עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הייתי בהלם
15/04/2014 14:25
sapir
הוא בכלל לא מה שדמיינתי הייתי בטוחה שאת גן ההשמנה לקחתי ממנו ודווקא הופתעתי לגלות גבר גבוה , רזה , עיינים ירוקות , שיער שחור עם שערות לבנות בצדדים ממש נראה טוב ( שלא תיהיה פה אי הבנה אני לא מזלזלת ביופי שלי ) אבל פשוט הייתי בשוק לא האמנתי שאבא שלי יראה כך . ולאט לאט הם התקרבו לכיוון הבית שמעתי התלחששויות במדרגות והתחבאתי מאחוריי הדלת של הבית , הלב שלי לא אפסיק לפעום ואז הוא נכנס חיפש אותי בעיינים שלו ואז העיינים האלה הגדולות הירוקות האלה מצאו אותי מבצבצת מאחוריי הדלת וחייכתי עם דמעה שזלגה הייתה בנינו לחיצת יד לא ברורה לא קלטתי שאחרי 17 שנה אבא שלי אצלי בסלון , התיישבנו וסבתא בנתיים דיברה עם אשתו ואני והוא הסתכלנו אחד על השניה ופשוט לא הפסקנו ואז בום! קלטתי אבא שלי כאן אבא שלא הפסקתי לקלל אותו על זה שעזב אותי אותו אבא ששנאתי,אותו אחד נמצא אצלי בבית היו לי רגשות מעורבים מצד אחד רציתי לחבק אותו ולסלוח לו ומצד שני כעסתי , כעסתי שהוא הפסיד אותי הפסיד את ספיר!! איך אפשר להפסיד ילדה כמוני?! איך?! ובלהט הרגע התחלתי לבכות ממש לא ראיתי אף אחד הייתי רק אני והוא . ואז כשראה אותי בוכה ניגש אליי ונישק לי את המצח ואמר לי ״ אל תדאגי אבא פה״ ( רק אז התחלתי לדאוג) מה אם התחרט שוב ויעלם מה אם ארגיש שהוא בן אדם זר ולא ארצה אותו בחיי או להפך . אבל עשיתי פאוזה ואמרתי לעזאזל עם מה שיהיה תנו לי לחיות את הרגע הזה הרגע שהתפללתי כל חיי ואז אשתו הציעה שאני והוא נלך לדבר לבד וכך היה נסענו לכיוון הים 10 דקות מהבית שלי , עמדנו על צוק הסתכלתי בעיינים שלו וראיתי אדם עצוב אדם שגם נלחם כל חייו בשביל אושר , היה רגע שלא דיברנו אלא רק העיינים שלנו דיברו ואז באותו רגע חיבקנו אחד את השניה חיבוק של אבא ובת אותו חיבוק שהרגשתי שאני יותר לעולם לא לבד , זה היה חיבוק אחר לא אותו חיבוק שסבתא 17 שנה הייתה מחבקת , אלא חיבוק של דמים , חיבוק שהרגשתי שהכרתי אותו כל חיי , החיבוק שלא הרגשתי בידיים זרות . ואז בכיתי וגם הוא הוריד דמעה הרגע שהרגשתי הילדה הקטנה כשהוא ניגב לי את הנזלת ביד שלו מבלי להיגעל ואז הרגשתי את ספיר הקטנה שבסך הכל חיפשה משפחה לא משנה אם נורמלית או לא אבל העיקר משפחה שכוללת אמא ואבא. אחרי שהתחבקנו שאלתי את השאלה המתבקשה למה? למה הוא נתן לי לשלם מחיר של מין חד פעמי ? למה הוא לא הכריח את אמא שלי להפיל? ואם כבר החליטו בשבילי לחיות אז למה לעזוב אותי? התשובה הייתה שקופה הוא פשוט טען שהוא לא ידע על ההריון ומה גם שהוא היה צעיר שזה קרה וגם אם היה בינו לבין אמא שלי משהו רציני אז זה לעולם לא היה מתקבל אצל המשפחה שלו כי אמא לא הייתה בחורה להכיר להורים ואז פשוט החלטתי לא לשפוט אותו ופשוט לסלוח כי לא רציתי לאבד את הרגע הזה , הרגע הזה שהעולם נצבע לי פתאום לורוד . אבל אז הוא קיבל טלפון והוא היה חייב להקפיץ אותי הביתה , כל הדרך חזרה רציתי שלאוטו יהיה פנצ׳ר כי לא רציתי שזה יגמר לעולם אבל זה נגמר האוטו נעצר והתכוננתי לצאת ואז היד הגדולה שלו תפסה לי את היד והסתכלתי עליו והוא אמר לי ״אני לא מתכוון לוותר עלייך וגם לא להיעלם לך , נכנסת לי ללב את הבת שלי ואני אבא שלך״. הרגשתי את החנק הזה בגרון שבא לך לבכות אבל אתה מתאפק ואכן התפאקתי הנהנתי בראש וחייכתי חצי חיוך ובנתיים אשתו התקרבה לאוטו חייכתי אליה והנפתי יד לשלום ....
