עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
בית ספר  (1)
מסדרון  (1)
נערות  (1)
נערים  (1)
תיכון  (1)
ארכיון
בא לי למות
17/04/2013 14:15
Ella
כל כך רע לי.
0 תגובות
מישהו פה בצופים?
12/04/2013 23:29
Ella
מישהו פה בצופים?

שבט?

אתגר?

בדיוק חזרתי לפני שבועיים מהאתגר והיה חוויתי ביותר,

את הטיול הזה אני לא אשכח.

הלכתי לשם עם שתי בנות שכל הזמן הסתובבו בלעדיי,

וזה הלך רק לטובתי.

הכרתי אנשים מדהימים בטיול ואני בקשר איתם עדיין

ומקוה שאני אמשיך להיות!

לילהההה 

Ella(:
2 תגובות
אז גם אני כתבתי סיפור. פרק 1
12/04/2013 21:38
Ella
חשבתי להתחיל לכתוב, ראיתי שכולם כותבים כאן סיפורים. 

למה לא?

אני פשוט אזרום עם עצמי.

אשמח לשמוע ביקורות!
____________________________________________________________________________________


הוא עמד שם והסתכל עליי. מי הוא בכלל?

"אמה, את לא זוכרת אותי? "

לא! מי אתה? הייתה לי תחושה שהכרתי אותו,

משהו בעיניים . לא יודעת.

הלכתי כמה צעדים אחורה בפרצוף מפוחד

"אמה! חכי!"

"מי אתה?"

"את באמת לא יודעת?"

פתאום עלה לי במוח זכרון, נראלי לפחות שזה היה זיכרון.

השמש מסנוורת אותי, מישהו מחזיק אותי מאחורה,

ריח של אביב, אני צוחקת,

"היי! אמה! את פה?"

ברחתי.

ברגע שראיתי שהוא איבד אותי הלכתי הביתה,

אכלתי קצת והלכתי למיטה.

זה לא יוצא לי מהראש, מי החזיק אותי?

זה הנער הזה שדיבר אליי עכשיו? 

מתי זה היה? אני לא זוכרת. 

המחשבה הזאת לא מפסיקה להטריד אותי ואני מחליטה ללכת לישון.

לא מצליחה להרדם, אני הולכת לדנה החברה הכי טובה שלי.

לספר לה? החלטתי שכן.

"דנה?"

"כן אמה?" היא מגחחת.

"אני צריכה לדבר איתך על משהו" אמרתי ברצינות.

"אוקי, בטח.." היא קמה מהמחשב ובאה לשבת על המיטה

"אתמול הלכתי בדרך הביתה מבית ספר"  ,

אני קצת מתחרטטת שהתחלתי לספר לה, אבל אני לא יכולה להפסיק באמצע

"ופתאום בא אליי מישהו, נראה לי בן 18 כזה.. הוא התחיל לקרוא בשם שלי."

"ו.. את מכירה אותו?" היא שאלה.

"אז תקשיבי, אני לא מכירה אותו, אבל יש לי תחושה שהכרתי בעבר."

"מזאת אומרת"

"מחיים אחרים. לא יודעת אני סתם מדברת שטויות עכשיו. הוא פשוט נראה לי מוכר."

"אל תדאגי אמה, זה קורה לפעמים, אולי הוא דומה או מזכיר לך מישהו.."

"כן אבל, הוא ידע איך קוראים לי, ו.." 

"והוא כל הזמן אמר לי איך אני לא זוכרת אותו."

"טוב אל תתני לזה להטריד אותך, בואי נלך לישון"

הלכנו לישון, אבל יש לי תחושה שהיא מסתירה משהו.

קמתי באמצע הלילה ושמעתי את דנה מדברת בטלפון.

אתה חייב להפסיק לחפש אותה, זה מסוכן!

עם מי היא מדברת?

היא מתחילה להזכר. אני אדבר איתך מחר.

________________________________________________________________________________________

פרק הבא יצא מתישהו אחר(:

________________________________________________________________________________________
4 תגובות
לתת זה לקבל
12/04/2013 16:24
Ella
0 תגובות
סרטוןLife Vest Inside - Kindness Boomerang - ...
איזה כיף לקום עם צעקות של אח שלך בבוקר
12/04/2013 15:03
Ella
רק מי שיש לו אח קטן יכול להבין.

ההצקות הבלתי פוסקות,

שגורמות לך לחשוב למה אי אפשר למסור אותו למישהו אחר כבר?

ואז אמא באה,

מי שאין לו אח קטן, יחשוב שעכשיו היא תכעס עליו.

אבל לא, לא! 

הוא יתחיל לבכות ויאמר שהרבצתי לו, 

עוד פעם עולה בראש שלי השאלה - למה? 

לפעמים פשוט בא לי לזרוק אותו מהחלון. 

מה לעשות שאי אפשר, נתקעתי איתו לכל החיים


החלק הכי מעצבן הוא שכשחברה באה אליי,

הוא מתנהג נחמד, מציע לנו לשתות.

ואז היא אומרת לי - איזה חמוד! הלוואי שהיה לי אח קטן




קחי אותו! קחי אותו!!!!





4 תגובות
כולם הולכים להכאיב לכם
11/04/2013 23:02
Ella
בית ספר, תיכון, נערים, נערות, מסדרון

"האמת היא, שכולם הולכים להכאיב לכם. אתם פשוט צריכים למצוא את אלה ששווה לסבול עבורם."


                                                                                                  בוב מארלי


עכשיו הסתכלתי אחורה,


הסתכלתי על העבר שלי..

היה לי טוב פעם, עכשיו אני סתם מנסה להעביר את הימים

ללכת לחברה אחרי בית ספר, 

ללמוד עם החבר למבחן,

לצאת בערב,

לקום בבוקר וללכת לצופים, אולי אפילו נקפוץ לים אחרכך.

ככה רציתי שיראו החיים שלי בכיתה ט'. ככה דמיינתי. לא יודעת,

תמיד אמרו לי-תשמרי על החברות שלך!

כולם מתפצלים בתיכון! לא האמנתי. עכשיו קלטתי.

אני עוברת במסדרון ורואה את כל ה"חברות שלי" עוברות לידי. 

אפילו לא אומרת היי, בשביל מה? למה שהן ישימו עליי?

עברה שנה מאז שדיברנו.

הייתי צריכה לשים לב קודם שאני מתרחקת. אני כזאת סתומה!

בקיצור היום חשבתי על זה ואין לי כוח יותר על לחשוב,

לדמיין שיום אחד הן יבואו ויאמרו, עזבי, בואי נתחיל מחדש

דיי! זה לא יקרה. אני רוצה חיים חדשים.

הדבר הראשון שהבנתי שאני צריכה לעשות זה לפרוק.

לפרוק הכל. הכל! אני לא יכולה לסמוך כרגע על אף אחד,

ובתכלס בלוג נשמע כיף, אז יאלה, למה לא?

מקווה שאתם קוראים עכשיו וחושבים בדיוק כמוני.

אם לא אז זה בסדר, לא באמת אכפת לי.

שיהיה לכולם סופש טוב! אני מקווה לכתוב פה עוד הרבה.

Ella15 (שם בדוי)
2 תגובות