאלה / דומים / אחרים ופשוט כותבת.
מקווה שתאהבו ❤