עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
פוסט מס' 10
30/05/2017 16:25
הגר
שלום,

1איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (1-9-90)?

1-9-90 אשר נקרא חוק האחוז האחד, טוען כי ברשתות החברתיות קיים חוסר שיוויון בין השתתפות המשתתפים ברשת החברתית או בעצם בנפח הפעילות ביניהם. כלומר, ניתן לחלק את המשתמשים לשלוש קבוצות: אלו היוצרים את התוכן והפעילות ברשת (כ-1%), העורכים/צופים שבעצם מסתכלים בתוכן שהועלה ותורמים בתגובות או מביעים איזשהי אהדה (לייק) וכדומה (כ-9%), וקבוצה הדוממים שבעצם רק מסתכלים על הנעשה ברשת, סוג של אורבים לפעולות המשתמשים האחרים ובעצם לא תורמים לה כלל תכנים חדשים מעצמם (כ-90%).

ניתן לראות כי 90% מהנוכחים ברשת כלל לא תורמים לה מידע חדש, ומנגד אפשר להסתכל על כך כי המידע החדש ברשת נשען על 1% בלבד מהמשתמשים בה. לכן השאיפה היא להגדיל את קבוצת המיעוט, זאת על ידי שימת דגש למס' עקרונות:

1. דוגמה אישית: במצב בו המנהלים וראשי הצוותים תורמים תכנים משלהם, זה ישים דגש על החשיבות של המערכת והעובדים ילמדו מכך ויחקו אותם.

2. תגמול למשתתפים פעילים: גם כן יעודד עובדים לקחת חלק ולתרום.

3. ממשק נוח ופשוט למשתמש: ככל שהממשק יהיה פשוט ונוח יותר להבנה כך לכל סוג של אוכלוסיית עובדים יהיה נוח להיות פעילים ברשת.

4. מפגשים וירטואליים: על ידי שימוש ברשת החברתית לעיסוקים נוספים, לדוגמא צרכי הארגון או לימודים, יאלץ את העובדים להשתמש ולהיות פעילים ברשת לצורך הפעילות השוטפת.



2. קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. 
כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו?

ניהול מטריציוני הוא שיטת בניית ארגון כך שעובדים מקצועיים נעים בין מטלות הארגון בהתאם לצורך ולדרישה ואינם כפופים לפרויקט או מוצר מסוים לאורך תקופת העבודה. מבנה זה מאפשר גמישות והתאמה מהירה לצורכי השוק המשתנים. לעומת זאת, ניהול רשתי הוא מבנה כזה שישנה תלות בין העובדים על מנת לבצע את המשימות בהצלחה.

המעבר בין שיטות הניהול הנ"ל כרוכות בשינוי בתפיסה של תפקיד העובד במרחב הארכגני על ידי מתן משקל כבד יותר לאחריותו בחברה. 

רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המערכת על ידי:

  • יצירת סביבת תקשורת פשוטה ונוחה ליצירת קשרי עבודה חדשים, למשל חוצה מחלקותף ולשימור קשרים קיימים והגדלת שיתוף הפעולה ביניהם
  • ההנגשה קלה יותר למרבית העובדים
  • העובדים מקבלים יותר אחריות וסמכות וכמו כן נדרשים לריבוי משימות
  • פלטפורמת שיתוף ידע - פרסום תכנים רלוונטים בקבוצות עובדים. יכול לעזור להפחית את רמת הרשמיות ולעודד שיתוף
  • קיצור זמנים וייעול משמעותי של תהליכים - ישנה קהילה שניתן להיעזר בה בקלות, וגם קיים שימור ידע (המידע ששותף בעבר עדיין קיים) כלומר ניתן להשתמש בידע קיים שכבר הועלה והוצעו לו פתרונות (מתקשר גם לחכמת ההמונים)

0 תגובות
פוסט מס' 9
23/05/2017 17:07
הגר
שלום,
1. ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר
בשירות ענן KMaaS .

א. מהם היתרונות שהארגון מצפה להם
בהעברת כל פעילויות ניהול הידע של הארגון לענן מסוג זה קודם כל תהיה עזרה מחברה חיצונית שתפקידה לתמוך בשירות. היא תסייע בשיפור ביצועים תוך שימוש בניהול ידע איכותי, תעניק שירותי מידע שיאוחסן הן בענן והן בשרתים של החברה החיצונית, ובנוסף האחריות לשמירה על המידע ועל שלמותו באחריותה.

ב. מנה שלושה תנאי סף להצלחה

  • אבטחה: בעת בחירה של החברה החיצונית נחפש את זו בעלת המוניטין אבטחת מידע הטוב ביותר, מאחר ואנו מפקידים את המידע של החברה שלנו בידה ועל כן יש לבחור בקפידה.
  • תקשורת: נבחר בחברה שמשתמשת בכלי חומרה ותוכנה חדשניים, שמתאימים לצרכים ולדרישות שלנו וכן תהיה תקשורת ומעבר מידע בצורה חלקה וטובה.
  • יחסי גומלין בין החברה לחברה החיצונית: מומלץ לשמור על קשרים טובים עם החברה החיצונית. הסכם מסוג זה דורש מחויבות ורצון של שתי החברות, על מנת שהתהליכים יתבצעו בצורה הטובה ביותר.


