עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
קוראים לי דנית. אני כותבת בבלוג הזה ומצפה לתגובות, אנשים!
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
הכי זמרת:


הכי חמודים:

הכי סדרת ספרים:

עוד הכי סדרת ספרים:

עוד הכי ספרת ספרים:

כי אי אפשר להחליט XD
העולם וסודותיו - פרק חמישי
13/02/2012 10:27
Beautiful
לילי, גיימס, פיק

"ג'יימס..." היא לוחשת.

"מה?" אני שואל.

"אתה יודע שצריך לדאוג שלא יראו אותנו יחד, נכון?"

"ברור. יש מקום מעולה. מקום שאף אחד מהוגוורטס לא יכנס אליו, תאמיני לי."

"יופי."

אני מרגיש את חום גופה. את ידה העדינה שמונחת על גבי. איך נהיינו ביחד תוך יומיים? ואיך, איך היא התאהבה בי? אני לא רוצה שהאהבה שלנו תהיה אהבה של כמה ימים. אני רוצה להיות איתה לכל החיים. אני רוצה לאהוב אותה יותר משאהבתי כל אחת אחרת.

לאחר ההתמזמזות והליטופים בכיתה הריקה שהפכה למקום המפגש הקבוע שלנו כבר, החלטתי לקחת את ליל'ס להוגסמיד. למקום הסודי שלי. הובלתי אותה אל מחוץ לכיתה כשאף אחד לא ראה, לקחתי את גלימת ההיעלמות (לכל מקרה שלא יבוא), סיריוס לא היה בחדר (הנחתי שהוא וקיילי שוכבים) אז הטלתי על רמוס ופיטר לחש שינה ואז הטלתי גם על חברותיה של לילי (למעט קיילי, שלא הייתה בחדר, כפי ששיערתי) לחש שינה והבאתי את ליל'ס אל הצריף המצווח. אחרי שנישקתי אותה עוד קצת, יצאנו מהצריף. מתחת לשטיח שמונח ליד הדלת יש מעבר שמוביל למקום הסודי שלי, ועכשיו אנחנו זוחלים בו.

"ג'יימס, מתי מגיעים?" היא לוחשת.

"תכף, ליל'ס, קצת סבלנות." אני אוחז בידה. הגענו אל הדלת. "את סומכת עלי?"

"כן, ברור."

"אז תעצמי עיניים."

באור הקלוש שמפיקה העששית שליד הדלת אני רואה שהיא עוצמת את עינייה. אני מרים אותה בידיי ומרגיש כמה היא קלה ועדינה. אני ממשש את מותנייה הצרים ברוך והיא נאנחת. אני פותח את הדלת ביד אחת וביד השנייה ממשיך להחזיק אותה ואז עובר בפתח הנמוך כשהיא בידיי. אני מניח אותה על הספה הישנה שניקיתי רק לפני כמה ימים.

"הגענו... תפתחי את העיניים." אני לוחש באוזנה ברכות. היא פוקחת את עינייה באיטיות ומביטה סביבה.

"איפה אנחנו?" היא שואלת אותי.

"אני לא יודע. אני משאר שהתחבאו כאן בזמן המלחמה נגד וולדמורט, או זה-שאין-לנקוב-בשמו או איך שלא תרצי לקרוא לו. בכל מקרה, אני משער שהמקום הזה נמצא כמה מאות מטרים מתחת ליער של הוגסמיד." אני מסביר.

"טוב." היא אומרת.

אני אוחז אותה בידיי ומכרסם בעדינות את אוזנה. בהתחלה לאט ואז במהירות וביותר כוח.

היא זעה בין ידיי.

"זה נעים?" אני מפסיק לרגע.

"מאוד." היא אומרת בכנות. היא מחבקת אותי ובשעה הזו אנחנו רק יושבים על הספה, שותים קצת יין שהגנבתי למקום ומדברים. אנחנו עוצרים רק לנשיקה קטנה פה ושם, אבל לא יותר מזה.

