עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
חיפוש
נושאים
ארכיון
בלוג הרסלמניה של קני: יום 1
22/09/2012 18:55
בלוג הרסלמניה של קני!
רסלמניה

אני אתחיל ואומר שאני לא מצפה שאף אחד יקרא את זה או שיצליח לקרוא,אבל אם מישהו הגיע לפה ברגע שיעמום טוטאלי ומייגע אז....תהנה ניר!

יש פתגם שאומר שרק כשאדם לבדו הוא יכול להיות עצמו.


בנסיעה הזאת אני חושב שהוכחתי שזה לא נכון, עם ניר וליאור אני הייתי בפעם הראשונהבסוג של חופש מוחלט כזה, כזה שבו הנורמות של החברה לה אני רגיל לא תקפות, חופש כזהשבו אני יכול ללבוש חליפה ולדבר על היאבקות ברחוב סתם ככה ולא להרים גבה אצלאנשים, שאני יכול להגיד שאני מתאבק מקצועי בלי לשקול מראש אם כדאי לי לפתוח אתהתיבת שאלות האלה שעליהם כבר התרגלתי לענות.


 החופש הזה התחיל פחות או יותר בשניהשנפרדנו מההורים בשדה תעופה, אני עליתי על עניבה, הלכנו לראות בחנות צעצועים אם יצאודמויות מהסדרה החדשה של הWWE בשביל ליאור (שבסופו של דבר קנה כמעט את כולה). וכשנכנסו לחנות אלקטרוניקה והשמענו במערכת את השיר של ג'ון סינה....חופש!

כבר כשעלינו למטוס המצב רוח רק התחיל להשתפר מכוון שכנראה וקיבלתי(אני, לא אנחנו) מושב מועדף....עם המון המון מקום לרגליים!
הטיסה עברה חלקה.....נראלי לפחות כי בכל זאת ישנתי 3/4 ממנה...ניר וליאור לאסימפטו אותי כלכך...אבל זה לא הפריע לי באותו זמן,ישנתי.



11 שעות לאחר מכן נחתנו ב
GFK שם היה הפאק הראשון שלנו...(והיחידי) נעלמה לי המזוודה, אחרי חצישעה של חיפושים הבנו שמישהו כנראה לקח אותה והחזיר אותה, מכאן היו לנו שעתיים עד לטיסה הבאה ובמהלך השעתיים האלה שמעתי 8942 פעמים מריקסון את המשפט "אני חייב להשתין" שבגלל שהיינו טיפל'ה לחוצים עם הטיסות ולא מצאנו  בשום נקודת זמן שירותים זמינים וקרובים אז ריקסון היה חייב להשתין רק במטוס עצמו....מה שכן אני לא חושב שזכור לי מבט מאושריותר משלו אחרי שחזר מהשירותים.

שעתיים וקצת אחר כך לכולנו היה פרצופים מאושרים כשנחתנובמיאמי בסביבות 12 בצהריים של יום רביעי, לקחנו את המזוודות והדבר הראשון שחיפשנו זה שלט רסלמניה, את השלט לא מצאנו בתוך השדה אבל מצאנו משהו יותר טוב....מייקל PS הייז.

כילד שנאתי אותו כלכך אבל באותו רגעשמחתי לראות אותו כמו שלא שמחתי לראות מישהו בחיי......הוא הצטלם איתנו והיה נחמד....ואנחנו כבר חשבנו לעצמו " עכשיו נראה לאבירן ואיתן" "עכשיו החבר'ה בבית יתחילו לקנא"....לא היה לנו מושג עד כמה.



הגענו לתחנת השכרת הרכבים של אלאמו והראנו את הווצ'ר שלנו לרכב בגודל בינוני, כשבאנו לאסוף את הרכב נאמר לנו שכרגע אין מכוניות בגודל בינוני אז הם יצטרכו לשדרג אותנו....2 דקות לאחר מכן היינו מחוץ לשדה בתוך השברולט אימאפלה שלנו עם הראש מחוץ לסאן רוף בדרכינו למלון, עכשיו הבעיה היא שהמלון נמצא באזור במיאמי שאנחנו לאיכולים לבטא כדי לקבל הדרכות

