עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
קורס ניהול ידעKM_הרצאה 11.
10/01/2015 22:55
קרין






שאלת השבוע:



ארגון רוצה לשפר את שיתוף הידע בין עובדיו באמצעות משחוק. האם לדעתכם יש סיכוי טוב יותר להצלחה בארגון גדול או בארגון קטן ?


 משחוק>> שימוש בטכניקות של משחקים מקוונים לעודד התנהגויות רצויות של עובדים, לקוחות וכלל הציבור, ובכך לקדם את צרכי הארגון.


יש שימוש במשחוק בהמון ארגונים גדולים כיוםוההצלחה מוכחת, מכך ניתן להסיק שמשחוק יצליח יותר בארגונים גדולים...

לדוגמא.... :ספקי תוכנות עסקיות, דוגמתSAP עוסקות באופן פעיל ביותר במשחוק של תהליכים בארגון. כך למשל, משחק וירטואלי המייצג מפעל שלם, ממש כמו במשחק המחשב סים סיטי, רק בהבדל שכל הפעולות התרחשו במציאות. מלבד SAP, גם EMC, IBM, דלויט ומיקרוסופט החלו להשתמש במשחוק בתהליכים ויישומים הפונים לצרכנים ולגורמים שאינם צרכנים.

בארגונים גדולים יש יותר צוותיםבכך מאפשר תוצאה יעילה יותר כיוון שמערב יותר גורמים מתחומים שונים. ארגונים גדולים ישקיעו סכום יותר גדול וכך יאפשר סיכוי גדול יותר עבור תוצאות מיטביות.



3נקודות חשובות שלמדנו בשיעור:


1.טיב ביצוע כפונקציה של בונוסיםוניתן גם לראות ע"פ הגרף , שלעומת עבודות "פיזיות", אין שיפור בביצועי העבודה אם העובדים מתוגמלים בעבודות "שכליות", בייחוד לכל הקשור לתפקידי ניהול ידע.


2.מוטיבציה פנימית וחיצוניתוהמניעים לכל אחד.


3.תוצרים צפויים של שימוש מישחוק לצרכים פנים-ארגוניים : כגון: הגדלת פריון העבודה, עידוד חדשנות, עידוד ושיפור יחסים בין-אישיים, קידום הידע ע"י עידוד למידה וכו'.


 


 

קרין.





0 תגובות
קורס ניהול ידע KM_הרצאה 10.
04/01/2015 09:34
קרין
שאלת השבוע : תארו דרכים לשימור ידע סמוי.

מהו ידע סמוי?  >>  ידע קיים שקשה להגדירו והמחזיק בו לרוב לא מודע לו או שלא יודע לנסחו. לעומת  ידע גלוי - ידע קיים שהמחזיק בו יודע לנסח אותו ומודע לקיומו. כיום קיימים מגוון מתודולוגיות וכלים טכנולוגיים המאפשרים לבצע שימור של הידע , סיווגו ושיתופו עם שאר עובדי הארגון . בשילוב עם תרבות ארגונית המעודדת זאת – הרווח של החברה הוא גדול וכאשר עובד עובר ליחידה אחרת או עוזב את הארגון הסיכון מצטמצם משמעותית.  תהליך כזה יביא לשיפור ביכולת שיתוף הידע והמסמכים בין עובדי הארגון, ויאפשר שליפת ידע בקלות ובשיטתיות.  
ישנם מספר דרכים לשימור ידע סמוי, אפרט על שתיים מהן: 
# מפגשים מקצועיים - מינוף מפגשים מקצועיים בפורום רחב כך שיהיו שימושיים עבור עובדים רבים בארגון. תוצרי הפורום יופצו אל כלל עובדי היחידות על ידי המשתתפים באופן פרונטלי / וידאו (רצוי לא במייל כיוון שזהו ידע רגיש ומסווג ) וישמרו במאגר ארגוני הנגיש לכולם ומאורגן לפי קטגוריות.
# בניית קבוצות סגורות - קבוצות סגורות לדיון ושיתוף. כל קבוצה כזו תהיה מאופיינת בתכנים ייחודיים. רצוי שיהיה גם מוביל קבוצה, שיוכל לאכוף את כללי הקבוצה וליצור עניין בה וסביבה. חשוב שיהיה לויאלי לחברה שכן ניתנת לו פלטפורמה בעלת כח. רצוי שהעלאת הנושאים ייעשה באופן יזום.

