עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
ידע סמוי
02/01/2015 10:32
KMbloger
סמוי
הנושא לבלוג השבועי הוא ידע סמוי.

ידע סמוי הוא ידע שאינו מנוסח ואינו מבוטא במילים. זהו ידע הבא לידי ביטוי באופן שבו אנו מבצעים משימות מסוימות או מבינים פעולות מסוימות. לעומת ידע גלוי שהוא ידע שאנו מודעים אליו, שניתן לנסחו במילים או בנוסחאות, ידע סמוי הוא ראשוני ויסודי וקודם לידע הגלוי. ידע סמוי מהווה בסיס שעליו חוקרים רבים בונים את השערותיהם. 

לא כל ידע סמוי ניתן לתרגום למערכת חוקים, כלומר קשה מאוד "לתרגם" ידע סמוי לגלוי, וברגע שפרט רכש ידע סמוי כלשהו הוא מצוי אצלו במצב "תמידי", אולי הוא ישכח אך ניתן להתאמן ולרענן את הידע הסמוי, בשונה מידע גלוי.

המטרה בשימור ידע סמוי בארגונים היא "שהשכל של העובדים ישאר בארגון אחרי עזיבתם" ויש מספר דרגים לעשות זאת:
1. שילוב תהליכי משאבי אנוש וניהול ידע - על מנת ליצור סוגים שונים של העברת ידע בין האנשים נדרשים תהליכים הדדים של משאבי אנוש וניהול ידע.
2. בנייה של תהליכי שיתוף בידע אשר ייצרו מצבים של העברת ידע סמוי בים העובדים. יש ליצור את הסביבה המתאימה לסוג העברת מידע זה.

הנושאים החשובים שהוצגו בהרצאה לגבי המשכיות ידע בארגונים:
1. הנזקים מאובדן ידע בארגון הם רבים: איבוד יכולת לקבל החלטות מבוססות ידע, איבוד יכולת קריטית לייצור\תכנון\פיתוח\שיווק - סיכוני איבוד ידע קיימים בכל מידרגי הארגון!
2. יש לשים לב במיוחד לשימור ידע כאשר עובד פורש או עוזב תפקיד בארגון
3. על מנת למנוע אובדן ידע יש מספר גורמים בארגון שחייבים להיות מעורבים: ניהול הידע, הנהלה, משאבי אנוש, מערכות מידע וכמובן שהעובדים בארגון




0 תגובות
מנהל ידע ארגוני ותרבות ארגונית
24/12/2014 12:37
KMbloger
תרבות ארגונית, מנהל ידע
השאלה השבועית לבלוג היא: 
1. ארגון החליט למנות מנהל ידע ארגוני. מאיזה יחידה בתוך הארגון אתם ממליצים לקחת את מנהל הידע?
2. מה הקשר בין הקטע מהספר "הנסיך הקטן" לבין תרבות ארגונית?

אני חושבת שהכי נכון למנות מנהל ידע ארגוני אשר מבין היטב את מבנה הארגון. ללא הבנת המבנה הארגוני הוא לא יצליח לנהל את הידע בצורה מאורגנת ונכונה, ולא ידע כיצד לשאוב את המידע מהאנשים הנכונים.
ממש לא הכרחי שהוא בעל ידע רב בתחומים השונים.
כפי שנאמר בהרצאה, המידע הארגוני נמצא בשלושה מקומות: במערכות המידע, בתכנים לסוגיהם ובראשים של העובדים.
על מנהל המידע הארגוני לדאוג שיתאפשר לאנשים הנכונים גישה אל המידע והידע הנכונים במקום המתאים, בזמן המתאים ובהקשר המתאים.

לגבי הקשר של הקטע מהספר "הנסיך הקטן" לתרבות ארגונית: על אף שהתגלית של האסטרונום היתה מרשימה מאוד, איש לא הקשיב למה שאמר רק בגלל הלבוש התורכי שהוא לבש שהיה לא מקובל בקרב חברי הקונגרס האסטרונומי הבינלאומי. רק כאשר האסטרונום לבש בגדים ארופאיים התואמים את התרבות הארגונית של חברי הקונגרס האסטרונומי הבינלאומי הם הקשיבו לדבריו וקיבלו אותם.