 (Hialeah אזור שנהגנו לכנות "הילליההליהיה" ) ושניר הביא GPS לא שמיש מהארץ , שבסופו שלדבר הוכיח את עצמו כיעיל...אבל עדיין גרוע.
אז אחרי שבעזרת עובדת עמדת אגרה ועזרה שולית מה
GPS הגענו אחרי שעה וחצי למלון 

(נסיעה של חצי שעהמהשדה  Just saying) וקיבלנו את החדר, הוא היה די מרווח, שתי מיטות, טלוויזיה גדולה, קרש גיהוץ, ואמבטיה...לא משהו מיוחד מדי  בהתחשב בעובדה ששילמנו כל אחד רק בערך 200 דולר לשבוע אבל בשבילנו זאת הייתה טירה לכל דבר....כמובן שכעבור יומיים היא כבר הפכה להיות חורבה לכל דבר.

התמקמנו בחדר ותלינו את החליפות על הקולבים ונכנסנו לאינטרנט לחפש מה יש במיאמי היום. גילינו  שטדדיביאסי ורוזה מנדז מקיימים מפגש חתימות בוולמארט ל300 המעריצים הראשונים שיגיעו,המפגש יתחיל ב6 בערב, אז אמרנו שאנחנו צריכים להיות שם ב4 וחצי....ככה יצא שאחרי 13 שעות טיסה ושעת מנוחה אחת יצאנו חזרה לדרך.


אחרי עיקופים נוראיים הגענו לוולמארט ב4 וחצי ואז בעצם הבנתי בפעםהראשונה "שאנחנו לא בקנזס יותר" ראינו תור עצום של אנשים שהגיעו לראות מתאבקים, ואני לא מדבר על ג'ון סינה או דה רוק.....בסך הכל דיביאסי ורוזה. וכולם לבושי חולצות היאבקות וכולם בעצם כמונו (טוב, אנחנו היינו יפים יותר אבל שמעו...)ולא יכולנו שלא לחטוף את תחושת השוק הזה ואצלי לפחות את תחושת הקבלה.....פה יבינו אותי, לפה אני שייך.

אחרי המתנה של שעה וחצי בתור שהתלוותה בצ'אנטים למיניהםוהתרגשות אדירה זכינו לפגוש בטד ורוזה שהיו נחמדים ואפילו הצטלמו לפתיח הוידאu בלוג שלי (הוידאו בלוג, אבל באמת שבזה הרגע חשבנו שזה השיא....לא הבנו עד כמה זה הולך להשתפר.



בעודנו בוולמארט הלכתי לחפש סכין גילוח חדשה מכוון ששלי נשברה בטיסה וכשחזרתיראיתי את ליאור מעמיס על ניר את דמויות הפעולה מהסדרה האחרונה של ה
WWE...כשאני אומר מעמיס אני מתכוון שליאור יצא משם עם 12 בובות וחשבון של 150 דולר......אחלה סיפתח!

יצאנו משם מאושרים עד כמה שחשבנו שאנחנו יכולים להיות, המשכנו לסאבווי לארוחת צהריים ולא הבנו איך היום הזה יכול להשתפר.....Oh Boy איך הוא השתפר!



חזרנו למלון וניר וליאור החליטו לחפש את המלון בו ישנים המתאבקים, אנישהייתי חצי ישן אמרתי להם שאין מצב ושלא נמצא , הם המשיכו לחפש באינטרנט והם מצאו מספר שמועות על מלונות , הם נכנסו לאתרים של המלונות האלה ובשלב הזה קמתי המיטה ובאתי אליהם, מצאנו סרטון של טיילר רקס () שצילם את עצמו בחדר המלון שלו ובעצם משוויץ בחדר שסידרו לו.

עכשיו אני מאוד גאה בפעולה הבאה שעשינו, העלנו את רמת הסטוקינג המקובלת בנושא כמה רמות למעלה כשהשוונו את עיצוב חדר המלון שלו לעיצוב של המלונות עליהם היו שמועות.....והגענו להתאמה.


שעה לאחר מכן היינו בדרכנו למלון האינטרקונטיננטל , אני נשארתי סקפטי שזה המקום ורק חשבתי איפה נאכל ארוחת ערב באותו יום.

