עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
את נעלמת
25/10/2013 16:29
ג'יי

הנוכחות שלך מורגשת פה,ואני מרגיש שמצד אחד את אוהבת אותי,ומצד שני את שונאת אותי.כי את לא יודעת עליי כל כך הרבה,הכרנו כילדים,אבל אין לך מושג כמה דפיקות עזות הלב שלי היה צריך לסלק.

את לא עוזבת אותי,את רק עוזבת את המחשבות שלי שאני רוצה כבר לשפוך,ובמקום זה את שופכת את שלך.בלי ידיעה שנמאס לי לשמוע אותך.

הפצע הפנימי הזה שלא נחשף,כל כך כואב.אני לא אוהבת להתכסות במסכות זרות,כי זה כל כך לא מתאים לי.

למרות שהפצע פנימי,הוא מורגש אמיתי,מרחף לו מול עיניי.

אף פעם לא עזרת לי,אך אני כן.אני אוהב אותך.

את רוצה מימני הרבה,אני לא יודע איך לנסות להסביר לך שאני רוצה לעזור לך,אבל לא יכול.וברגע שאת רואה שאני מהסס,את שותקת.כועסת,ממה שנראה.

על הנוכחות שלי.

אבל אני עדיין איתך..

אז,איפה את?.איפה היד שאני צריך להחזיק במשך כל הזמן,כדי להראות לך שאכפת לי?.

ואז,אני שם לב,שאת מתפוררת.

1 תגובות