4 תגובות
וגיליתי ש...
15/04/2014 09:38
sapir
שאבא שלי ערבי מוסלמי שאכן חי וקיים ויש לו משפחה והוא מבוסס כלכלית ( למען האמת לא הופתעתי שגיליתי שהוא ערבי) כי זה כבר היה קיים כלומר הכל התחיל מסבתא כשהייתה צעירה חיתנו אותה ליהודי כשר למהדרין וממנו הביאה 6 ילדים שגדלו לפי המסורת היהודית וכמובן שירתו את המדינה בכבוד , אך לאחר מכן התגרשה והתחתנה עם מוסלמי שממנו הביאה עוד 4 ילדים שמתוכם 3 המשיכו את הדרך היהודית ורק אמא שלי המשיכה אחרת כפי שאתם יכולים להבין היינו משפחה ״לתפארת״ אף אחד לא דיבר עם אף אחד את אמא שלי נידו כבר מגיל צעיר ששמעו שהיא יוצאת עם ערבים וכל אחד המשיך בדרכו . ובכן מעולם לא ידעתי מה לענות כששאלו אותי מה אני ? את יהודייה ? ערבייה ? את גם וגם ? אז תיהיו בטוחים שעד גיל מאוחר התכשחתי לצד המוסלמי שלי ושלא תתטעו אני וסבתא היינו עושות קידוש , צמות בכיפור וכולי ... בזמן שאמא שלי צמה ברמדאן וחוגגת את עיד אל פיטר ממש הייתי קרועה בין שני העולמות אבל זה לא מנע ממני לחפש את אבא . לאחר שהשיגו לי את המספר שלו דיווחתי לסבתא בהתרגשות היד ממש רעדה לי , לסבתא היו מבטים לא מרוצים הבנתי אותה , הבנתי את הפחד שלה שאולי התקרב לאבא ואשכח אותה ואשכח את מי שאני, אבל לא יכלתי להתאפק והתקשרתי אני זוכרת רק את קצב פעימות הלב שלי ואז.... ענתה המזכירה באותו רגע הודתי לאל וגם התבאסתי אבל מה לא אעשה בשביל לקבל 100 בבגרות בקולנוע אז המשכתי להתקשר עד שכבר התייאשתי והנחתי לזה . ואז קיבלתי טלפונים מוזרים בשעות מוזרות בצד ענה קול של גבר שכל הזמן רק אמר ״הלו״ וניתק , אחרי זמן פתאום קיבלתי טלפון ״ ספיר זה אבא״ ממש במילים הללו הייתי בשוק חשבתי שמישהו עובד עליי!!! התחלתי לשאול אותו שאלות והוא אכן עמד במבחן אני לא האמנתי זה אבא , אבא שלי!!! . אז הוא סיפר לי שהוא בסביבה שלי ושהוא רוצה לפגוש אותי , הוא היה עם אשתו אז ברור שהסכמתי!!! סיפרתי לסבתא והיא ביקשה ממני להתארגן , סידרנו קצת את הבית ואז סבתא ירדה למטה לקבל את פניהם ואני מתוך ביישנות ופחד הצצתי מהחלון והייתי בהלם ...
1 תגובות
ההמשך..