ראוי לציין כאן, שעל מנת שתהליך זה יצליח בארגון , חשוב מאוד שהידע המשומר יהיה מנוהל ובעל ערך. ושיש להתמיד לאורך זמן...

נקודות חשובות מההרצאה האחרונה:
1. המשכיות ידע - גם בהקשר לנושא שאלת השבוע..  מושג חשוב שנלמד בנושא: אמנזיה ארגונית- בהקשר לאיבוד זכרון הידע הארגוני - תופעה מדאיגה בקרב חברות רבות , אשר מודעות לעניין איבוד ידע רב אשר עשוי להיות מאוד חיוני בעתיד. ברוב המקרים לא ידעו בכלל מהו הידע הזה ולכן לא ידעו גם איך היה יכול לעזור...
2. גיבוי קבצים- קיימות שתי גישות שונות לגיבוי קבצים : גיבוי דיפרנציאלי, השומר את השינויים שבוצעו מאז הפעם האחרונה בה בוצע גיבוי באופן מלא בפעם האחרונה. או גיבוי אינקרמנטלי, שומר את כל מה שהשתנה מאז הגיבוי האחרון. 


קרין.
0 תגובות
קורס ניהול ידע KM_הרצאה 9.
27/12/2014 17:18
קרין

שאלות השבוע:

1.ארגון גדול החליט למנות מנהל ידע ארגוני. מאיזו יחידה בתוך הארגון אתם ממליצים לקחת את מנהל הידע ?. נא לנמק
2. מה הקשר בין הקטע מהספר "הנסיך הקטן" לבין תרבות ארגונית ?

שאלה 1:

ראשית, על מנת שיהיה אפקטיבי וישמור על מיקוד, חייב מנהל הידע להתמקד במספר קטן יחסית של פעילויות.

לא משנה מאיזה תחום בארגון מגיע מנהל הידע, בין אם: IT, IS, משאבי אנוש, איכות, מודיעין עסקי או טכנולוגי,מערכות מידע, ההנהלה => ברור מאוד שמנהל הידע צריך לעסוק בטיפוח משאבי הידע הקריטיים לארגון בו הוא עובד. וזה נכון עבור כל ארגון. אך מעבר לזה , לדעתי, יש לגבש תפיסה כוללת לניהול ידע ולהתאים את התפקיד לתפיסה זו. התפקיד כמובן משתנה מארגון לארגון, ולכן, לשאלה זו אין תשובה אחת נכונה, אלא זה תלוי באופן ישיר לדרישות הספציפיות של התפקיד. הנציג יבחר מהתחום המתאים ..... בנוסף, התפקיד צריך להיות דינמי ולהתפתח במקביל להתפתחות הצרכים של הארגון.

לכן, ייתכן מאוד מצב בו במשך כמה שנים מנהל הידע הארגוני יגיע ,למשל, מהתחום הארגוני מאחר והארגון מאמין שניהול ידע צריך להתמקד בעיקר בנושאים התרבותיים, וכמה שנים לאחר מכן יחליף אותו עובד מתחום אחר בשל שינוי צרכי הארגון...

 

שאלה 2:

"הדבר החשוב באמת – סמוי מן העין....".

סיפורים הם חלק ממארג החיים של הארגון, המסייעים לנו להבין את המציאות הארגונית , ובכוחם אף לעצב אותה מחדש, ולעזור לעובדים במאבק למשמעות בתוך המורכבות הארגונית.