כשהגענו למלון חנינו והלכנו לכניסה , מכוון שלושתנו היינו לבושים"לעניין" אז חשבו שאנחנו אורחי המקום ונתנו לנו לעבור חופשי, אנחנו נhצלנו את זה ורצנו להצטלם עם השופטים של הWWE שעמדו שם בחוץ ואז לפתע הבחנו בפאט פטרסון שעמד ליד ג'ים רוס, למרות שהייינו המומים הצלחנו להגיע אליהם בהליכה איטית וביקשנו תמונה , JR אמר אוקיי ושאל אותנו עם אנחנו מכירים את האדם שעמד לידו, כשאמרנו "כמובן, זה פאט פטרסון" שניהם הצטלמו איתנו עם חיוך...ומבט מוזר של JR, עכשיו מישהו מאיתנו אמר לJR שאנחנו מתאבקים, באותו רגע הבעת הפנים שלו השתנתה והבנו לא להגיד את זה יותר בנסיעה הזאת אפילו שהיינו ממש קרובים.



לאחר מכן צוות המלון הבין שאנחנו לא באמת אורחים וביקש מאיתנו לעבור מעבר למחסום שהם הציבו
.

שם כבר ראינו עוד כמה מעריצים שהגיעו איכשהו, ואנחנו שרצינו להשוויץ הראנו להם את התמונות , במהלך הדיונים בינינו לבין עצמנו שמע אותנו עוד בחור בשם עופר, ישראלי כמונו שהגיע לשם עם חברו טל, שני חברו שליוו אותנו ואותי במיוחד לאורך הטיול,טל היה ברסלמניה שנתיים קודם ושם פגש את ג'ו, "גורו ההיאבקות", ג'ו זכה לכינוי הזה מכוון שבדרך כל שאי הוא ידע איפה נמצאים המתאבקים, מה לוח הזמנים שלהם ואפילו מתי הם נוחתים, (מכל הטיול הזה ג'ו היה היחידי שתפס והצטלם עם רוקי.....משימה לא קלה.) ג'ו היה בחור מוזר, לא חייך מעולם,לא אמר הרבה ואתה אף פעם לא יכול לדעת אם הוא לא מסתדר איתך כלכך או שהוא פשוט ככה.עכשיו שאני חושב על זה, אני לא יודע במה ג'ו עובד או שום דבר עליו...הוא נשמע כמו דמות בדיונית כזאתי שנועדה לקדם את העלילה. בכל מקרה אני וכולנו חייבים לו הרבה.


ג'ו ורוקי



בכל מקרה הלילה התקדם ועם הזמן עוד ועוד מתאבקים החלו להגיע אבל כמעט אף אחד לא בא בשקט:

1.      אחרי שחיכינו בערך 10 דקות הגיעו הרביעייה של דולף זיגלר, זאק ריידר,אדג' וכריסטאין.
והדבר הראשון שקרה היה שכריסטיאן ברח להם כדי להתחמק מהמעריצים. דולף היה אדיש והצטלם איתנו, ריידר היה אותו דבר אבל עם פרצוף תחת, אבל אדג' היה פשוט בן אדם נחמד הוא דיבר עם כולם וצחק עם כולם והצטלם עם כל מי שרצה...לפני הטיסה לא התלהבתי ממנו מעולם הוא היה היל טוב ופייס גרוע, אבל חזרתי אוהד גדול של אדג'!


2.      הבחור השני שראינו היה מארק הנרי, הוא לא בא להגיד שלום והלצטלם אבל הדעות שלי עליו חצויות מכוון שהיו שאמרו לי שהוא בדרך כלל בחור נחמד אבל הוא אולדסקול ואוהב להשאר בדמות, והיו שאמרו שהוא פשוט מקלל מעריצים ואדם לא נחמד....שוב,יש מצב שהוא עדיין בדמות.