15/04/2014 01:31
sapir
בעודי בת 11 התחילו השאלות של איפה אבא? ומיהו? שאלות שתמיד קיבלתי עליהם שתי תשובות שונות , גרסת הסבתא וגרסת האמא . ובכן גרסת הסבתא אמרה לי שאבא שלי מת !! חד משמעית ! וגרסת האמא אמרה לי שהוא חי ויש לו משפחה משלו. מעולם לא ידעתי למי להאמין היו ימים ששמחתי שאולי ״ אבא שלי״ מת מרוב ששנאתי את העובדה שלא הכיר בי והיו ימים שהתחננתי לאלוהים שאם אכן יש לו משפחה שלא יתן לי ללכת מהעולם הזה בלי לפגוש אותו... עברו ימים , חודשים , שנים תקופות של עליות עם הכי הרבה מורדות והופ! הנה אני נערה בת 17 ,נערה שכבר מוכנה לשמוע את האמת ואי אפשר למרוח אותי . הגעתי להחלטה לעשות עימות גרסאות בין אמא לסבתא נדהמתי לגלות שכל אחת הייתה בטוחה בגרסה שלה פשוט מנערה מבולבלת הפכתי לעוד יותר מבולבלת , השארתי את המצב כמו שהוא ואם יש צדק יבוא היום ואגלה את האמת. כנערה בת 17 הגיל הבלתי נסבל הזה שאתה רוצה שהעולם ימות כי העולם לא מבין אותך ואתה בטוח שאתה מבין אותו הרבה יותר , הייתי בטוחה שאני יודעת הכל ! התחילו המריבות עם סבתא שהיו ימים שפשוט לא יכלתי לסבול את זה שהיא נושמת לידי פשוט ילדה בלתי נסבלת הייתי אני מודה זה היה גיל שאפילו שאתה יודע שאתה טועה אתה תעשה את הטעות כי זה יותר ״ מאגניב״ אז זהו שלא לצערי הבנתי זאת יותר מאוחר. היו לי כמה נסיונות התאבדות ודגש על נסיונות כי תמיד שהייתי רגע לפני המעשה פחדתי ידעתי בתוך תוכי שזה עדיין מוקדם בשבילי לעזוב את העולם הזה . ואז מתוך כל הבלאגן הוא הגיע , אהבת חיי הראשונה או ככה לפחות חשבתי , הייתי כל כך מאוהבת הוא היה מסוג האנשים שהייתי מוכנה לעשות את עצמי שטיח לרגליו ( מזה תבינו שמשהו פה ״דפוק״ ) . עד היום אני לא מצליחה להבין מה בדיוק גרם לי להתאהב באפס הזה ! אבל כנראה היה בו כוח שחיפשתי, כן , הייתי תלותית לא ראיתי את עצמי כאחת שמסוגלת להתמודד עם העולם פשוט לא רציתי כי תמיד היה לי נוח שמשהו שאני רוצה פשוט מגיע בלי מאמץ והוא היה אחד כזה פרימטיבי שהחזיק אותי קצר והתפקיד שלי זאת להיות הדפוקה שתישה כל מה שיבקש ממני. אתם בטח שואלים למה? אז ככה הסתבר שלסבתא שלי היו שני גושים בחזה , גושים סרטניים כשגיליתי רציתי לקבור את עצמי קיללתי את עצמי בכל המחלות האפשריות ואז הבנתי בדיעבד למה כשהיינו רואות פרסומת על הסרטן היא מיד החליפה ערוץ , עד גיל מאוחר האמנתי שאם אראה או אשמע משהו על הסרטן אז יהיה לי גם , הבנתי מאוחר יותר מדוע היא התכחשה למחלה הזאת ושלא תבינו לא נכון סבתא הייתה מהנשים התוניסאיות החזקות עם מלא שמחת חיים , מסוג הסבתות שהיו מספרות כמה בתקופה שלהן היה הרבה יותר טוב מעכשיו פשוט סבתא לתפארת . עכשיו השאלה איך כל זה קשור לאפס שהכרתי אז ככה פשוט חיפשתי את ״ הקורבן הבא״ זה שידאג לי זה שיהיה לצידי שיגן עליי ידעתי שהסוף של סבתא מגיע ולא ראיתי את עצמי נלחמת ! . ואז יצאתי להרפתקה שאחריה כל חיי הצטערתי , סבתא לא אהבה את הקשר כי כנראה היא ידעה משהו שאני לא אבל היי אני בת 17 ואני יודעת הרבה יותר טוב ממנה מה טוב לי! ( כן ממש) .. הבן האדם היה סוחר סמים עם תיקים במשטרה אבל זה לא עניין אותי כי אהבתי אותו אני זוכרת שהייתי נוסעת אליו לעבודה להביא לו אוכל, עשיתי הכל בשבילו ואז אמא שלי נכנסה לתמונה היא הכירה אותו והיא פשוט החליטה לקחת אותי לשיחה היא הסבירה לי שיש לו ״ידיים ארוכות״ מה זה אומר? זה אומר שהוא בן אדם שמרים ידיים ומתעלל וכן זה יקרה גם לי ואני המשכתי במסורת שלי ( מסורת ההתעלמות ) ידעתי מיהו ( לפחות כך הרגשתי). בין ההתאהבות הזאת המשכתי את החיים שלי כלומר הלכתי לבית הספר ואיכשהו הכל התנהל כרגיל אבל אז הגיעה העבודה שהייתי חייבת להגיש בקולנוע הנושא היה : הכנת סרט דוקומנטרי ומיד חבר לכיתה הציע לעשות סרט עליי, סרט שישנה את חיי עד הסוף סרט אחרי חיפוש אבא שלי ( כבר אמרתי בהתחלה שלאלוהים יש תוכניות בשבילי) אז הסכמתי חיכיתי רק להזדמנות הזאת בכדי לפתוח את התעלומה מחדש ואז זה התחיל , עשינו תחקיר וגיליתי ...