2. מתי יש צורך ב"מיחשוב ערפל"
מחשוב ערפל (fogging, fog computing) הוא תבנית המרחיבה את שירותי מחשוב הענן לקצה הרשת  המקומית. המטאפורה באה מהעובדה, שערפל הוא הענן הקרוב יותר לקרקע ועל כן, "מחשוב ערפל" מתרכז בעיבוד מידע בקצה הרשת הארגונית. בדומה לענן, גם מחשוב ערפל מספק שרותי מידע מחשוב אפליקציות ואחסון המידע למשתמשי הקצה.
יש צורך בטכנולוגית מחשוב הערפל בהתאם לעוצמה ולעיבוד בזמן אמת. במקרה שנרצה שהמידע יעובד בענן בצורה הטובה ביותר. לצורך כך נבצע סינון ראשוני בעזרת מחשוב הערפל, ניתן פתרון לאפליקציות בזמינות גבוהה בזמן אמת, כאשר בסיס הנתונים אינו מאפשר את הביצועים הרצויים. לסיכום, לא ניתן לתמוך בIOT שפועל כראוי ללא מחשוב ערפל.

3. בהנחה שאתם אחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק המוצרים בהתאם
למכירות בפועל ותוצאות הפעילות של הלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות
חברתיות. האם לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או
אגם נתונים ?

מחסן נתונים (Data Warehouse, או בקיצור DWH או DW) הינו בסיס נתונים בו מאוחסן עותק של הנתונים מבסיס הנתונים האופרטיבי עם החופש ליצור סכמה שונה, ואינדקסים שונים.

ה Data Lake הוא בעצם גישה הפוכה לגישת ה DWH. זוהי שיטת אחסון נתונים בתוך מערכת או מאגר, בפורמט הטבעי, המאפשרת צירוף נסיבות נתונים בצורות מבניות שונות.

במקרה ואנחנו אחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק מוצרים בהתאם למכירות בפועל, ותוצאות הפעילות של הלקוחות קיימים באתר וגם ברשתות החברתיות עדיף  להשתמש במחסן נתונים, אשר מהווה פלטפורמה נוחה יותר לאיסוף נתונים מתוך היקף רחב של נתונים שהחברה מאחסנת גם ממקורות של החברה וגם ממקורות חיצוניים (רשתות חברתיות), במקרה כזה צריך לעשות "סדר בבלגן", ובנוסף עוזר  בקבלת החלטות ראשוניות על ידי ניתוח של הנתונים והסקת מסקנות. 

0 תגובות
פוסט מס' 8
20/05/2017 17:38
הגר
שלום,

1. על פי המאמר המצורף על חדשנות בטויוטה:
 Factor #5: Tolerance for failure. עמוד 8 
מדוע כשלונות חשובים לחדשנות ארגונית 
על פי המאמר, צריכה להיות סובלנות לכישלון. לרוב, החברות החדשניות יש גישה מאוד פתוחה וסובלנית לכישלון, מאחר והם מצפים לכישלון וכאשר הוא קורה מנתבים אותו להזדמנות ללמידה, ואף להתפתחויות בכיוונים ותחומים שונים וחדשניים.
לעשות שינוי מכל סוג שהוא כרוך בסיכון, לכן צריך לקחת אותו ולהתכונן לסיכוי שהוא לא יצליח. בנוסף, לפי הפילוסופיה של חברת טויוטה, הם מאמינים כי יש לתת לעובדים חופש בפעולותיהם, ובעת טעות לא יקבלו נזיפה אלא ישבחו אותם.

Factor #14: Availability of reward mechanisms for innovation . עמוד 10 
כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים
ביפן הגישה לתגמל עובדים מבוססת על הותק שלהם בחברה, ואילו בטויוטה עובדים רבים נמצאים בחברה בתקופה של כל החיים. טויוטה החליטה לאמץ את הגישה האמריקאית לתגמול בה לא מסתכלים על האינדיווידואל אלא על הקבוצה, כך שהתגמול יינתן לפי הצלחה קבוצתית ולא לפי מצויינות של העובד היחיד. הבונוס יינתן לכל חברי הצוות בצורה שווה מתוך מחשבה שלכולם מידה שווה של תרומה להצלחה.
שיטה זו מעלה את מוטיבצית העובדים לעבוד יחד כדי להצליח כצוות תוך תחרות עם הצוותים האחרים. להעלות רעיונות חדשים, להשקיע ולהתקדם. ישנו עידוד ושאיפה לחדשנות תוך שיפור המצב הקיים