0 תגובות
תכתובת אימיילים למערכת ניהול תכנים
17/12/2014 10:29
KMbloger
אימיילים, ניהול תכנים
השאלה השבועית לבלוג היא: הארגון החליט לצרף את תכתובת האימיילים שלו למערכת ניהול התכנים הארגונית. באיזה אופן הארגון יפעל כדי שצירוף זה יצליח ?

תחילה יש להבין כי תכתובת אימליים בדרך כלל ישמר כמידע שאינו מובנה, כלומר כקבוצת מסמכים הנמצאים במקומות שונים בארגון. על מנת שצירוף זה יצליח על הארגון לפעול לפי דרישות גנזך המדינה: 
1. הנתונים יהיו מהימנים
2. שיהיו מקוריים 
3. שיהיו שלמים (לדוגמא שכל אימייל יכלול את כל ההתכתבויות הקשורות בנושא)
4. שיהיו נגישים - שיהיה ניתן לאתר את הרשומה ולגשת אליה על ידי שימוש בתוכנות סטנדרטיות
5. שמירת  ההקשר - מי יצר את האימייל, מתי יצר אותו, למי הוא נשלח ובאיזה הקשר הוא נשלח

כמו כן, כפי שנאמר בהרצאה על הארגון להקפיד גם על:
1. להגדיר נהלים להגנה וגיבוי של המידע. מניעת שינויים בלתי מאושרים במידע השמור.
2. הגדרת נהלים לבהירות הרשומות
3. להגדיר שיטה להבטחת זמינות של גרסאות מעודכנות של מסמכים בכל הנקודות בהן הם נדרשים

בנוסף ייתכן שעבור אימיילים חשובים מאוד כדאי לארגון לשמור עותק קשיח (מודפס).

0 תגובות
גיוס כסף לסטארטאפ
15/12/2014 19:57
KMbloger
כסף, סטראטאפ

השאלה השבועית לבלוג היא: קמתם סטארטאפ חדש והגעתם לשלב בו דרוש לכם מימון משמעותי של כ 250,000 דולר. איזו שיטת מימון תעדיפו: חברת הון סיכון, בנק, מימון המונים ?


אם הייתי מקימה סטארטאפ חדש והייתי צריכה לגייס סכום כסף גדול הינו עומדות בפני האופציות הבאות:


חברת הון סיכון – קרן השקעות פרטיות, המשקיעה כספים במיזמים אשר הערכת הסיכונים בהם היא גבוהה, מתוך ציפייה לתשואות גבוהות במקרה של הצלחתם. קרנות הון סיכון הן דרך השקעה מקובלת ונפוצה לגיוס הון לצורך השקעות בתחום ההייטק.


בנק – מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף.


מימון המונים - היא שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים וארגונים, שמבוסס על כסף שמושקע או נתרם על ידי מספר רב של אנשים פרטיים. 


בטוח לא הייתי בוחרת בשיטה של הלוואה מהבנק מכיוון כאשר לוקחים הלוואה מהבנק הדבר כרוך בתשלומי עמלה גבוהים מאוד.

אני הייתי בוחרת בשיטה של מימון המונים, מכיוון שאני מאמינה שרעיון שלי ובטוחה שהרבה אנשים יאהבו אותו ויהיו מעוניינים לעזור בגיוס הכסף למימושו.

0 תגובות
המתודולוגיות של גרטנר
04/12/2014 09:41
KMbloger
גרטנר, טכנולוגיות

גרטנר היא חברה אמריקאית העוסקת במחקר ובייעוץ בטכנולוגיית המידע. החברה מספקת מידע וניתוחים המיועדים למנהלי מערכות מידע ומומחי מערכות מידע ושירותי ייעוץ ממוקדים.


ריבוע הקסם של גרטנר כפי שהוזכר בהרצאה הוא כלי המשמש למחקר בשוק מסוים, הוא נותן מבט רחב זווית של המיקום היחסי של המתחרים בשוק על ידי יישום גרפי וסט אחיד של קריטריוני הערכה.


מעגל אימוץ הטכנולוגיות של גרטנר מספר ייצוג גרפי של בשלות טכנולוגיות וכיצד הם עשויים להיות רלוונטיים לפתרון בעיות עסקיות אמיתיות וניצול הזדמנויות חדשות. מתודולוגיה זו נותנת מבט של איך טכנולוגיה או יישום תתפתח לאורך זמן, וכך מאפשרת למשתמש בה להחליט האם היא מתאימה למטרות העסקיות הספציפיות שלו.