הקטע הנבחר מתוך ה"נסיך הקטן" שהוצג בהרצאה האחרונה  : הקונגרס האסטרונומי הבינלאומי לא מקבל את דברי האסטרונום הלבוש בבגדים תורכיים. לאחר תקופה ארוכה הוא שב להופיע והפעם בבגדים ארופאיים, כשאר ה"מומחים", רק שהפעם דבריו כן התקבלו , וזאת בשל העובדה שנהג כ"מקובל" מבחינה חיצונית,  למרות שדבריו היו זהים לחלוטין..

הדבר בא להמחיש את המגבלה שנוצרת בחברות רבות כיום אשר"מורות" לעובדיה לחשוב ולתפקד בדרך היחידה והמקובלת על פי אותו ארגון.אין מקום לחילוקי דעות או מקום להביע דעה אחרת או חשיבה שונה מהמקובל. הדבר גורם לעיתים קרובות מאוד לכשלים חמורים בתוך החברה ומערער את מעמדם ותפישתם של אותם עובדים בארגון. מייצג את "חסם" התרבות הארגונית.

 

3 נקודות חשובות מהרצאה זו:



  1. גישת הפירמידה ההפוכה – ע"פ הגישה הניהולית הרגילה ( פירמידה ישרה)אשר בנויה בסדר היררכי מוכר : בראשה המנכ"ל וכך הלאה..   ופה ע"פ באקמן, בא להגיד: "זה לאנכון". בעידן המודרני הגלובלי צריך להעמיד את עובדי הארגון אשר עובדים מול לקוחותיה, בראש סדר העדיפויות .

  2. שלושת המאפיינים של תרבות ארגונית –

  1. ציות עיוור

  2. ציות מושכל

  3. אוטונומיה

3.המחסומים לשיתוף הידע ברמת הארגון .

 


 


קרין



 

0 תגובות
קורס ניהול ידעKM_הרצאה 7.
14/12/2014 22:23
קרין



השאלה השבועית של המרצה :


 

הקמתם סטארטאפ חדש והגעתם לשלב בו דרוש לכם מימון משמעותי של כ 250,000 דולר. איזו שיטת מימון תעדיפו: חברת הון סיכון, בנק, מלאכים, מימון המונים ?


 


אתייחס לשני סוגים של שיטות מימון שהוזכרו לעיל: חברת הון סיכון ומלאכים (Angels) .


אנג'ל  הוא למעשה משקיע פרטי אמיד בעל הון עצמי או לעיתים גם חלק מקבוצה (וזאת בכדי להפחית את הסיכון היחסי עבור כל אחד מן הפרטים). באמצעות מקור מימון זה הארגון יכול לקבל סיוע אשר מתבצע בדרך כלל בשלבים הראשונים של גיוס הכספים (עד לתקופה שהארגון מקבל סיוע מקרנות הון סיכון ). הדבר נעשה בתמורה לאחוזים מהחברה והשתתפות ברווחים העתידיים הצפויים. ההשקעה כרוכה בסיכון רב מבחינת המשקיעים ולכן האנג'לים יבקשו לרוב אחוזים ניכרים בתמורה להשקעתם.


יחד עם זאת , בלא מעט מהמקרים , פה בארץ למשל, אותם אנג'לים באים מרקע ונסיון רב בהייטק , ומטרתם היא העצמת חברות הזנק צעירות ולא מבוססות. יש בכך יתרון אדיר- מעבר לסיוע הכספי , אותם חבר'ה צעירים (בדרך כלל..) רוכשים המון ניסיון וכלים ברמה המקצועית, דבר שללא ספק יתרום להתפתחות יציבה של אותו מיזם....


 בניגוד לאנג'לים, , כספי חברות הון סיכון מגויסים מקרנות השקעה שונות בדרך כלל ומתבצע בשלב מאוחר יותר של חיי החברות , בשל כך האופציה הזו תהיה פחות רלוונטית עבור חברת הזנק צעירה...

חברות הון סיכון משקיעות לרוב רק סכומים גדולים ( במיליוני דולרים).