2. על פי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל
חברת בגיר הינה חברה לייצור חליפות, כביכול מוצר שמרני שאין כיצד לפתח ולחדש אותו, אך מנכ"ל בגיר החליט לראות בחליפה הזדמנות ליצור יתרון תחרותי. 
לחברת בגיר היה לקוח אחג גדול ועיקרי ובשלב מסוים בעקבות משבר שהיא עצמה חוותה החליטה להפסיק את העסקים עם בגיד דבר שגרר את כניסתה של חברת בגיר למשבר, אך לאחר פיטורים ושינויים רבים הצליחה לעשות שינוי, לעמוד ביעדים שהציבה ולצאת מהקשיים.
אך היה ברור שעל מנת להתפתח ולפנות לשווקים נוספים עליהם לצאת עם רעיון חדשני ויוצא דופן. הפתרון היה המצאת חליפה שניתן לכבס בבית ולא בניקוי יבש, באותו מחיר פחות או יותר כך שאין יתרון בקנייה עצמה של החליפה אך לטווח הארוך נחסך כסף רב בטיפולה. החליפה החדשנית הפכה להצלחה מסחררת ואף זכתה לשבחים וזכתה בפרס לחדשנות. בזכות המצאה זו הם הצליחו להגדיל את מעגל הלקוחות ולפנות לשווקים רבים במדינות שונות בחו"ל. ניתן לומר כי חברת בגיר הצליחה לחדש מוצר שמרני שהמון שנים לא היה בו שום חידוש.

3. הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני
בעת אימוץ מוצר חדשני נוצר כתוצאה ממוצרים שונים הנמכרים שוק שמתפתח, גדל ומתחדש במהירות רבה מבחינה טכנולוגית תוך ירידה במחירים ועליה באיכות. בעידן של היום המידע מופץ במהירות באינטרנט, כתבות, רשתות חברתיות אודות מוצרים חדשניים וישנם חיקויים הצצים במהירות לעיתים אף בגרסאות משופרות.
גורמים אלו גורמים לכך שבחדירה המהירה של המוצר לשוק ישנה עלייה גבוהה של המכירות ואז ירידה חדה, דבר הגורר עקומה הדומה לסנפיר של כריש. בתהליך של אימוץ המוצר, מודל רוג'רס מתאר איך בכל שלב בתהליך מתווספת קבוצה נוספת של לקוחות שמאמצת את המוצר לפי הסדר:
  • המחדשים - הראשונים שמאמצים את המוצר, הלקוחות הראשונים שלוקחים סיכונים ורוצים להתנסות
  • המאמצים המקדימים - מאמצים את המוצר בשלב יחסית מוקדם, לרוב צעירים במצב כלכלי טוב
  • הרוב המקדים - רוב הלקוחות שמאמצים את המוצר לאחר ששומעים חוות דעת טובות משתי הקבוצות הנ"ל
  • הרוב המאחר - מאמצים את המוצר קצת יותר מאוחר מן הממוצע, מהססים יותר לפני הקנייה
  • המשתהים - לרוב מפחדים משינויים ומחידושים ומעדיפים את הישן והמוכר ולכן לא תמיד בכלל יאמצו את המוצר
0 תגובות
פוסט מס' 7
08/05/2017 00:43
הגר
מיקור חוץ, חכמת המונים, מימון המונים
שלום,

1. אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. 
באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים
מיקור חוץ - outsourcing הינה שיטה להוציא פעולות מהארגון ולהיעזר בגורמים חיצוניים. באמצעות שיטה זו הארגון יכול להתמקד בהתמחות שלנו, ומנגד יכול לשפר את ביצועיו על ידי כך שמעביר פעולות שאינן בתחום ההתמחות שלו לגופים שיכולים לבצע פעולות אלו בצורה טובה יותר.
במקרה בו ארגון מתעסק בפיתוח רובוטים חדשים, ניתן להעביר למיקור חוץ פעולות של חקר השוק וצרכי הלקוח. כלומר חקירה של מיהו השוק, לאיזה קהל יעד לפנות, ואיך. מאחר והתמחות הארגון היא בפיתוח עצמו של הרובוטים פעולות של חקר מקדים ואף שיווק יכולות לעזור לו.


2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. 
באיזו שיטה תבחרו
על מנת לבצע תחזית בצורה טובה, השיטה המוצלחת ביותר תהיה שימוש בחכמת ההמונים.
שיטה זו סוברת כי שימוש בדעות של כמה שיותר יחידים יכולה להגיע לאומדן טוב יותר מאשר של מומחה יחיד.
על כן על מנת לבצע תחזית עבור סיכויי הצלחה של מוצרים לשוק מסויים, לקיחת מדגם גדול של דעות של אנשים, לפי עקרון חכמת ההמונים יכול להביא לתשובה מהימנה. כמובן שבמקרה של לקיחת מדגם לא מייצג עלולה להיווצר הטייה ולכן יש להקפיד על הרכב וגודל האוכלוסייה במדגם.
בנוסף, ניתן לראות כי חברות רבות הנמצאות במצב של התלבטות בנוגע למוצרים שהולכות לשווק משתמשות בסקרים על פלח שוק גדול וכך מיישמות את עקרון חכמת ההמונים.


3. מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים
היתרון הגדול בשיטת מימון המונים הוא השגה של כסף במהירות וחשיפה לשוק גדול. לעומת זאת קיימים גם חסרונות וסיכונים:
  • חשיפה מוקדמת: מאחר ויש להשיג מימון לעיתים טרם השקת המוצר, חשיפה מוקדמת שלו לשוק רחב (ואף בלתי מוגבל) יוצרת מצב של חשיפת הפטנט לארגונים פרטיים אחרים, ועלולה לגרום לארגונים חזקים להצליח להוציא את המוצר בעצמם לפני. דבר שכמובן יגרום נזק כלכלי עצום לחברה שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לתקן ולהתעלות עליו.
  • אי מימוש: בשיטת מימון המונים לרוב על יוצרי הפרויקט לבחור תאריך יעד ומטרה כספית מינימלית, כך שאם הפרויקט לא צובר את הסכום הנדרש עד לתאריך הנבחר, הכסף לא נגבה כלל מהמשקיעים, וכמובן גם הם לא מחזירים את המוצר/תמורה אליו בתחייבו, ולא מממשים את המוצר.
  • חוקים: עלולים להיות סיבוכים וריבים בנוגע לפטנטים
0 תגובות
פוסט מס' 6
30/04/2017 19:26
הגר
המשכיות ידע, שימור ידע, תחלופת עובדים
שלום,

תאר בקצרה בעיה של המשכיות ידע (שימור ידע) על סמך מאמר שמצאתם
באינטרנט ומהם הפתרונות המומלצים על פי המאמר.

הבעיה העיקרית המוצגת במאמר הינה תחלופת עובדים גבוהה בארגונים, במיוחד בעידן של היום, בעשורים האחרונים, עם הקמתם של סטארטאפים רבים.

שימור הידע מייעל ומזרז תהליכים וכמו כן מאפשר חיסכון במשאבים ומונה חזרה על טעויות בביצוע משימות ופרויקטים שונים, ולעיתים ארגונים לא משכילים להבין את עובדה זו. בנוסף ישנם מקרים כי ארגונים מגיעים לתובנה שיש לשמור את הידע רק לאחר שחוו פגיעה של אובדן ידע לאחר שעובד בעל ידע חיוני עזב.


במאמר מוצגים חמישה מפתחות להצלחת פרויקט שימור ידע בארגון

1.      הגדרת מטרות ויעדים ברורים: בשלב הייזום והתנעת הפרויקט חשוב להקדיש תשומת לב לקביעת המטרות והיעדים. התחומים שיקבלו תעדוף לתיעוד בשלבים הבאים נגזרים ישירות מאותן מטרות ויעדים. לאורך כל שלבי הפרויקט יש לבחון האם הושגו המטרות שהוגדרו.

2.      קשב ניהולי: לתמיכת ההנהלה, חשיבות עליונה בפרויקטים של שימור ידע. תמיכת ההנהלה אמורה לבוא לידי ביטוי בהשקעת משאבי זמן, תקציב ומעקב אחר הפרויקט.

3.      רתימת כל האנשים המעורבים לתהליך: מצד אחד, העובדים המוכנים לשתף את הידע שברשותם ומן הצד השני, העובדים אשר מעוניינים ללמוד מהניסיון שהצטבר.

4.      הטמעת תהליך שימור הידע – הטמעת תהליכי שינוי, שנועדו לשפר את זרימת הידע מהעובדים הותיקים לעובדים החדשים בארגון. בהקשר זה, אחד הצעדים החשובים להצלחת הפרויקט, הוא למנות באופן פורמאלי מוביל בעל מוטיבציה לתהליך שימור הידע. חשוב להכיר בכך שעליו להקצות זמן לטובת הובלת התהליך.

