עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
להסתובב ולברוח
30/09/2011 20:23
eden

פוסט ראשון שלי,ככה שלא מבטיחה שהוא יהיה מושלם או משהו כזה...פשוט חשבתי לכתוב מה שיושב אצלי בלב...

 

הכרתי אותו בקיץ שעבר, אחד שהכרתי דרך המשפחה שלי מחו''ל...הוא אמר שהוא עושה עלייה ושזהו הוא החליט שהוא בא כדי להישאר עם אבא שלו ושאין מצב שהוא חוזר לארץ שלו אי פעם, ואם כן אז רק לחופש קצר ..

התכתבנו הרבה בצ'אט בפייסבוק במשך חודשיים וגם במסן וכל מיני...סיפרתי לו הכול עליי,חשבתי שזה נכון לעשות כי זה היה זמן קצר לפני שהוא הגיע לארץ לתמיד והוא אמר שהוא מחכה כבר לפגוש אותי..הדודים שלי היו עדיין בחו''ל,והוא הגיע לארץ שבועיים לפניהם..

אז הוא הגיע לארץ,קבענו להיפגש באותו היום שהוא נחת,בערב .

כל היום הזה הייתי מול המראה ותכננתי מה ללבוש בדיוק, מגרביים ועד לאיזה עגיל אני אשים. בדרך לפגוש אותו ,פשוט רצתי ,מיהרתי,אבל בפנים רציתי לעצור,להסתובב ולסגור את עצמי בחדר ולא לצאת, התרגשתי כל-כך.

הגעתי,הוא עמד בצד השני של הכביש וזה היה לילה אז ראיתי רק צללית שלו, ורציתי שוב לברוח התביישתי לקרוא לו . אז הוא בא אמרנו שלום אחד לשני ועשינו סיבוב כזה ,בקושי הוצאנו מילה מהפה,,דיברנו כל כך הרבה בצ'אט על הכל ועכשיו לא היה על מה לדבר...,כל אחד אמר אולי משפט או שניים וזהו..באותו יום הוא היה אמור לישון בבית של דוד שלו קצת רחוק ממני,אז תכננו שהוא ישאר לישון אצלי ולמחרת נלך לים ביחד,אז הלכנו אליי הביתה,הוא אמר שלום לכל המשפחה שלי וישבנו לראות סרט עם אחים שלי... אחר כך הוא ישן בחדר שלי עם אחי,ואני ישנתי בסלון.הרגשתי שהוא כל כך זר לי,הרגשתי שאני לא מכירה אותו בכלל,כי באמת פעם ראשונה שראינו זה את זו,אבל דיברנו המון לפני,זה היה הזוי לחלוטין....

יום אחרי הלכנו לים ביחד ודיברנו הרבה בדרך,צחקנו ודיברנו בחופשיות,הקרח נשבר והרגשתי איתו הכי נוח בעולם.

אז במשך השבועיים האלה יצאנו כל יום ביחד,הוא בא אליי,או שיצאנו וכל מני. אחרי שבועיים דודים שלי חזרו מחו''ל, ואז היינו יוצאים גם עם בת דודה שלי וגם אחותי הצטרפה ועוד חברים. באיזה ערב אחד,שהיה לו יום הולדת החלטנו לצאת רק אני והוא,הבאתי לו את המתנה הוא ממש שמח,זה היה נראה שהוא ממש הופתע והתרגש,כי בחיים שהיו לו בארץ שלו זה לא היה ככה,החברים לא אהבו וקנו ופינקו כמעט אף פעם..אז כל הערב הוא חייך אליי והתנהג אליי הכי נחמד בעולם.אחר כך הוא ליווה אותי הביתה,דיברנו קצת מתחת לבניין,והוא התקרב אליי,הסתכל לי בתוך העיניים וניסה לנשק אותי,ואני כמו מטומטמת פשוט הסתובבתי כמו ילדה בת 5, אין לי מושג למה הגבתי ככה, בכל אופן הוא ניסה שוב פעם להתקרב ודחפתי אותו או משהו כזה.. לפני שהוא ליווה אותי הוא אמר שהוא ממהר אז כעסתי,מה אחרי שהיה כייף ונהנו למה אתה לא יכול להשאר עוד...אז נפרדנו והוא הלך די מבואס כזה. איך שנכנסתי הביתה רציתי לתלות את עצמי על העץ הכי גבוה,הרגשתי כל כך סתומה.אהבתי אותו כל כך ורציתי כל כך שזה יקרה,ואני זאת שנעה את זה. אחרי רבע שעה הוא התחבר לפייסבוק,ושלח לי סמיילי עצוב בצ'אט.אז שלחתי לו בחזרה.והוא אמר למה גם את עצובה? אז אמרתי שאני לא יודעת מה קרה לי,שבאמת רציתי שנתנשק אבל אני לא יודעת מה קרה.בסוף השיחה אמרתי לו שאני מקווה שהוא ינסה שוב לנשק אותי כי אני לא אסתובב בפעם הבאה,והוא אמר שהוא לא יודע,שאולי עדיף שלא,כי אולי אני לא רוצה אם הגבתי ככה באותו ערב.

