עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

נושאים
'הכתיבה משחררת'
27/03/2014 18:13
א.י.נ
תמיד יש פעם ראשונה
האמת שאני כותבת די הרבה, כותבת לעצמי וכותבת למגירה.
כשאני כותבת קורה דבר מדהים, כל התכנון המקדים וכל המחשבות והמשפטים המסודרים שהיו לי, נמחקים כלא היו.
ואז אני מגיעה לנקודה שבה כל הצעקה שאני מתחננת לצעוק, מתנדנדת לה על קצה הלשון ונבלעת.
ואני נשארת חסרת מילים.
דווקא ברגע הנכון והמתאים, כשיש לי זמן, יש לי איך ויש לי מה, דווקא אז אני לא מוצאת את המילים הנכונות.. אני נכנסת למן מצב כזה של ריחוף, כותבת בלי מטרה מסוימת, מתפזרת בחיי, מקצה לקצה, מאושר לבכי, ושם אני מוצאת בעיות - בעיות חדשות, כאלו שכבר חפרתי בהן וכאלה שלא הכרתי, ואז אני שואלת את עצמי.. למה אני צריכה את זה? ואם זה עוזר? אם כל המחשבות שרצות לי בראש לא מספיק גורמות לי להרגיש רע? עכשיו אני צריכה לתת להן לגיטימציה? תחושה של קיימות? עכשיו אני נותנת להן מקום ממשי בחיי, והן מביאות את חברות שלהן, ויוצרות אצלי מסיבת רחמים פרטית בתוך הראש.. ואם הכתיבה הזו מועילה למישהו? כי לכולנו יש צרות ולכולנו כואב עמוק אי שם.. אז למי אכפת שכואב לי? 
למי זה גורם לקום מהמיטה ולעשות משהו עם החיים שלי? למה בכלל אני צריכה לפרסם את כל ההשכמות האלה? אלו ההשכמות שלי בלבד!
ואני זו שצריכה להתעורר מהן, לא אף אחד אחר.
אז בכל זאת, למה אחרי כל כך הרבה שנים החלטתי לפרסם את כל מה שיושב עליי? טוב... אולי זה בגלל שאני רוצה להראות לעצמי שאני עושה עם זה משהו, אולי זה בגלל שאני רוצה להיות, להיות קיימת בעיני אחרים, קיימת לטוב ולרע, ולמרות שקוראים את זה אנשים שלא מכירים אותי, אני משום מה, יכולה לכתוב להם, מי אני ומה אני, ולראשונה בחיי, להרגיש עם זה בנוח.
0 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מרץ 2014  (1)