חברות הון סיכון משקיעות במייזמים אשר עתידים לייצר תשואות גבוהות במצב של הצלחה – כמובן שהדבר כרוך בהמון סיכון ומצבי אי ודאות מצדן ולכן הן גובות אחוזים ניכרים מהון המניות של בעלי החברה- כפיצוי על הסיכון של ההשקעה. בהתאם לכך, לרוב, אותן קרנות מעדיפות שלא להשקיע בחברות הזנק הנמצאות בשלביהן הראשוניים, וזה, ללא ספק ששיטת מימון זו לא תהיה כלל רלוונטית עבור אותו סטארטאפ חדש.


 


3 נקודות חשובות שלמדנו בהרצאה :


1.WIKI-  - פלטפורמה פנים ארגונית פשוטה בעלת תכונות של ויקיפדיה. מורכב מדפים. כל דף מייצג נושא אחר. . בין יתרונותיו –

-כל אחד מחברי הארגון רשאי לכתוב.

-מעדכן ברגע סיום הכתיבה.

-משווה בין גרסאות.

-ניתן לדעת מה המקור של כל גרסה.

-קל וידידותי לשימוש.


2.Active Directory-  - מקום שבו נשמר המידע האישי בארגון. מאפשר לשלוף נתונים על אנשים ולבצע בקרת גישה מבוססת תפקיד (הרשאה מבוססת תפקיד ). ארגון שלרשותו דבר זה, מאפשר סנכרון וגישה בין כל המערכות הפנים ארגוניות.


3.שאלות של תרבות ארגונית –בהקשר לwiki , ובכלל... עבור כל מערכת חדשה שנשקול להכניס לארגון ושגם יצריך שיתוף פעולה מכלל עובדי הארגון על מנת שיצליח באמת..


-האם דרוש תמריץ?

-מה קורה אם עובד "עסוק מדי"..?

-איך הדרגים הגבוהים יותר בארגון (ההנהלה)מהווים דוגמא אישית בעניין?

-מה קורה במצב של שימוש לא נכון במערכת?

וכו'.....


 



קרין.


 


 


0 תגובות
קורס ניהול ידע KM_הרצאה 6.
07/12/2014 22:17
קרין

השאלה השבועית של המרצה: מה ניתן ללמוד מריבוע הקסם של גרטנר -Garther Magic Quadrant -ומה ניתן ללמוד ממעגל אימוץ הטכנולוגיות שלגרטנר Garther Hype Cycle-? – אם אתם עובדים בארגון –למה תשתמשו בריבוע ובמה תעזרו במעגל ?

 

-ריבוע הקסם של גרטנר – עוזר להבין איך ממוקמים שחקנים מתחרים בשווקי הטכנולוגיה הגדולים. וזאת בשביל לעזור לארגון בטווח הארוך.. כלומר, מציג מבט רחב זווית של מיקום יחסי המתחרים בשוק. עושה זאת באמצעות קריטריונים להערכה. מספק תיאור תחרותי על ידי גרף של ארבעה סוגי ספקי טכנולוגיה. בנוסף, מספק הבנה עמוקה יותר עבור יכולות התאמה של מוצרי IT של ספקים ושירותים מתוך שימושים ספציפיים או מותאמים אישית.

 

-מעגל אימוץ הטכנולוגיות- מספק ייצוג גרפי של אימוץ טכנולוגיות ויישומים. מסביר כיצד עשויים להיות רלוונטים לפתרון בעיות עסקיות אמיתיות ואיך הארגון יוכל באמצעות זאת לנצל הזדמנויות עסקיות חדשות . המתודולוגיה נותנת לארגון מבט של איך טכנולוגיה מסויימת או יישום יתפתח לאורך זמן .

מהווה מקור טוב בו יוכל להעזר הארגון לצורך יישום המטרות העסקיות הספציפיות שלו בדרך הטובה והיעילה ביותר.

 

 

3 נקודות חשובות שלמדנו בהרצאה זו :

 

1.מודלים לשימוש בענן:

-ענן פרטי- שרות לארגון שנשכר או נרכש באופן בלעדי. התקשורת לענן יושבת בתוך הפיירוול הארגוני.