 

ארגון ייעזר בריבוע הקסם של גרטנר אם הוא מעוניין לשדרג את מערכות המידע שלו או לרכוש מערכות מידע חדשה. ריבוע הקסם יאפשר לו לראות ניתוח ברור של הטכנולוגיות הרלוונטיות וכך למצוא את הטכנולוגיה המתאימה לו ביותר. על מנת להשלים את בחירת הטכנולוגיה המתאימה הוא ייעזר במעגל הקסם של גרטנר שיאפשר לו לראות מגמות וכיוונים עתידיים של כל טכנולוגיה רלוונטית. 

0 תגובות
מעבר מארגון 0.1 לארגון 2.0
26/11/2014 13:27
KMbloger
מעבר מארגון

השאלה לבלוג השבועי היא כיצד משתקף מעבר מארגון 1.0 לארגון 2.0 בשינוי אופן ניהול הארגון?


כאשר ארגון עושה שינוי מארגון 1.0 לארגון 2.0 עליו לבצע התאמות רבות, כשהשינוי המשמעותי ביותר הוא שינוי המבנה הארגוני, ממבנה ארגוני היררכי (אנכי) למבנה ארגוני מרושת (רב ממדי).

בנוסף עד כה הארגון היה רגיל שהידע נמצא אצל המנהל אך כעת הידע יהיה אצל העובדים.

כמו כן, ניהול התשתיות התומכות של הארגון ישתנה כולו, ממחשבים גדולים, מחשבים אישיים, רשתות תקשורת ופורטלים ß כעת התשתיות יהיו על בסיס מוקדי ידע וקבוצות עניין, בלוגים, קהילות ידע, יישומים משותפים וba. כלומר ממבנה בו הארגון במרכז נעבור למבנה בוא העובד והידע שלו הם במרכז.


הנקודות החשובות שנאמרו בשיעור ואני רוצה להתייחס אליה קשורות ברשתות חברתיות בארגונים:

1.     1.  רשת חברתית פנים-ארגונית מהווה אמצעי מוצלח למיצוי שני המשאבים החשובים ביותר במאה ה-21  - אנשים וידע, ולכן עשויה לשמש כמנוע צמיחה משמעותי בארגונים

2.     2.  שינוי מוצלח ברשתות חברתיות ארגוניות מחייב שינוי תפיסתי – דרושה הדרכה והנחייה של ההנהלה, ההשתתפות אינה קשורה למעמד ההירארכי של העובד בחברה, וההשתתפות היא התנדבותית, כלומר נתונה לרצונו ולשיתוף הפעולה של כל עובד ועובד.

3.      3. חשוב לזכור כי קשרים חלשים הכרחיים כי רק בעזרתם ניתן להגיע לאוכלוסיות וקהלים שלא ניתנים להגעה באמצעות קשרים חזקים. 

0 תגובות
תחקיר אירוע
19/11/2014 15:43
KMbloger
תחקיר, אירוע

השאלה לבלוג השבועי היא: במפעל כימי נשפך חומר גלם יקר בעודף גדול לתוך הריאקטור. בתחקיר התברר שבחדר הבקרה של המפעל היו בלילה הקודם מספר התראות שווא על מפלס הנוזלים ולכן המפעיל ניתק את הגלאי.

האם להעניש את המפעיל?

הדבר הראשון שהמפעל צריך לעשות (הרבה לפני שחושב האם להעניש את המפעיל) הוא לבצע תחקיר על האירוע, כמובן בהנחה שהאירוע שהתרחש הוא אירוע משמעותי עבור המפעל.

תחקיר בהגדרתו הוא הליך בחינה יסודית ומדוקדקת של אירועים שהתרחשו בארגון במטרה להבין את הגורמים להתרחשויות ובעקבות זאת למציאת דרכים לשיפור תהליכי עבודה.

אז כדי להבין מה גרם לשפיכת חומר הגלם ואיך ניתן למנוע ממקרה כזה בעתיד – צריך לבצע תחקיר.