"כדאי שנחזור." אומרת לילי לבסוף, "לפני שישימו לב שנעלמנו."

"לא ישימו לב, תסמכי עלי." אני מחייך.

"ג'יימס... מה עשית?" היא שואלת בפחד.

"תרגעי... רק קסם שינה קטן. קיילי וסיריוס לא היו בחדרים, אז אני מניח שהם שוכבים במקום כלשהו."

לילי מסמיקה מעט. "גם אתה ידעת מזה?" היא שואלת.

"כן, זה די מוזר, כי חוץ ממך, קיילי היא השמרנית של בית הספר ופתאום..." אני רועד, "אני לא רוצה אפילו לחשוב על זה."

לילי מצחקקת, צחוק כזה שיש רק לבנות.

"כן, אני מניחה שגם אני לא בדיוק רוצה לחשוב על זה." היא אומרת, "וכן, אני שמרנית, אבל כשזה יהיה הרגע הנכון, לך תדע." היא עושה פרצוף.

"תרגעי, לא התכוונתי להעליב." אני אומר. בתוך תוכי אני מקווה שהרגע הנכון הזה יהיה איתי.

"טוב, בוא נחזור." היא אומרת. אנחנו חוזרים מה'מנהרה' הזו שממנה הגענו. אני מסיר את לחש השינה מכולם. לגבי סיריוס וקיילי, אני לא דואג. שניהם, אני מניח, יודעים עלי ועל לילי

"לילה טוב, ליל'ס." אני אומר לה כשאנחנו מגיעים אל חדר המועדון.

"לילה טוב, ג'יימי." נישקתי אותה ברכות תחת גלימת ההיעלמות. לילי יצאה מתוך הגלימה והלכה אל חדרה ואני נישארתי לכמה רגעים בחדר המועדון ואז הלכתי אל מעונות הבנים. המילים האחרונות של לילי לאותו לילה נישארו בראשי, מהדהדות. "לילה טוב ג'יימי." 

כשהגעתי אל החדר סיריוס לא היה שם עדיין. תהיתי מהוא כבר עושה עם קיילי... 