5.      ביצוע הפרויקט בשלבים, בהתאם למתודולוגיית תהליך שימור ידע

1.      התנעת הפרויקט: קביעת מטרות ויעדי הפרויקט, תוך הבנת חשיבות התהליך והגדרת צורכי שימור הידע. בשלב ההתנעה, חשוב לתת את הדעת על התועלות לעובד, ליחידה ולארגון מהתהליך

2.      מיפוי הידע: יצירת מפת הידע הארגוני, באמצעות ראיונות ומפגשי צוות

3.      תעדוף: ביצוע תהליך של תעדוף תחומי הידע והנושאים הקיימים, לצורך תכנון תהליך העבודה ותעדוף שלבי התיעוד

4.      תיעוד הידע: בהתאם לתוכנית העבודה, מתבצע התיעוד הנדרש בכלים הטכנולוגים, הקיימים בארגון

5.      הדרכה והטמעה של תהליך השימור ובניית מאגר ידע, ככלי עבודה ביחידה ובארגון


מקורשימור ידע של המשאב האנושי – מנכס פרטי לנכס ארגוני 
http://www.byon-it.com/files/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8%20%D7%99%D7%93%D7%A2%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%20%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99%20%E2%80%93%20%D7%9E%D7%A0%D7%9B%D7%A1%20%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%20%D7%9C%D7%A0%D7%9B%D7%A1%20%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%20-%20%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA%20%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA,%20%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99(1).pdf
0 תגובות
פוסט מס' 5
25/04/2017 00:54
הגר
OCR, הגירת נתונים, מייל, attachment

שלום,

  

1. כיצד מסייעOCR  לטיפול בדואר נכנס מודפס ?

טכנולוגית OCR  הינה טכנולוגיה להמרת תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו על ידי סורק למסמך תמליל ממוחשב, מאפשרת זיהוי תווים אופטיים. הטכנולוגיה עוזרת במיילים ומקלה על חיפוש במסמכים על ידי כך שהקורא יכול לקרוא ולעיין במסמכים בצורה ברורה ומסודרת. 


 

2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה(Work Flows)?

על ידי Work Flows ניתן לארגן את המשימות בצורה כרונולוגית ומסודרת, בה מצוין מי אחראי בחברה לאיזה פעולה ולמי יש לפנות או להפנות את המשימה במקרה הצורך. שילוב מסמכים דיגיטליים יקל במניעת אובדן של המידע ויקל על הנגישות. בנוסף, יעזור למנוע כפילויות, יאפשר תיקון או עדכון מהיר של המסמכים וכך בעצם יאפשר צמצום משאבים רבים לחברה וגם הפצה מהירה וקלה לעובדים.

 

 

3. מה החשיבות של הגירת תכנים?

הגירת תכנים היא שמירהוהעברה של מידע ונתונים ממערכת אחת למערכת אחרת. להגירת תכנים יש חשיבות רבה לארגון מאחר ויש בנתונים אלו מידע רב אודות החברה, העובדים, הלקוחות, ספקים וכו'.זליגה של מידע מסוג זה עלולה להפיל את החברה. בנוסף, על מנת שהארגון ימשיך לעבודה מעבר חייב להיות חלק כדי שמצד אחד לא יאבד שום מידע ומצד שני לא תהיינה כפילות נתונים. לכן הפעולה צריכה להתבצע בצורה מקצועית,יסודית ומדוייקת גם אם נדרשות התאמות למערכות חדשות.

 

  

4. בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.

 

א.     האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות(attachments) בלבד או

את כל המייל ?

השאלה תלויה במהות הארגון, אך בגדול לדעתי עלהחברה לשמור את כל התכתובת במערכת על מנת להבין את הקשרן של ה-attachments. בנוסף, יכול להיות שבגוף המייל עצמו מידע נוסף חשוב שעשוי להועיל ולא מופיעבצרופות. ניתן לשמור את הצרופות בנפרד במקום אחר במערכתכך שיקל על מציאתן.

 

ב.     מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת ?

האחראי לשמירת המייל במערכת הוא המנהל מערכות המידעבארגון שקודם כל צריך להגדיר בקשה לשמירת מיילים במערכת ולאחר מכן לדאוג לכך שאנשימערכות המידע והמתכנתים ימלאו דרישה זו של שמירה אוטומטית של המיילים במערכת,ובמקרה של תקלה יהיו זמינים לטפל בה. 

0 תגובות
פוסט מס' 4
15/04/2017 16:04
הגר
הפקת לקחים, ארגון, תרבות, זכרון, השתפרות

שלום,

 

1. קיראו את הקובץ "הפקת לקחים בארגונים גדולים " שנמצא בתיקייה המשותפת / מפגש 4 .

האם תוכלו להסביר בהסתמך על הדוגמאות שבו מדוע יש בעיות עם תחקירים בצה"ל, כפי

שמתואר בתקציר מדוח מבקר המדינה

 