אחרי שבועיים בערך,שהיינו יוצאים הרבה עם כולם,הוא התחיל להתנהג אליי בזלזול,התחיל להציק לי ממש ואז להתלונן שזאת אני שמעצבנת כאן ולא הוא.הייתה תקופה שבקושי עניתי לו לטלפון וגם שהיינו יוצאים עם כולם,הייתי מתעלמת ממנו כמעט לחלוטין.ואז נגמר החופש,הוא נשאר בארץ אבל אבא שלו קנה בית בעיר רחוקה ממני ממש,אז היינו מדברים בצ'אט פעם ב...בהתחלת השנה הוא היה שולח הודעות ומתעניין מה איתי אבל ככל שהזמן עבר,הוא התעניין פחות ,בקושי ענה לי שבאתי ליזום שיחה,אז נמאס לי והפסקתי לדבר איתו. אחרי חצי שנה,הוא אמר שהוא בא לבקר אותי ושהוא רוצה לדבר איתי.אז נפגשנו והוא אמר שיכול להיות שהוא חוזר לחו''ל כי קשה לו להסתגל בארץ,הראתי שלא אכפת לי,אבל מבפנים הלב שלי נקרע...הוא בא עם חבר שנפגשנו וגם אני הבאתי חברה..היה מצחיק והרגשתי שוב כייף איתו כמו שהיה בקיץ,אבל אחרי שהבנתי שהוא חוזר לחו''ל בסוף השנה,רציתי להתרחק ממנו,להרוג אותו או משהו ,מה הוא חושב לעצמו כאילו,היינו רחוקים במרחק אבל הרגשתי שהוא איתי בכל דקה בשנה הזאת..

אז הוא חזר לעיר שלו,שנפרדנו הוא חיבק אותי חזק כל כך והרגשתי שהוא ממש נפרד ממני לתמיד..אחרי שלושה חודשים נגמרו הלימודים,דיברנו בצ'רט בתקופה הזאת,כעסתי עליו כל כך ולא הראתי עד כמה אני רוצה שהוא ישאר. עכשיו בקי הזה הוא טס חזרה לאמא שלו בחו''ל,אבל הוא אמר לי שהוא הולך בסוף רק לחופשה.. אז לפני חודש דיברנו והוא אמר שהוא לא חוזר,שהוא נשאר שם ללמוד ,לעבוד ולעשות כסף לפני שהוא בא לכאן להתגייס.

אני חתכתי את הקשר שלו מאז שהוא התחיל לזלזל ולא להתייחס אליי,אני חושבת עליו כל הזמן אבל אני יודעת שלא נתראה שנה שלמה עכשיו,אז חבל על הכאב הזה,אני מנסה לשים אותו בצד,לא לחשוב עליו בכלל אפילו לא לשניה..

אני חושבת שאנשים עברו הרבה בחיים שלהם...ואני יודעת שזה עוד כלום ושעוד המון מחכה לי בדרך, בכל אופן, אני מרגישה הקלה כשכתבתי הכל ושאולי תקראו את זה ותלמדו משהו או תלמדו אותי משהו... ערב טוב:)

0 תגובות