1 תגובות
העולם וסודותיו - פרק רביעי
23/01/2012 20:43
Beautiful
לילי, גיימס, פיק

אז אחרי הכול זה היה חלום; אבל זכיתי בג'יימס ביתר מציאות. ביתר אהבה. ביתר תשוקה. אני אוהבת אותו. וסוף סוף אני מסוגלת להודות בזה בפני עצמי. בוקר יום שבת. ג'יימס הבטיח לי שנהיה ביחד היום.
אני מפנה את מבטי אל חלון החדר. השמש זוהרת בעוצמה. השמיים בהירים ונטולי עננים. ממש כאילו העולם שמח בשבילי. אני פותחת את ההילה של מיטתי ויוצאת החוצה. ההילה של קיילי סגורה, שלא כהרגלה. אני לא שומעת שם כל ממנה. היא וסיריוס בטח מזדיינים שם והיא הטילה לחש השתקה. בכל אופן, אין בי שום רצון לפתוח את ההילה הזו כרגע. אני מסתכלת אל מיטתה של שותפתי השנייה לחדר – קמיליה.  הילת המיטה פתוחה ואני יכולה לראות שהיא ישנה שנת ישרים.
אני יוצאת מהחדר לעבר חדרו של ג'יימס. הדלת סגורה. אני לא יכולה לדפוק. יש לי רעיון, קצת זדוני, אבל רעיון.
"אציו ג'יימס פוטר!" אני קוראת. בהתחלה לא קורה כלום אבל אז הדלת נפתחת בתנופה וג'יימס פוטר בכבודו ובעצמו יוצא מהחדר.
"לילי אוונס, מה, לעזאזל, את עושה פה בשעה כזו?!" הוא צועק בזעזוע. הוא נראה חמוד. אני מסתכלת עליו. הוא לובש רק תחתוני בוקסר כחולים וצמודים. אני מסתכלת על גופו – שרירי ומתוח. יש לו קוביות ושיערות, שחורות כשיערו, על חזו.
"האמת שחשבתי שיהיה לך קצת זמן להתנשק, אבל אם אתה לא רוצה, אני אלך." אני אומרת בתמימות. הוא תופס את ידי.
"ישיבה דחופה!" הוא מכריז.
"יופי, אבל אני חושבת שכדי שתלבש חלוק. אני לא אהנה מלראות נערות משנה שישית מסתכלות על הגבר שלי, כן?" אני אומרת. צמרמורת עוברת בגופי. הגבר שלי. אילו מילים יפות. ג'יימס נכנס ויוצא לאחר שניות מעטות, עוטה חלוק. אני מניחה שאין כלום מתחת לחלוק, חוץ מתחתונים, כמובן, אבל לא אומרת כלום. יכול להיות נחמד להסתגר באחת הכיתות עם ג'יימס, כאשר מה שהוא לובש זה בוקסר וגופו חשוף.
אנחנו נכנסים אל הכיתה שככל הנראה כבר הפכה להיות הכיתה הקבועה שלנו. אני אוחזת בצווארונו של ג'יימס ומושכת אותו לנשיקה צרפתית. לשונותינו מחבקות אחת את השנייה. לפיו יש טעם רענן ומפתיע. הלשון שלו נעימה. אני מרגישה משוחררת עם ג'יימס. הוא כל מה שיש לי כרגע. אני לא אפסיק לאהוב אותו לעולם, אני יודעת את זה, גם אם התחלנו לצאת רק אתמול.
אני שוזרת את אצבעותיי בשערותיו השחורות, המבולגנות. הוא כורך את ידיו סביב מותני. אני מורידה את החלוק מעליו ומוצאת את עצמי שוכבת על הרצפה, מעל ג'יימס, מתנשקת איתו בתשוקה. לאחר זמן שנדמה כמו נצח, אנחנו מתנתקים. הוא מתנשם.
"את מדהימה." הוא לוחש באוזני.
"אתה יותר." אני לוחשת לו.
ג'יימס מצמיד את שפתיו לצווארי ומוצץ אותו בעדינות. התחושה כל כך נעימה. לאחר שהוא מסיים עם הצוואר, הוא מנשק בלהט את פניי. אני גונחת בהנאה ומלטפת את עורו החשוף. אני לא אתן לזה להיגרר ליותר מזה. לא היום.
אני מוצצת בעדינות את צווארו בזמן שהוא מלטף את גופי. לאחר חצי שעה של התמזמזות וליטופים, אנחנו מתרוממים מעל הרצפה. אני מעלימה את סימני המציצה הענקיים שמתפרשים על צווארינו בעזרת לחש העלמה פשוט שלמדתי מהחבר הקודם שלי.
"זה היה מדהים!" הוא מחייך אלי. אנחנו מתנשקים פעם אחרונה לפני שהוא לובש בשנית את חלוקו ויוצא מהכיתה. אני יוצאת אחריו.
"היי, ליל'ס, מה דעתך לצאת להוגסמיד?" הוא מסתובב אלי בפתאומיות.
"בטח, איך?" אני שואלת.
"מכאן." הוא אומר וחיוך נבזי מופיע על פניו. אני מוצאת את עצמי נגררת איתו אל הוגסמיד. 