3.      הבחור השלישי שפגשנו היה ג'סטין רוברטס, הכרוז של הWWE.רוברטס היה בחור נחמד עם שורשים יהודיים שהראהלנו את הידע הנרחב שלו בשפה כשאמר את המילים "שלום", "לחיים"ו"תודה" ואחר כך אמר את כל הא"ב. ליאור שבמשך שנים מחקה את רובטרס הגיעה לרמה מאוד גבוהה של חיקוי ואפילו שימש ככרוז באחת ההופעות שהיו לנו חודשי םאחר כך, אין לי ספק שאחד מרגעי השיא של ליאור בטיול היה שהוא זכה לעשות את החיקוי שלו בפני ג'סטין כשהציג את רסלמניה ולשמוע את רוברטס אומר לו את המילים "אני לא יכול להתעלות על זה".....ליאור היה חסר מילים,בצדק.

 

ליאור עם ג'סטין


4.      בזמן שאנחנו חיכינו בחוץ אנו רואים שני גברים גדולים מחוץ למלון עוברים בין המעריצים, אלה הם טייטוס אוניל פרסי ווטסון שבשיא הרצינות עברו בין האנשים ושאלו אותם "רוצה תמונה?" "אחי כבר יש לך תמונה?", קחו בחשבון שטייטוס אוניל בחור עצום, הוא תפס את עופר לתמונה איתו בלי שלעופר הייתה אפשרות לסרב....והוא אפילו לא עשה איתו את הריקוד של הPTP!



עופר באחיזה של טייטוס אוניל


5.      עכשיו הסיפור הבא הוא אחד האהובים עלי, לקדמת המלון הגיעה מכונית וקורט הוקינס יצא מצד אחד, בזמן שהתחלנו לקרוא לו לבוא להצטלם אנחנו אנחנו מבחנים שמאחורה יורד הורנסוואגל שהיה כלכך שיכור שלא הצליח לדבר או ללכת והיו צריכים להביא מישהו שיקח אותו שק קמח לחדר שלו....הוקינס שהיה גמור כמעט כמוהו בא אלינו והתחיל לספרלנו כמה הוא שתה



6.      אחריו התחילו להגיע הרבה מתאבקים שחזרו מ"לילה בעיר" ותפסנואת דאריק בייטמן שגם השוויץ בשורשיו היהודים, מאקסין (שנתה לי נשיקה והשאירה לי את סימן הליפסטיק על הפנים לכל הלילה), ג'סטין גייבריאל שניסה לברוח..ונכשל, ליליאן גארסיה שאמרה שהיא מבינה למהמקסין נישקה אותי וכמעט דרדרה אותי להלם אפילטפי, שיימוס ,ג'יי אוסו (נראה לי שזה היהג'יי), ר' טרות' ואלכס ריילי.



7.      עכשיו השעה הייתה 2 וחצי, היינו ממש עייפים אחרי הטיסה והכל ורצינו ללכת לישון, טל שמע את זה והתחיל לשכנע אותנו להשאר רק עוד חצי שעה כי מנסיונו 3 לפנות בוקר היית שעה טובה כשהוא וג'ו אמרו שפעם קודמת סינה הגיע ב3 בלילה.....אז חיכינו

וב3 לפנות בוקר על השעון...מגיע רכב גדול וממנו יוצא האחד והיחיד ג'ון סינה (עם ניקי בלה), עכשיו בשלב הזה כל שאר המעריצים הלכו ממזמן ונשארנו רק הקבוצה שלנו, השיחה שלנו עם סינה הלכה ככה:

Me: HeyJohn how are you?

Cena: You know guys, it's 3 AM and I'm so tired

 Me: Ohh come on we just want one picture!

Cena: wait a second, you just asked how I'm doing..
Me: so can we get a picture?
Cena: Sure guys.

ואתם צריכים להבין משהו, סינה הוא כמו הוגאן בזמן ורוק בזמנו, כולם מכירים אותו, עכשיו כשהוא הגיע אז האורחים של המלון רוצים להצטלם, והצוות של המלון יצטלם ולא משנה כמה עייף הוא, הוא יצטלם עם כולם....כזה הוא סינה.


עכשיו אנחנו אמרנו שהגענו לשיא ויותר טוב מזה אין אז התקפלנו וקבענו עם החבר'ה להפגש מחר. הגענו למלון קצת אחרי 4 והלכנו לישון, אבל התעוררנו שעתיים וחצי אחרי והתחלנו יום חדש. (אגב, לא אכלנו ארוחת ערב)

1 תגובות
סרטוןTyler Reks hotel sneak peek Wrestlemania...