חתירה למצוינות- במסמך מתוארת התופעה של חתירה למצוינות שנחשבת לבשורה הגדולה של סוף המאה העשרים. במאמר היא מתוארת כתכונה שהיתה קיימת מאז ומתמיד אצל בני האדם אולם עם התקדמות והתפתחות העולם, השאיפות והציפיות ההולכות וגדלות, החתירה למצוינות מגיעה לאספקטים שליליים. כלומר האדם החותר למצוינות "לא רואה בעיניים" ויעשה הכל כדי לעמוד במטרה ולבצע אותה בזמן הקצר ביותר ויגיע למקסימום תפוקה. אולם בהרבה מקרים אין התוצאה המקסימלית היא העדיפה אלא הדרך. מתוארת במסמך דוגמא על שדרני רדיו שכל כך צמאים להביא עוד רייטינג כך שיורידו את איכות תכניהם של תכניות הרדיו שלהם ויסכימו להכניס תכנים שטחיים על מנת לספק את המנהלים. בדו"ח מבקר המדינה מתוארת ביקורת על צה"ל, צה"ל הוא כאמור הארגון הגדול במדינה, ארגון תחרותי ולוחמני שכמובן מחנך את חייליו לשאוף למצוינות. יש לשים לב לאיכות ביצוע המשימות לעומת השלמתן בלבד. הבאת החיילים להשלמת משימות במהרה יכולה להביא לתסכול, שגיאות בביצוע המשימות, חוסר ברצון לביצוע תחקירים ועוד.

 

השתפרות בארגונים במסמך מצוינת ביקורות אודות ביצוע תחקירים בארגונים באופן שוטף, הן להצלחות והן לכשלונות,  שעשויים לשפר את תפקוד הארגון באופן תמידי, דבר אליו הארגון שואף. מובאת דוגמא המתארת מקרה ואת התחקיר שבוצע. ביצוע תחקיר איננו מספיק והוא צריך לגרור הפקת לקחים, דבר המצטייר כצורך להודות בטעויות וכשלים שבוצעו. בצה"ל ביצוע תחקירים הוא דבר שבשגרה אך הפקת לקחים ויישומם הינו דבר קשה ואינו מובן מאליו ליחידות ולמפקדים, למרות הבנת החשיבות הגדולה של חלק זה. בדו"ח מבקר המדינה מתואר כי "בפברואר 2016 החלה עבודת מטה לכתיבת תורה בנושא התחקיר, אשר מטרתה להבטיח את קיום מלוא התהליכים הנדרשים בעת ביצוע תחקיר, עד לשלב יישום הלקחים". " כלומר גם לאחר כל כך הרבה שנים של פעולה של צה"ל יש ביקורת והדגשה על חלק יישום הפקת הלקחים.

 

חשיפה ארגונית במסמך מתוארות הבעיות שגוררות התחקיר. הוא גורם להצפת שאלות רבות, נבירה באופן ביצוע התהליכים והעבודה, ועלול לגרום להשקעת משאבים וכספים רבים (מעבר לאלו המושקעים בתחקיר עצמו) לצורך תיקונים. בנוסף, עלול לגרום לחשיפה בציבור של הבעיות הפנים ארגוניות של הארגון. בצה"ל, גוף עם הרבה ביקורת, חשיפה של בעיות אלו לציבור הינה בעייתית ולא נעימה, עלולה להשפיע על העובדים בארגון, על התקציב שיקבל ועוד.

 

חשיפה אישית בחשיפה אישית הכוונה ללקיחת אחריות על המעשים והשגיאות שנעשו, הודאה בפני הממונים, הפקודים ואף הציבור. לכן לעיתים האדם שומר לעצמו את המסקנות מהפקת הלקחים שביצע במקום לשתף את העובדים בארגון וכך שכולם ילמדו יחד להבא. מובאת דוגמא מחיל האוויר בו יש עידוד לשתף את כולם  בטעויות והפקת הלקחים, אדם שמשתף הינו מוערך יותר.

 

זכרון ארגוני מעבר להפקת הלקחים האידיאל היה לתעד את כל התחקירים וכל המסקנות אליהן הגיעו כדי להצליב מידע וללמוד מתחקירים קודמים, על ידי מסמך ממשי ולא רק על ידי שיתוף בין העובדים והעברת המידע "מדור לדור". בצה"ל יש נטייה לחקור מקרים ספציפיים, אך במסמך מובאת דוגמא של אסון המסוקים שהיה ניתן להשליך ממקרה זה על מקרים דומים ולא רק על המקרה הספציפי.

 

תרבות ארגונית על מנת לשפר ולהשתפר כארגון יש לשים לב שהתרבות תהיה מקבלת ופתוחה לביקורות ולמידה מטעויות. יש לשים דגש לכך בתור ארגון ולא רק כמנהלים או אנשים פרטיים. הובאה לכך דוגמא קודם לכן של טייסים בחיל אוויר שגם אם המפקד שוגה הוא מלמד ומשתף את תלמידיו שילמדו מהשגיאות שלו. בדו"ח מבקר המדינה הייתה ביקורת על בה"ד 15, בה"ד זה הינו בסיס הדרכה אשר מכשיר את חיילי המודיעין. טעות קטנה עלולה להיות טראגית ועל כן חייבים להקפיד החל מההדרכות על תרבות פתוחה של שיתוף טעויות, כך החיילים בקורס יתרגלו מההתחלה לשמוע על טעויות של אחרים ובהמשך בתפקידם הסדיר ילמדו וישתפו בעצמם.