-ענן קהילתי- מיועד לארגונים בעלי מכנה משותף.

-ענן ציבורי- השירות זמין ברשת לכלל המשתמשים ואין פרטיות. לדוגמא: GMAIL, FACEBOOK.

-ענן משולב- שילוב של ענן פרטי וענן ציבורי.

 

2. הגדרה כללית של שירותי הענן- על פי התבנית הכללית : XaaS , כאשר X מהווה את שם השירות( מילה אחת או יותר בצורה מורחבת יותר) ו- S את השירות (Service) . דוגמאות:

-IaaS- תשתית כשירות- התשלום עבור שכירת נפח איחסון ושרתים מתבצע על פי צריכה. אלסטי- ניתן לשנות את המודל , בא לידי ביטוי בכך שהארגון רוכש על פי צרכיו באותו עת. הלקוח יכול לשמור קבצים או גם להפעיל תוכנות אבטחה.

-PaaS- פלטפורמת פיתוח כשירות-אירוח של תוכנות וכלי פיתוח על תשתית של ספק תשתיות בענן. ללקוח יש שליטה רק על האפליקציות שהוא מפתח.

-SaaS- תוכנה כשירות- שימוש בתוכנה המותקנת ומתוחזקת על ידי ספק תשתית בענן. התוכנה מותקנת אצל ספק השירות ,הקבצים שמורים אצל ספק השירות. הגישה לתוכנה מתאפשרת דך דפדפן סטנדרטי. בחלק מן המקרים תידרש גם התקנה גם על מחשב הלקוח. כמו כן, ללקוח אין שליטה על התוכנה והתשתיות.

-DaaS- ניהול ידע כשירות- מכיל תוכנה ותשתיות. התוכנות מתקשרות עם המשתמשים.

-BPaaS- תהליך עסקי כשירות.

-DRaaS- מערכת התאוששות בחירום כשירות. שירות שהארגון יצטרך במצב של אסון , בכדי לחזור ולתפקד באותו מצב רגיל כמו לפני האסון. התוכנית נקראת DRP .

-ITaaS- IT כשירות. בין יתרונותיו:מקטין את צריכת האנרגיה עד כ95%. צריכה חשמלית מינימלית כצריכה ממוצעת של סוללה וכו..

 

3. יתרונות השימוש בענן לעומת תשתיות מקומיות:

-גמישות- יישום השירות הוא דינמי ביחס לצרכי הארגון.

-עלויות נמוכות- מאחר ואין צורך לקנות את המוצר עצמו (התוכנה) ואיןצורך בהתקנת שרתים יקרים...

-אין צורך בתיאומים מורכבים- אין צורך באנשי IT שירכשו את התוכנה, יתקינו וייבצעו בדיקות מול תוכנות קיימות.

-אי תלות במיקום פיזי- הענן מאפשר גישה מכל מקום.

-ציוד קצה זול- באמצעות דפדפן בלבד.

-עלויות תפעול זולות- אין צורך בצוות IT גדול, מבנים, חשמל, קירור ותחזוקה.

-עדכניות תוכנות- המשתמשים מקבלים את הגרסאות העדכניות ביותר בזכות הענן שמתחזק את התוכנות.

וכו'...

 

 

קרין.

0 תגובות
קורס ניהול ידע KM _ הרצאה 5.
29/11/2014 20:42
קרין

השאלה השבועית של המרצה: כיצד משתקף מעבר מארגון 1.0 לארגון 2.0 בשינוי אופן ניהול הארגון?


שנעשה מעבר כזה משמעותי , למעשה השינוי באופן ניהול הארגון הכי משמעותי ניכר באופן שינוי המבנה הארגוני. הדבר בא לידי ביטוי בכך שיותר ״כח״ ניתן לידי העובדים, ושמעמדם מוערך בהתאם. כלומר, אם עד עכשיו , בהתאם לאותו מבנה ארגוני ישן , רוב הידע החיוני היה רק לרשותם של הדרגים הבכירים בחברה, כעת ישנה האצלת סמכויות גם ליתר העובדים הזוטרים ...כמו כן , ניהול התשתיות התומכות של הארגון ישתנה: פיתוח בסיס מוקדי ידע עבור הארגון כולו , בלוגים, WIKI, , קהילות ידע, מעבר ממחשבים גדולים למחשבים אישיים. התהליך מוביל להשמת העובד והידע היקר שלו במרכז לעומת הארגון שהיה במרכז עד לפני השינוי.