0 תגובות
גם לי החיים לא פשוטים...
14/04/2014 19:03
sapir
היום יצרתי את הבלוג הראשון שלי , ממש מרגש לשתף אתכם בחיים שעברו עליי ואני מאמינה שאני והחיים עוד לא סיימנו את ״ אהבה״ שלנו אחד לשני , כן גם לי לא קל וגם אני רוצה לפעמים לשבת ולרחם על עצמי כי מעולם לא ריחמו עליי ... אני מניחה שאצטרך להתחיל מהתחלה ופשוט לתת לכם להיכנס לעולם שלי , עולם שהוא טלנובלה שלמה שבה אני הדמות הראשית שצוחקת על כולם. הכל התחיל ביום שנולדתי כבר אז לאלוהים היו תכניות בשבילי ובכן אמא שלי נכנסה להריון מאבא שלי ( רק שהוא לא רצה להכיר בעובדה הזאת) , מי שהכירה בי וטיפלה בי זאת הייתה סבתא שלי היקרה שלי שבוא עם הזמן הפכה להיות האפוטרופוסית והיחידה שגידלה אותי. אתם בטח שואלים איפה האמא? אז ככה היא בנתיים נכנסה להריון מנרקומן שחי בחיפה והביאה איתו עוד שתי בנות ואני לבנתיים גדלתי להיות ילדה טובה , ביישנית , רגשנית ופחדנית . החוסר של אמא תמיד היה שם אבל עם אהבה העצומה שקיבלתי מסבתא איכשהו גרם לי להבין שאמא זו זאת שמגדלת אותך ולא רק זאת שמביאה אותך . בטח לרוב האנשים שגדלו בלי אבא ואמא היה את התקף הקנאה של ה״ משפחה המושלמת״ , ההתקף שתמיד פגש אותי בגן , בבית הספר ובכל מקום שבו אפשר לקיים בילוי משפחתי , ההתקף הזה היה כמו סכין חדה שתקעו לי בלב סובבו והוציאו בשביל שלא ישאר ממני זכר , כל פעם שראיתי אמא עם הבת שלה או עם אבא קיללתי את היום שנשמתי את האויר הראשון בחיי, שנאתי להיות אני למרות שמעולם סבתא לא החסירה לי כלום , אבל רציתי את זה כל כך , כל כך רציתי אמא!!!! שלא היה אכפת לי כמה בגדים סבתא תקנה או כמה אהבה היא תעריף עליי ידעתי שרגש בין אמא ובת אי אפשר לקנות ואי אפשר למצוא. בכל מקרה גדלתי להיות נערה לתפארת ואתם שואלים שוב איפה אמא ? אז היא בנתיים הספיקה לעזוב את הנרקומן ומצאה לה מישהו אחר שצעיר ממנה וממנו הביאה בת ועוד שני בנים . האמת שיצא לי לראות אותה והייתי בקשר איתה ועם האחיות שלי ( מאוד אהבתי אותן) והיו לנו כמה רגעי אושר אבל איכשהו השטן לא עזב אותנו לרגע הייתה לי תחושה שיש מעלינו את הקללה של ה״שלוש דורות״ , הקללה שעוברת מהסבתא לאמא ועכשיו מגיעה אליי אותה קללה שלא תיתן לי להיות אף פעם מאושרת שפשוט העבר של סבתא מתעקש לעשות לאמא ולי חיים לא קלים .... ( מחר המשיך לכתוב מקווה שקצת נתתי לכם לטעום את טיפת הטעם המר שאני טעמתי ועדיין טועמת ).
4 תגובות