אם בעקבות התחקיר יתגלה שהמפעיל פעל לפי הנהלים וזו היתה תקלה שלא היה באפשרותו למנוע – כמובן שאין לתת לו עונש, אך אם מהתחקיר יתגלה שהתקלה נגרמה עקב פעולות סותרות נהלים שהמפעיל ביצע – יש לתת לו עונש הרתעתי.

במקרה הזה כפי שמוצגת השאלה, יתגלה בתחקיר כנראה שלמפעיל יש חלק באירוע שקרה מכיוון שלא דיווח על התראות השווא ופעל בניגוד לנהלים כאשר ניתק את הגלאי. אך הדבר קרה מכיוון שהיתה תקלה טכנית (התראות שווא) שאותה הוא אינו היה יכול למנוע.

מכאן אזכיר שלוש נקודות חשובות שהוזכרו בהרצאה וכדאי להפנימן:

1.      תמיד ללמוד מתקלות וכישלונות כדי לא לחזור עליהן

2.      ללמוד מהצלחות כדי לשחזר אותן

3.      לזכור שמותר לטעות, צריך לעודד הודאה בטעות, אך אסור לחזור על הטעות

גם בארגון בו אני עובדת מבצעים תחקירים עבור כל פרויקט שהתבצע על ידי החברה, וכך מצליחים להשתפר בפרויקטים עתידיים בעלי אופי דומה.

0 תגובות
חיפוש פטנטים
14/11/2014 18:25
KMbloger
חיפוש פטנטים

נושא הבלוג השבועי הוא: חברה ערכה חיפוש פטנטים לפני הגשת פטנט על המצאה חדשה שלה. החברה נעזרה בכל המאגרים ומנועי החיפוש החינמיים ולא מצאה פטנט המציג משהו דומה.

האם החברה תגיש מיד בקשה לפטנט?

החברה לא תגיש מיד בקשה לפטנט מכיוון שיתכן שבכל זאת קיים כבר פטנט רשום שדומה להמצאה שלה והיא פשוט לא מצאה אותו במאגרי ומנועי החיפוש החינמיים. דבר זה יכול לקרות מכמה סיבות (שגם אלו הם שלוש נקודות חשובות מאוד שהועלו בהרצאה האחרונה שצריך לשים עליהן לב אם מבצעים חיפוש פטנטים עצמאי באינטרנט)

1.       1. בחיפוש לא תיארו היבטים מרכזיים של ההמצאה

2.       2. מילות החיפוש לא התרכזו בחידוש, דוגמא ב-iphoneחיפשו "טלפון סלולרי" ולא "מסך מגע"

3.       3. ברגע שלא מצאו תוצאה – החליטו שאין פטנט דומה, במקום להרחיב את החיפוש, כלומר לא הורידו מילות חיפוש

לפני שהחברה תגיש בקשה לפטנט הייתי ממליצה לעבוד לפי המדריכים לאיתור פטנטים או לפנות לגורם מקצועי שיוודא שאכן אין המצאה דומה שכבר רשומה.

שאלה נוספת שנשאלה היא: האם תוך כדי החיפוש אפשר, בנוסף ל "יש או אין פטנט דומה", למצוא מידע אחר בר תועלת לחברה. איזה סוגי מידע אפשר לדעתכם למצוא ?

לדעתי בחיפוש כזה אפשר להפיק המון מידע שיכול לשמש את החברה, למשל משיטוט במנועי החיפוש יכולים לעלות לחברה רעיונות למוצרים אחרים שהם יכולים לפתח או למוצרים נלווים שישדרגו את המוצר שברצונם לרשום כפטנט.

