עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (2)
חיים  (1)
מוזיקה  (1)
ארכיון
דברים לעשות

״אולי הייתי פחות לבד.. איתך ולא בתוך מרדף.. ״
14/10/2011 04:02
קרין
אהבה
אוקיי אני לא יכולה להתעלם עד כמה זה משפיעעל חיי היום יום שלי העבודה שהוא שב להוריו..״ואיך רציתי שתהיי אמיתית.. ושתבוא לדבראיתי. ואיך רציתי שתהיי אמיתית ושתבוא לחבקאותי. אולי הייתי פחות לבד. איתך ולא בתוך מרדףאולי נגיע לסוף הקרב. ניגע ננוח ונאהב...״ הגעתי למסקנה שכל אהבה שלא נבנית כמו שצריךהופכת לאובססיה. על השאלה אם אובססיה זו לאאהבה אני לא יודעת לענות. אבל האובססיה היא סוג של סרטן באהבה..אפשר למצוא את הבו אדם הכי מושלם ביקום אחד שאוהב אותך יותר מכולם אבל דבר אחד יגרוםלו לברוח ממך ולהיפך- אם מפתחים אובססיה.אובססיה היא תופעה שבאה בעקבות אהבת יתר.כשחושבים על מישהו במשך 24 שעות יש סבירותגבוהה לחלות באובססיה. אובססיה מתפתחת לרובבגילאי 16-22. רוב בני האדם מתגברים על המחלה עם התבגרותם. אבל אם לא.. היא יכולה לכלע את האהבה שלכם למישו. אני אומרת לכם אורגינל דוגמא מהחיים. יש לי ידיד אחד האנשים המדהימים. וחברה שלי. בחורה טובהבאמת מתוקה. והם לא מסתדרים. הם היו ביחד קרובלשנה ונפרדנו. למה? כי הם רבים הרבה. למה? כיידיד שלי חולה באובססיה..מה התסמינים לאובססיה: חששות כשהיא לא עונה לו. דאגה מיותרת כשהיא נמצאת בחברת אנשים. ועוד כהנה והנה..אבל הוא יתבגר ויהיה בסדר.שלא תחשבו לרגע שאני יותר טובה.. הייתי אובססיתלאהבה הזו שלי שאני חולמת עליה יום וליל ואם זה עובר לי לרגע אז זה חוזר.  אומנם החלמתי מהאובססיה אבל הצלקות שנשארולו מתקופת המחלה שלי באובססיה לא נותנות לו לסמוך עלי שהמחלה הזאת לא תידבק בי שוב. אלו היו 60 שניות על מחלת האובססיה.לילה טוב.
1 תגובות
זה רציני..?
05/10/2011 23:32
קרין
״אי אפשר לגרום לי להיפתח להגיד שאוהבים אותי כל כך ואז בבת אחת לקום בלי להסביר ולהשאיר אותי הטמבל הכי גדול בעיר ״ טוב אז מהילד הזה שהלך לי בלי שבכלל עיקלתי ועוד אקסים שפתאום קמו והלכו. יש לי הרבה בעיות בבית אני יודעת. אבל שבגלל זה גברים לא יצאו איתי? זה הזוי. בקצרה : חבר של ידיד שלי התחיל לדבר איתי.. ואני כל פעם בשוק ממנו כי כשהכרתי אותו לפני איזה שנה בערך הוא מתקשר שולח הודעות.. וזה עושה לי פרפרים בבטן בבטן. תתפללו בשבילי שהוא יהיה האחד חייבת להשלים שעות שינה. לילה טוב
1 תגובות
בהתקדמות..