שלושת הנקודות החשובות שלמדנו בהרצאה זו (לפי דעתי):


1. מודל SECI ליצירת ידע- ע״פ המודל, ארבעת שלבי יצירת הידע הם:1. Socialization- שיתוף: שיח משותף בצוותים - בנוגע לידע אישי, הקיים אצל הפרט. 2.Externalization- החצנה: הפיכת הידע מסמוי לגלוי. כך ששאר המשתתפים יבינו אותו ויוכלו לתעד אותו. 3.Combination- מינוף הידע הגלוי ע"י שילוב מידע וידע גלוי יחד לכדי דבר משותף. טכנולוגיות חדשות וכו'..4.Internalization- יישום הידע שפותח ע"י הפרט בדרך מסוימת, כך שהידע הופך לאישי , כלומר הופך לידע סמוי.


2.רשתות חברתיות פנים ארגוניות - בדומה לכל רשת חברתית ציבורית המוכרת לנו, פרט להרשאות ודרך אבטחת המערכת. מאפשרות אינטרקציה טובה בין העובדים ומגדילה את אופן שיתוף הידע הבין ארגוני בין כלל העובדים. כמובן שהדבר כרוך בשינוי תפיסתי של העובדים ועל ההנהלה לעודד , להפיץ ולהדריך את העובדים להשתמש בתבונה וביעילות בכלים אלה על מנת שיהיה באמת מוצלח.


3.שני הדרכים לאופן יצירת המידע- - הציר האונטולוגי: הידע בארגון נוצר על ידי אנשים אבל מתבצע בקבוצות .-הציר האפיסטמולוגי: עפ"י תורת ניהול המידע/ידע מבוסס על קיום ידע סמוי וידע גלוי והמעברים ביניהם.



קרין.

0 תגובות
תחקירים בארגון והפקת לקחים.
21/11/2014 11:34
קרין

בכל ארגון מתפתח ולומד כיום נהוג באופן קבע יישום תחקירים.

תחקיר ( לעומת חקירה ) – זהו תהליך בחינה יסודית ומדוקדקת של אירועים שהתרחשו בארגון במטרה להבין את הגורמים להתרחשויות ובעקבות זאת למציאת דרכים לשיפור תהליכי עבודה.

........

ובהקשר לשאלה שנשאלנו :

במצב כזה, אני מאמינה שאין זה ראוי להעניש את אותו עובד שניתק את הגלאי.

מאוד ייתכן שהבעיה העיקרית נבעה מסיבת שורש כגון : תקלה בגלאי, חוסר ידע עבור אותו מפעיל או שהתקלה נבעה מגורם סביבתי חיצוני אחר ...

ולכן זה מצב שהמפעיל לא יכול לשלוט בו ..

במצב כזה , יש לבצע תחקיר נוסף על מנת ללמוד את המקרה שהתרחש , מתוך חשיבה של תרבות לומדת.

עם זאת , לאפשר לאותו עובד להמשיך בתפקידו, ובוודאי שלא לפטר אותו –

מגמתיות שעלולה "להבריח" עובדים מיומנים ובעלי ניסיון רב מהחברה.

כמו כן, מטרת התחקיר הינה בעיקרה מיקוד ב"מה קרה" ולא ב"מי",

ולא להעניש ולהסיק מסקנות אישיות כתוצאה מהתחקיר.

 

שלושת הנקודות החשובות בעייני של שיעור זה:

 

# עקרונות למידה אירגונית לפי פיטר סנג'.

# BAR&AAR

#תהליך הפקת הלקחים.