 

2. האם יש להעניש את המפעילים 

יש לבצע קודם כל תחקיר של הכשל המתואר התיאור המקרה בו יש לתשאל את כל המעורבים והממונים על מנת להגיע להחלטה בנוגע לעונש, אך מן התיאור הקצר לדעתי יש להעניש את המפעילים. הם ניתקו חלק חיוני מהמכונה (גלאי מפלס הנוזלים) ללא אישור. כמובן שעשו זאת מתוך רצון להמשיך לעבוד באופן רציף בצורה טובה ללא הפרעות אך בסופו של דבר זה גרם להפסדים גדולים למפעל.

צעדים נוספים שיש לנקוט הם להעניש את הממונים עליהם - ככל הנראה לא ניתן למפעילים הסבר מספק על המכונה ותפקודה. היה צריך להדגיש את החשיבות של הפסד חומר הגלם היקר ואת המשמעות של הגלאי. בנוסף, יש לכתוב תו"ל מסודר למקרה בו ישנן הרבה התראות שווא, כל כמה זמן צריך לבדוק, האם אפשר לכייל מחדש, באחריות מי הבדיקה וכו'.

שורה תחתונה על המנהלים להחליט את העלות תועלת של השקעה או בזבוז זמן על בדיקות התראות השווא לעומת עלויות הפסד חומר הגלם.

 

0 תגובות
פוסט מס' 3
03/04/2017 22:51
הגר
שלום,

1 .למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה
לפי דעתי פרופיל הלינקדאין שייך לסיגל העובדת.
כפי שהציגה בטיעוניה, פרופיל ברשתות החברתיות הוא אישי ובנוסף לכל העובדים והמעסיקים הפוטנציאלים שלה היא משתמשת בפרופיל לצרכים פרטיים ויש לה הרבה חברים משלה שלא קשורים לעבודתה. מתן שם המשתמש והססמא מהווים פגיעה בפרטיות.
במידה והחברה ציפתה לכך שהפרופיל יהיה של החברה היה עליה להגיע להסדר עם העובדת מראש, ואף הייתי מציעה שייפתח פרופיל חדש בו יהיה שם העובדת ושם החברה ביחד כך שיהיה ברור באופן חד משמעי שהיא מייצגת את החברה. לכן, לא ניתן לדרוש בדיעבד להעביר את הפרטים.
טיעונים של הכשרות וקניית תוספות לא רלוונטים בעיניי מאחר ובכל תחום עבודה חברות משקיעות כספים רבים בהכשרת עובדיהם ומתן שירותים וקניית חומרה או השקעה בקניית תוכנות שתקל על העובדים בעבודה. דברים אלו אי אפשר להחזיר בדיעבד וכמובן שהידע שהעובד רכש עובר עם העובד הלאה. כלומר ככה זה בכל עבודה ואי אפשר לצפות שכל העובדים יישארו בארגון לנצח.. 
לסיכום החברה הייתה צריכה לדאוג לכך מראש שיהיה מאגר נוח של כל הלקוחות והמעסיקים הפוטנציאלים בידי החברה ולא בידי אחד העובדים באופן בלעדי.  

2 .אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש בהם. לאיזה צורך ומה היתרון
  • Google Keep - אפליקציה שאני משתמשת בה ביום יום לרשימות מסוגים שונים. לנהל מעקב אחר משימות יומיות או יעדים טווח הארוך, לשים תזכורות, והרבה דברים שרוצה לרשום במהרה ולא יילכו לאיבוד. היתרונות באפליקציה הוא הנוחות, הנגישות והידידותיות למשתמש. יתרון נוסף שלא הכרתי לפני וגיליתי בהרצאה הוא השימוש בתגיות לצורך קטלוג וחיפוש נוח יותר. מקווה שהשימוש בתגיות יתחיל לתפוס בתוכנות נוספות.
  • Mendeley - תכנה שהמליצו לי עליה בעבר לצורך ניהול מאמרים (שמרתי את השם שלה בGoogle Keep). בהחלט היה שימושי בעת העבודה על סקר הספרות בפרויקט הגמר, במציאת שם המאמר בקלות, כתיבת הביבליוגרפיה (APA) ועוד.
  • One Note - כלי שלא יצא לי להשתמש בו לפני ההרצאה. נראית חלופה ראויה ומעניינת לוורד. היתרונות הגדולים הם הידידותיות למשתמש שאפשר להתחיל לכתוב מכל מקום, לסדר תמונות בצורה נוחה וכו' והעניין של הטאבים כמו באקסל שכמובן שגם מקל על הכתיבה במקום לפתוח הרבה מסמכים או שכל מסמך יוצא מאוד ארוך ויותר קשה להתמצא. ללא ספק אבדוק את התכנה הזו בהמשך.
0 תגובות
פוסט מס' 2
03/04/2017 00:24
הגר
שלום,