2 תגובות
העולם וסודותיו - פרק שלישי
23/01/2012 09:35
Beautiful
לילי, גיימס, פיק

אני מתעורר בהתרגשות. זה היה חלום? אני מקווה שלו. היא מנשקת כל כך טוב... אלא אם כן זה באמת היה חלום. אבל אני לא רוצה שזה יהיה חלום. צריך למצוא את סיריוס.
"קרניים!" טוב, לא היה קשה למצוא את סיריוס.
"מה?" אני גונח.
"שכבתי עם קיילי טי!" הוא אומר.
"אתה יודע, אתה שוכב עם הרבה בנות. אתה לא אמור להתרגש שאתה שוכב עם עוד אחת." אני אומר בעצב. אז זה היה חלום. אבל אולי זה היה חלום שיתגשם. אחרי הכול, גם בחלום סיריוס שכב עם קיילי.
"כן, אבל זו קיילי השמרנית! הנקודה היא, שאם אני גרמתי לה לשכב איתי, אתה תגרום לאוונס לנשק אותך." הוא אומר ותוך כדי הוא מהנהן בהצטדקות.
"סיריוס, אני לא חושב ש..." אני מתחיל לומר ואז נזכר במשהו, "איך הצלחת לגרום לטי לצאת איתך?"
"זה לא היה קשה. עשיתי לה קצת עיניים בהתחלה." הוא מתחיל לספר, "יום לאחר מכן, אחרי הארוחה, המצאתי איזה תירוץ והכנסתי אותה איתי לארון המטאטאים. נישקתי אותה. משם זה פשוט התגלגל." הוא מסביר ברוב חוכמה. זה נותן לי רעיון...
"רך כף, אתה המלך!" אני אומר ורץ מן החדר עם מפת הקונדסאים בידי.
"אני נשבע בזאת שאני מחפש צרות אני אומר בחטף. לילי נמצאת בחדר המועדון. אני רץ לשם. היא יושבת בדיוק במקום שבו ישבתי כשהיא סיפרה לי על המכתבים. המכתבים. כשאני אמצא את מי שכתב אותו, אני לא יודע מה אני אעשה לו, אבל זה לא יהיה טוב. ממש לא.
"אוונס, ישיבה דחופה." אני אומר לה וגורר אותה משם איך שהיא גררה אותי.
"פוטר, זה לא זמן להחזיר לי עכשיו!" היא צווחת.
"לא, באמת." אני אומר. אני נותן לה לעמוד, עדיין אוחז בידה, וגורר אותה משם, אל החדר שבו היינו אתמול.
"טוב, מה רצית, ג'יימס? זאת אומרת, פוטר..." היא שואלת. אני עומד קרוב אליה. ממש קרוב, כמו בחלום, וחוסם את דרכה. היא מסתכלת סביבה, מנסה למצוא דרך מילוט.
ללא התראה אני מנשק אותה, אוחז בה כדי שלא תברח. מרוב הלם היא אפילו לא מתנגדת. אני מכניס את לשוני לפיה. אוי, היא מנשקת טוב יותר מבחלום! היא מחדירה את לשונה לפי. אני מעביר את לשוני בתוך פיה, סורק את כל החלל. היא מתנתקת לבסוף.
"לא מספרים על זה לאף אחד!" היא מזהירה.
"תסמכי עלי. עד שזכיתי בכבוד לנשק אותך, אני לא עומד לוותר עליו." אני מבטיח. היא צוחקת.
"אז אני מקווה שאתה עומד בהבטחות." היא קורצת.
"אז אנחנו חברים?" אני שואל בתקווה.
היא נושמת עמוק. "אני מקווה שאני לא אתחרט על זה... חברים."
אני מחבק אותה בחוזקה. סוף כל סוף. זכיתי בה.
אנחנו מתנשקים שוב, ביתר תשוקה, לשונותינו ממששות האחת את השנייה.
"אמרו לך פעם שאת מנשקת טוב?" אני שואל בבת צחוק.
"כל חבר שהיה לי אי-פעם." היא מודה. "ועכשיו גם אתה מתווסף לרשימה."
אני צוחק. אני מקווה שזה לא חלום כמו בפעם ההיא. ואם זה חלום, אז אני לא רוצה להתעורר ממנו.