קרין

0 תגובות
מנועי חיפוש ברשת
14/11/2014 21:50
קרין

ברשת כיום ישנו היצע מגוון של מנועי חיפוש, חלקם בחינם ..

אחד מיתרונותיו הייחודים של מנוע החיפוש בא לידי ביטוי במידע על פטנטים' ,כגון Google patent search ...

 אם לדוגמא, כפי שנשאלנו, חברה עורכת בכל המאגרים ומנועי החיפוש מידע עבור פטנט חדש שזה עתה היא גילתה ורוצה לבדוק עבורו האם קיים משהו כזה ,ונעזרת במנועי החיפוש החינמיים– ומגלה שלא, היא לאו דווקא תגיש מיד בקשה לפטנט זה, וזאת בשל כמה סיבות;

ראשית, ייתכן שאותם מנועי חיפוש לא מספיק מהימנים על מנת לספק מידע מדויק ומעודכן אודות אותו פטנט. דברים הנובעים ממערכת פנימית מתוחכמת של כל מנוע חיפוש.

בנוסף, קיימים מאגרי חיפוש מקצועיים וייעודים עבור פטנטים ,בהם מאוד רצוי לחפש , אשר מספקים מידע מקיף , מעודכן ומדויק עבור פטנטים. וייתכן שלעיתים בשל כך, גם ייגבו תשלום, ולא יהיו בחינם.

מעבר לכך, לעיתים לא די במציאת אינפורמציה אודות קיום הפטנט.

אותו גורם יזדקק למידע רלוונטי נוסף כגון :

  • האם יש ביקוש לאותו פטנט, כלומר האם הוא יהיה שימושי ובסופו של דבר גם רווחי.

  • מידע מקצועי ואף מדעי לעיתים שיידרש עבור פיתוח הפטנט-

  • מידע על חברות מתחרות שגם להן כוונה עתידית על פיתוח פטנט מסוג דומה....

וכו'....

 

שלושת הנקודות החשובות בעייני של שיעור זה:

 

# מודל Seek Sense Share

# 7 המיומנויות הדרושות לניהול ידע אישי.

# linkedin.

 

0 תגובות
זרימת הידע בארגון
09/11/2014 11:48
קרין

מאוד חשוב כיום בכל ארגון שידע יזרום בו , ובצורה טובה ויעילה... איך אפשר לוודא שדבר זה אכן קורה ? כמו בכל עניין , נצטרך להיות מודעים למגבלות שמהוות כשל .. הכל מתחיל אצל כל עובד ועובד ... יהיו כאלה שלא ״ירוצו ״ לנדב מידע ואף יעשו זאת לעיתים רחוקות . הדבר לעיתים ייעשה במודע או שלא. 
הדבר מאוד בעייתי - אם אדם בוחר למסור ידע ״בהתנדבות ״ והדבר לא נעשה באופן שוטף ובמודעות מאוד גבוה לעניין - עלול ליצור מצב לא רצוי בו חוסר ידע לאנשים הרלוונטים יהיה בעייתי מאוד וזרימת הידע תהיה דלילה ביותר ותעכב תהליכים...
יש גם ידע סמוי שפחות נגיש והרבה יותר רגיש ולכן יהיו אנשים מסויימים שידעו הרבה יותר מאשר מה שהם יכולים לספר - ועל מנת שהידע יזרום בצורה נכונה ולאנשים הנכונים חשוב מאוד שיספרו יותר מאשר מה שהם יכולים לכתוב - חשוב שידע זה לא יהיה מתועד ושיעבור מפה לאוזן - כך יש להתנהל בכדי שידע יזרום בצורה תקינה . וזה עוד לא הכל ...

שלושת הנקודות החשובות בעייני בהרצאה :
# שיתוף ידע בין דורי - לעיתים קרובות לאנשים מדורות ישנים יותר בארגון יהיה יותר קשה להתחבר לעולם קצת יותר טכנולוגי - שמאפשר שימוש בכלים מאוד יעילים להעברת ידע. דבר זה נובע גם מפערי ״תרבות ״ שמאוד קשה לגשר עליהם..