מצגת "עקרונות ניהול ידע" מפורטים 10 העקרונות של תומס סטיוארט לניהול הון אינטלקטואלי. 
כיצד קשורים עקרונות אלו לניהול ידע בארגונים ?
  • החברה תוכל להפיק יתרון מהעובדים, לקוחות ורכושם, רק על ידי ניהול נכון של הידע של הקשר בין הלקוחות לחברה ובין החברה לחברות אחרות 
  • ניהול ידע טוב ישפר את עבודת הצוות בארגון, והלמידה של העבודה בארגון
  • ניהול ידע נכון משתמש באנשים עם הכשרון להבין בין עיקר לטפל ואשר מבינים בהיכן הכסף של הארגון מושקע.
  • ניהול ידע מסייע לגיבוי מעשיו של הארגון והפקת לקחים להבא
  • ידע המנוהל בצורה טובה משפר את ההיבט הפיננסי של הארגון כי הוא מאפשר מעקב וסקירה עצמית
  • ניהול ידע מאפשר ניתוח מעשים קודמים של העובדים
  • השקעה בידע היא השקעה בסנרגיה של האנשים בארגון, העובדים, הלקוחות, האזורים השונים בארגון והתוצרים של הארגון. דבר בעל חשיבות עליונה
לסיכום, ההון האנושי מהווה את הנכס העיקרי של הארגון, אך יש לדעת איך להשתמש בו כדי להפיק ממנו את המירב.
ניהול נכון ושמירה על העובדים מקביל לניהול נכון של הידע בארגון.

בארגון גלובאלי גדול העוסק בפיתוח וייצור מכונות מתוחכמות החליטו להתניע מיזם ניהול ידע ולמנות מנהל ידע ארגוני. מאיזו יחידה בארגון כדאי לקחת את מנהל הידע ?
קודם כל נרצה לקחת אדם שצמח בארגון, שמכיר את החברה ואת התהליכים בה היטב ומבפנים.
כמובן שנרצה לקחת אדם שבקיא בתחום ניהול ידע. ניסיון בניהול, סמכותיות והובלת שינויים גם כן יהווה יתרון לבחירתו לתפקיד.
ככל הנראה ניקח מנהל בכיר מיחידת התפעול שמכיר את הפיתוח והייצור אך עם זאת אינו מקובע ויוכל להתניע ולהוביל מיזם ניהול ידע בארגון. 
0 תגובות
פוסט מס' 1
02/04/2017 23:29
הגר
ניהול ידע, תקן, בלוג
שלום,

1.נימוקי המחבר לצורך בתקן לפי מאמר בנושא תקן ISO לניהול ידע
מאמר - The Case for KM Standards
במאמר מוצגת השאלה  - האם בכלל קיים צורך בתקנים לניהול ידע?
כותב המאמר מודע לכך שישנם חילוקי דעות בעניין אך מציין מספר נימוקים לטובת תקן:
  • קביעת תקנים יכולה להקל על הבנת התחום של ניהול ידע שאינו ברור דיו ולא קיימת לו הגדרה מדויקת וחד משמעית.
  • פרויקטים רבים נכשלים ולכן הגדרה של תקנים תוכל לעזור לארגונים לוודא שעוקבים אחר ההוראות והדרישות (כלומר לעמוד בתקן) וכך למנוע טעויות שחוזרות על עצמן.
  • על ידי הגדרת תקנים נוכל להיות בטוחים שהחברות החיצוניות איתן עובדים גם הן עומדות בתקנים של ניהול הידע העסקי שלהן, ולכן לא נחשוש מהעבודה איתן.


2. תועלת לחברה מהפרסומים בבלוג
חברה: Starbucks
קישור לבלוג: http://mystarbucksidea.force.com/apex/ideaHome
סטארבאקס מנהלת בלוג בו בשונה מהמצופה אין קשר כלל לקפה ולמוצרים הנוכחיים שלה!
הרעיון בבלוג הוא בעצם לתת ללקוחות לתת רעיונות למוצרים בעצמם, ישנם כ-100,000 רעיונות חדשים עד עכשיו!
כלומר הבלוג מהווה פלטפורמה לסיעור מוחין של רעיונות לטעמים לקפה, מוצרי אוכל, אריזות ואפילו עיצובים.  אלה מוצעים על ידי לקוחות שמשתפים, מגיבים ומצביעים זה לזה.
בנוסף, יש אופצית חיפוש לרעיונות, סיכום של ה-Top 10 רעיונות של החודש האחרון, סקר יומי של הבלוג ועוד.
התועלת של החברה היא בעיקר שימור הלקוחות. החברה מחזקת את המותג ודואגת שהלקוחות ירגישו שהם תורמים, מתעניינים ומעורבים וכך ירצו להמשיך להתעדכן במוצרים החדשים וכמובן להמשיך לקנות...
0 תגובות