0 תגובות
העולם וסודותיו - פרק שני
22/01/2012 19:07
Beautiful
לילי, גיימס, פיק

ג'יימס פוטר הוא הילד הרע של בית הספר. ליליאן אוונס היא הילדה הטובה, המצטדקת. העובדות האלו תמיד היו ברורות לכל ילדי הוגוורטס.
תמיד שנאתי את ג'יימס פוטר. הוא מתנשא ולוקח את הכול כמובן מאליו. ותמיד שנאתי את זה. אבל עכשיו, משהו השתנה. עכשיו אני השתנתי. פתאום אני אוהבת את השיער השחור הפרוע שלו. פתאום אני אוהבת את עיניו החומות שמאז ומעולם נראו לי מתנשאות ומגעילות. פתאום אני אוהבת את הדרך שבה הוא מדבר. והכי גרוע – פתאום אני חשה בצורך עז לנשק אותו. להעביר את ידיי בשיער השחור והפרוע.
ליליאן אוונס. אני אומרת לעצמי. תעצרי בעצמך. את אפילו לא תחשבי על זה. אבל אני לא יכולה להימנע מכך. אני אוהבת את ג'יימס פוטר. עד כמה שזה כואב ולא נעים, זו האמת ואני צריכה להתמודד איתה.
"לילי אוונס נרדמה על שיעורי הבית שלה?!" שואלת קיילי בפליאה. קיילי היא חברתי הטובה ביותר. היא יפה. היא מושכת. היא בלונדינית. יש לה הכול. לפעמים אני כמעט מקנאה בה על כך שכל הבנים בשכבה רודפים אחריה. אבל ג'יימס לא רודף. ואם ג'יימס לא רודף, אז הכול בסדר.
"לא נרדמתי, חשבתי." אני מכחישה, אבל קיילי כבר בסרט שלה.
"לילי אוונס, החרשנית המוכרת לאנשי הוגוורטס, נרדמה על שיעורי הבית!" היא מכריזה.
"אין מילה כזו חרשנית, קיילי." אני נאנחת.
"אז המצאתי אותה עכשיו." היא אומרת בהחלטיות. "מותק, הדברים האלו מתישים אותך. תשמעי ידיעה אמיתית. אני שכבתי עם סיריוס בלק."
אני המומה. אני יודעת שקיילי יוצאת עם סיריוס במשך כמה ימים, אבל היא כבר שכבה איתו?! טוב, למה עוד אפשר לצפות מסיריוס בלק, מגנט הבנות הבית ספרי? הוא שוכב עם כל בת על היום הראשון שהוא מתחיל לצאת איתה. אבל מקיילי אני מצפה ליותר. אבל אני חברה שלה. אני חייבת לתמוך בה.
"איך היה?" אני שואלת.
"זה היה כל כך מדהים!" היא אומרת. היא מתחילה לספר בפירוט דוחה איך הם עשו את זה. אני מקשיבה לה רק בחצי אוזן. האוזן השנייה שלי מקשיבה ללב שלי שאומר לי ללכת לג'יימס פוטר. למכתבים נדאג אחר כך, ג'יימס יותר חשוב.
"אני צריכה ללכת, קיילי." אני אומרת בדיוק כשהיא מתחילה לספר לי על המציצה.
היא נראית מאוכזבת מעט, אבל משחררת אותי. אני יוצאת מהחדר. הגיע הזמן לעשות את הדבר שרציתי לעשות כבר מתחילת השנה.
אני דופקת על חדרם של בני השנה השביעית של גריפינדור. ג'יימס פותח את הדלת.
"אוונס?" הוא שואל בהפתעה.
"לא, בלק." אני אומרת בציניות. הוא נאנח.
"מה את רוצה?" הוא שואל.
"לא רוצה להזמין אותי להיכנס?" אני מרימה גבה.
"נו טוב, תיכנסי. מה את רוצה?" הוא שואל שוב.
אני סוקרת את החדר. אין אף אחד.
אני לחוצה. "אתה יודע... לא מש-"