#ידע הוא משאב אסטרטגי חשוב ביותר בארגון - ולולא זה יוביל להשלכות לא רצויות בהתאם.. 

#שיתוף ידע - יש לעודד את העובדים לעניין חשוב זה.. אף שלעיתים אין הענות כל כך גדולה מצדם בשל גישות שונות ותפיסת עולם אחרת . 

קרין
0 תגובות
מהו ניהול ידע?
08/11/2014 22:27
קרין

מהו ניהול ידע?

 

אין ספק שניהול ידע זהו דבר מהותי ומרכזי בכל ארגון כיום בעולם, בין אם מדובר בחברה גדולה כ-Google  או בין אם מדובר בעסק פרטי קטן.

זהו הבסיס להצלחה ולשימור מהיסוד בחברה.

ישנן הגדרות שונות למושג זה , ונראה כי כל אחת יכולה לתרום את חלקה במידה מסוימת...

יש הטוענים כי ניהול ידע יכול להתבצע אך ורק אם המידע שנמסר הוא רלוונטי , עדכני – כלומר בזמן וכמובן שמקבל המידע יהיה זה שאמור לקבל את המידע ולא אחר..  אין ספק שבשביל ניהול ידע תקין בארגון הדברים אכן צריכים להתנהל כך – כל ידע מסוג שהוא חיוני לאנשים מסוימים בזמנים שונים – ולכן ניהול ידע הוא צרוף של כל הפרמטרים הללו.. אם זה לא היה מתנהל כך אני יכולה לתאר לעצמי מצב בו אנשים יקבלו מידע שלעיתים לא רלוונטי או שמידע מסוים שמאוד נחוץ לאחד יגיע לאחר... מצב העשוי להוביל למשקעים , חוסר הבנה, בלבול, ואף אם המצב מחריף עם הזמן – יוביל להתדרדרות רצינית...

מאידך , על פי הגדרה אחרת לניהול ידע הטוענת כי המטרה העיקרית של ניהול ידע היא להשיג את מטרות הארגון – כל זאת על ידי טיפוח, העשרה ושימור המידע – שללא ספק גם עונה על תנאי הכרחי לניהול ידע תקין בארגון :

יש חשיבות רבה לשימור ידע בתוך הארגון – שלולא זה , היה עלול לדלוף מידע בעל חשיבות רבה. בנוסף יש להעשיר את "תרבות " הידע בתוך הארגון – בכל רמות הארגון – מחברי ההנהלה ועד לעובד הזוטר – כמובן שבהתאם..

דבר זה יהיה יעיל ביותר : יאפשר עבודה יותר טובה והשגת מטרות רצויות ואף בזמן קצר יותר... וגם לא פחות יש לעודד את העובדים לרצות לדעת יותר – זה האינטרס האישי של כל אחד ואחת שבסופו של דבר משרת את המטרה של כולם יחד ושל החברה עצמה.... כי בסופו של דבר ידע הוא אכן כוח ויש לנצלו בתבונה...

 

שלושת הנקודות החשובות בעייני בהרצאה:

 

# סוגי הידע בחברה : גלוי וסמוי. יש חשיבות מאוד גדולה לסוגים השונים של ידע ועל דרכי ההעברה השונים בהתאם לכל סוג. כמובן שרובו הוא למעשה ידע סמוי – וכן דרך העברתו הרבה יותר רגישה... אם לא מטפלים בידע מסויים בהתאם יש השלכות לא רצויות שלעיתים קשה לתקן את נזקיהם..

 

# ידע הוא כוח בארגון כאשר ניתן לבסס עליו החלטה – ידע מוביל לדרכים נכונות ולהתנהלות יעילה ועל כך מעיד מבחן התוצאה- אם משתמשים בו כראוי הוא אכן ישרת את מטרתנו.

 

# מודל DIKW—היררכיית הידע .

 

 

עד כאן לעת עת עתה,

קרין.

0 תגובות