0 תגובות
עקרונות ניהול ידע
06/11/2014 10:14
KMbloger
ניהול ידע, עקרונות
ישנם עקרונות רבים לניהול ידע אשר נקבעו על ידי אישים שונים. בפוסט זה אכתוב על שני עקרונות אותם קבע Dave Snowden:
1. ידע נמסר רק בהתנדבות
2. יודעים יותר ממה שאפשר לספר
מספרים יותר ממה שמסוגלים לכתוב
לשני עקרונות אלה ישנה השפעה רבה על זרימת הידע בארגון.
העקרון הראשון קובע כי לי ניתן לאלץ עובד למסור או לתעד את הידע שצבר, יש צורך הכרחי שהעובד יבין את חשיבות התיעוד של הידע ורק כך הוא יבצע את שמירת הידע וניהולו באופן תקין.
העקרון השני מתייחס לכך שתיעוד וניהול הידע בארגון אינו פשוט בכלל, מאוד קשה להעביר במילים את הידע שעובד צבר ואפילו יותר קשר לכתוב את הידע שצבר.
שני עקרונות אלה מתקשרים אחד לשני: מכיוון שמאוד לא פשוט לתעד ולנהל ידע יש הכרח בכך שהעובד יבין את חשיבות תיעוד הידע שצבר.
מכאן אני מגיעה לנקודות החשובות שהועלו בהרצאה האחרונה:
1. בהרצאה הוזכר שחשובה האחריות הארגונית לניהול הידע: אני מוצאת פה קשר ברור לעקרון הראשון של Dave Snowden - כלומר על מנת שההנהלה תצליח להנחיל ערכים של שמירת ידע היא חייבת לגרום לאחריות ארגונית אצל כל אחד ואחד מעובדי החברה ורק כך הם ינהלו את הידע שלהם מתוך "התנדבות"
2. היתרון התחרותי לטווח ארוך הוא היכולת של הארגון להיות עירני ולהגיב בזריזות כדי ליצור ייתרון חדש בסביבה משתנה: חשוב להבין ולהעביר לעובדים את היתרון של ניהול הידע, גם פה כפי שנקבע בעיקרון הראשון של Dave Snowden המוזכר בתחילת הפוסט. 
3. משימות פותרים בצוותים מולטי-דיסציפלינריים: חשוב להבין שמכיוון שהידע הארגוני הוא רב, על מנת לפתור בעיות ולבצע משימות יש צורך בישיבה של צוות מולטי-דיסציפלינריים, כלומר חייבים שיהיו עובדים שונים ממחלקות שונות ושכל אחד יביא את הידע שהוא צבר בתחום ההתעסקות שלו.

0 תגובות
הגדרת ניהול ידע
01/11/2014 17:08
KMbloger
הגדרה, ניהול ידע

אחת ההגדרות לניהול ידע היא: הבאת הידע הנכון לאיש הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון.

אז אני אתחיל מכך שאני חושבת שהגדרה זו היא בהחלט הגדרה טובה שמתארת את משמעות ניהול הידע. הבעיה שאני רואה בהגדרה זו היא שהיא מתייחסת לתהליך ניהול הידע בלבד ולא למטרת התהליך. 

לדעתי בהגדרה זו חסרות מספר נקודות חשובות שהועלו בהרצאה:

1    1. כל עסק חייב ניהול ידע – נקודה זו לדעתי צריכה להיות ברורה מהגדרת המושג

2.   2. שיתוף מידע וידע קריטי להצלחה – לדעתי זו נקודה חשובה מאוד שצריך לשים לב אליה כאשר מדברים על ניהול ידע. ללא שיתוף ידע אין כל משמעות לשמירת הידע.

3.   3. אחד היתרונות הבולטים של ניהול ידע הוא שהוא מאפשר פתירת בעיות באופן יעיל. ברגע שהידע קיים, נשמר ומשותף בצורה הנכונה – ניתן לפתור בעיות חוזרות (ודומות) ואופן מאוד יעיל.

ההגדרה לניהול ידע שהועלתה בכיתה היא: ניהול הידע הוא אוסף הפעילויות בארגון שמטרתן לטפח,להעשיר, לשתף ולשמר את המידע והידע הארגוניים, ולהשתמש בהם באופן שיסייע לארגון להשיג את מטרותיו. 

הגדרה זו (שהועלתה בכיתה) היא לדעתי נכונה ומדויקת יותר מההגדרה הראשונה מכיוון שהיא מתייחסת למטרת ניהול הידע ומדגישה שכל ארגון שרוצה להצליח חייב לדעת לנהל את הידע שלו בדרך הנכונה והמתאימה לו.   

אני, בתור עובדת בחברת הייטק גדולה מאוד, יודעת שכרגע מושקעים בחברה משאבים רבים בשיפור ניהול הידע של החברה ואני בטוחה שברגע שניהול הידע ישתפר ויעשה בצורה טובה יותר גם התפוקות של עובדי החברה ישתפרו בצורה משמעותית.

0 תגובות