05/10/2011 02:04
קרין
זה הזוי.. תקשיבו פגשתי אותו אתמול ו.. שיחקנו אותה כיאילו אנחנו רק ידידים ואז כמובן הגענו איכשהו לשבת אצלו באוטו וחיבוק שם ונגיעה פה וכמה ברור.. התנשקנו והתפרענו אחד על השני וזה לא פעם ראשונה שזה קורה ובכל הפעמים קרעתי את עצמי על איך אני לא מצליחה לגרום לו לאהוב אותי שוב.. הייתי חושבת שכל דקה היא פשוט אלוהית איתו אבל אתמול? אתמול זה היה אחרת. לפני שפגשתי אותו ישבתי עם ידיד וסיפרתי לו עד כמה אני אוהבת אותו וכמה אני מוכנה לתת בשבילו וכמה אני סוגדת לו והוא אמר לי משהו שגרם לי להבין שאני בעצם.. לא רוצה אותו בחיים שלי! כן אני נהנת איתו בטירוף ועוד לא קם הגבר שמשלים אותי ככה. אבל אני לא רוצה אותו. לא רוצה לחיות איתו. ופתאום אתמול כשהכל היה בשיא הסערה ובשיא התשוקה אמרתי לעצמי ׳את לא תתחתני איתו את לא רוצה אותו, אז למה? למה את נוגעת בו עכשיו? למה את מבזבזת את התמימות שלך ואת הזמן שלך עליו? על שגם ככה הוא מטייל יום יום בתחושה שאיתך? אלייך הוא בחיים לא יחזור. אז מה הסיפור שלו? כשהייתי בת 16 17 יצאנו שנה וחצי.. בשלושה חודשים הראשונים בגדתי בו. כן בגדתי. מזה בגדתי. נישקתי ילד אחר. וכמה דמעות כמה.. והוא בכה וכאב לו אבל הוא נשאר איתי, המשיך לאהוב אותי בטירוף המתוק שלו. וזה המשיך ועברנו והכל היה בסדר. קשה אבל בסדר. ואז אחרי שנה שהוא חי אצלי בבית. שכמעט ואיבדנו יחד את התמימות, הופיע ילד שהחזיר לו את כל הכאב שהיה לנו. הוא נשבר ואמר שהוא לא יכול יותר ושהוא הולך. והוא הלך ככה. השאיר אצלי כמה דברים בבית והלך.. אין אי אפשר להסביר במילים את האהבה שהייתה לנו. כל השנתיים שבאו אחר כך ייסרתי את עצמי על איך גרמתי לו ללכת. כמה אני טיפשה ו-וואלה. זה ביגר אותי לילות שלמים של סבל ודמעות, שיחות של שעות עם אנשים שרק מנסים בכל כוחם להבין אותי ופשוט לא מצליחים. לא מבינים למה אחרי שנתיים שלא שמעתי ממנו סימן אני עדיין מתעקשת לכאוב אותו ולאהוב אותו. וזה לא שבשנתיים האלה לא יצאתי עם בחורים. יצאתי עם מכיניסט, עם חייל חרדי ועוד כל מיני סיפורים ארוכים. אחרי השנתיים האלה שרק ייחלתי ליום שניפגש שוב. ואז בנימוס לגמרי ושיא תמימותי הזמנת אותו ליום הולדת שלי  ובהתחלה אמרתי הוא לא רוצה אותי.. אני אמשיך מחר אני כל כך עייפה.. 
0 תגובות
כואב מדיי
02/10/2011 21:10
קרין
אהבה, חיים, מוזיקה
שלום קוראים יקרים.. כמו שאתם רואים כנראה קוראים לי קרין.. והתחלתי לכתוב בלוג כי הגעתי למסקנה שכואב לי מדיי אז באמת אני מקווה שהבלוג הזה יהיה לי לתרופה ואולי אני אפילו אעז ואעלה לפה שירים שלי.. למה דווקא הערב התחלתי לכתוב ולא בלילה אחר מהלילות הרגילים שפשוט בכיתי? כי הלילה החלטתי שנמאס לי לבכות באמת שנמאס. יש דברים שפשוט לא יקרו. פעם חברה אמרה לי שהסיפור שלי זה כמו שמישהו מת!? לא משנה כמה דמעות לא משנה כמה תתמוך בו.. תמיד יכאב לו. לא סתם כאב כאב שהוא.. כואב מדי והחלטתי דווקא הערב מכל הערבים שדי באמת די נמאס לי לכאוב. אז אני אספר קצת רקע עליי אני דתייה הייתי יסודי בחילוני באמצע כיתה ו׳ עברתי תאונת דרכים המשפחה שלי עשתה סוויץ׳ ואת התיכון עשיתי בדתי. התקרבתי לדת בגלל זה? לא.. עשיתי שנת שירות בכפר נוער לבנים והייתי בגרעין תורני כזה שמעביר פעילות לילדים חילוניים קצת להכניס בהם חגים וכולי.. שם האמת מצאתי חברות שחיברו אותי קשר הדוק ובריא לדת ליהודית הניצחית ולשם הכל יכול שהוא בעצם אבא.. אז למה כואב לי מדי? זה סיפור על מישהו.. סיפור קצת מרגש.. הקטע שהוא קצת ארוך ואני צריכה לנצל את היום הזה קצת.. חוץ מסתם לשבת מול האיפון ולכתוב כי אני יכולה לכתוב שעות.. פעם הבאה אני אספר עליו.. הוא אמור להתקשר.. לילה טוב :))
3 תגובות