עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי,
אני אמה.
ציור ומוזיקה זה מה שעושה את החיים שלי יפים.
פתחתי את הבלוג הזה כדי לשתף אנשים במה שקורה וכדי לתת לכם עצות טובות יותר כדי לשפר את החיים שלכם.
אם אתם צריכם לפרוק או סתם לשאול שאלה:
האימייל שלי: emmastyles222@gmail.com
תהנו.
חברים
מעייןהילהשאריות של החייםSnowi don't careמאיה נוימן
Here To LoveRainZippersLonelyGirlסיוןספיר
geymersmooth criminalנערה מתפגרתThe darkMeshiMandy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
D:


Carry On


SMILE:)


YOLO


לא אומרת כלום
11/09/2014 19:22
Emma
"היא לא אומרת כלום,
לא מספרת כלום.
רק לפעמים בלילה, בוכה קצת 
אבל לא אומרת כלום. 
דיברנו כל היום סיפרנו לה הכל,
והיא סגורה בחדר בשקט.
ולא אומרת כלום " - מטרופולין

השורות האלה של השיר מתארות את החיים שלי,  ואני בטוחה שגם מתארות את החיים של עוד אלפי אנשים.
תישארו חזקים ואל תתנו להם לשבור אתכם.



2 תגובות
תישארו חזקים...
10/07/2014 20:14
Emma
 שלום.
לכל מי שמודאג מהמצב כרגע, יש לו חששות או פחד או סתם רוצה לדבר על זה יכול לפנות אליי ואני אנסה לעזור.
גם אם יש לכם בעיה אישית, אתם יכולים לפרוקD: 
האימייל שלי: 
emmastyles222@gmail.com 
תישארו חזקים! 

0 תגובות
...
08/07/2014 16:13
Emma
 אממ היי.
אני מזהירה כבר מההתחלה אני לא יודעת אם זה יהיה מעניין אבל זה בלוג ואני חושבת שאפשר לכתוב מה שרוצים.  
נראה לי. 
ספרים. בתכלס ספרים הם "מרכז חיי" אני אוהבת לקרוא, בעיקר פנטזיה. 
הארי פוטר, פרסי ג'קסון, מפוצלים, 13 סיבות,
ארץ האגדות וכישופ(לא נראה לי אתם מכירים)- אלה הספרים האהובים עליי.
למה? כי יש בהם הרבה משמעות ובכללי הם בדיוק כמוני. כמוכם. אנשים מיוחדים.
אנשים שסבלו, שניצחו, שהתאכזבו. 
"האנשים" האלה הם באמת מודל לחיקוי. 
רק רציתי להודות לסופרים המדהימים שיצרו את הדמיות האלה. 
מה הספרים האהובים עליכם?D: 
8 תגובות
היי
07/07/2014 18:06
Emma
שלום. 
אם אתם קוראים את זה אז תודה. 
אם אתם רוצים להגיב לי על זה סבבה.
אם אתם רוצים לרדת עליי בגלל מה שאתם עומדים לקרוא(לא שיש בכלל סיבה), תעשו את זה. 
אוקיי אז הנה סיפור קצר מחיי. 
אני אספר את זה מנקודת המבט שלי: 

ישבתי בכיתה. בשקט. לא הפרעתי לאפחד.
שמעתי מוזיקה באוזניות וספרתי את הימים עד לסיום הלימודים.
כל שאר הילדים בכיתה צחקו אחד עם השני דיברו ומה לא. 
לפי מה שהבנתם אין לי הרבה חברים. יש לי חברה אחת, נשאיר אותה אנונימית בואו נקרא לה "ש" 
אז היא לא הגיעה באותו היום מה שאומר שנשארתי לבד. 
ציירתי, באמת שזה גורם להרגיש טוב יותר תנסו את זה פעם. 
ציירתי את הילדה שגרמה לי לכל הסבל הזה
נקרא לה "נ" 
והיי נחשו מה? 
"נ" הייתה אחת מחברותי הטובות. הייתה חמישיה. כן היינו חמש בנות, היינו חברות טובות. עד שיום אחד הכל השתנה. 
אוקיי אני אפסיק פה. למה?
כי אני רוצה לשאול אתכם. האם קרה לכם שהחבר/ה הכי טוב/ה שלכם פשוט התחילה לצחוק עליכם מול כולם? 
קרה לכם שפשוט יום אחד נמאס לה ממך ופשוט התחיל/ה להתרחק ולגנוב את כל החברים שלכם? 
זה קרה לכם? 
אם כן אני מבינה אתכם תאמינו לי שזה לא כיף לקום כל בוקר בידיעה שאפחד לא מדבר איתך חוץ מילדה אחת שזאת "ש" חברה אמיתית.

אני גם לא באה אליכם כדי שתרחמו עליי. אני לא צריכה רחמים. לדעתי רחמים זה סתם מעצבן. אבל היי תחשבו מה שבא לכם.במלא לא יכולה להיפגע יותר ממה שנפגעתי.
אם אתם צריכים עזרה או סתם עצה אתם תמיד יכולים לפנות אליי ואני אנסה לעזורD: 
תודה לכל מי שקרא אני אשמח לתגובות. 
19 תגובות