ג'יימס מושך אותי לאחור בדיוק כשאני עומדת לצאת מהחדר. אני מוצאת את עצמי צמודה אליו, פיותינו כמעט נפגשים. אני מסתכלת עליו, חלק ממני רוצה ללכת וחלק להישאר.
הוא מצמיד את פיו לפי. אני מתענגת על הרגע. הפה שלו מדיף ריח נהדר והוא מנשק כל כך טוב. הוא מחדיר בעדינות את לשונו לפי. אני נרתעת מעט, אבל זורמת ומכניסה את לשוני לפיו. אנחנו נופלים על אחת המיטות, מתנשקים בתשוקה.
פיותינו נפרדים זה מזה רק לנשימות. הנשיקה כל כך נעימה. אני לא רוצה להפסיק, אבל אני יודעת שהקץ מגיע. אני מפרידה את פי.
"וואו." הוא אומר.
"זה הדבר היחיד שיש לך?" אני שואלת.
"לא." הוא עונה. הוא מוצץ בתשוקה את צווארי. אני משמיעה גניחות עונג נעימות. לעזאזל, זה כל כך נעים. הוא מחבק את מותני, אולי כדי שלא אברח אני לא יודעת.
"מה קרה ששינית את דעתך לגבי?" הוא שואל לאחר שהוא מנתק את פיו ממני.
"טוב... אחרי שקיילי סיפרה לי שהיא שכבה עם סיריוס לבוא אליך נשמע לי עניין קטן פתאום. השתנת." אני מודה.
הוא צוחק בעדינות ומוצץ את צווארי לכמה שניות. סיריוס נכנס לחדר.
"וואו." הוא אומר. "לילי אוונס וג'יימס פוטר. מי היה מאמין. איך זה קרה?"
"סיריוס, עשה לי טובה ותצא מכאן." ג'יימס רוטן.
אני נתקפת בהלה. "אולי באמת כדי שאני אלך." אני אומרת.
"לא, תישארי." אומר ג'יימס, סיריוס ילך."
"כן, אני לא אפריע, אני אלך אל קיילי." הוא אומר.
"איך שהכול הולך מהר..." אני ממלמלת.
"אני חיכיתי לרגע הזה במשך שש שנים ויותר. אני לא אתן לו לחמוק מבין אצבעותיי." אומר ג'יימס.
"אני אשאר כאן." אני אומרת. סיריוס יוצא.
"אז איך זה קרה?" שואל ג'יימס.
"חכה רגע." אני אומרת ורצה החוצה, אל סיריוס.
"אתה חייב להישבע שלא תגיד שום דבר ממה שראית שם." אני משביעה אותו.
"בסדר, אוונס, תירגעי. תגידו לי מתי שתתחילו לשכב." צוחק סיריוס.
"תמשיך לחלום, בלק." אני אומרת לו ורצה אל ג'יימס.
"זה חייב להישמר בסוד, ברור לך, נכון?" אני שואלת.
"כל דבר בשבילך, אבל למה?" הוא שואל.
"כי יתחילו להציק לי. כי אנחנו נהפוך לרכילות החמה של הוגוורטס וזה לא מה שאני רוצה להיות." אני אומרת.
"יש עוד, בטח. את לא רוצה להרוס את מוניטין הילדה הטובה שלך איתי, נכון?" הוא שואל. אני מסמיקה. היה בדבר שמץ של אמת.
"זה בסדר, אני יכול להבין את זה." הוא אומר.
"אני מקווה." אני משיבה.
הוא מרים אותי ומושיב אותי על ברכיו. הוא מנשק אותי בתשוקה ואני משיבה לו בנשיקה לוהטת. הוא מנשק כל פיסת עור חשופה בגופי, אבל מכבד את הפרט. אני מקווה שזה יישאר ככה. לפחות לזמן הקרוב. אני עוד לא מוכנה לסקס.

3 תגובות
העולם וסודותיו
22/01/2012 13:53
Beautiful
לילי, גיימס, פיק

הדרך שבה היא הולכת, איך ששערותיה האדומות מתנועעות עם הרוח, איך שהיא מרפרפת בריסיה היפים, הארוכים, עיני השקד הירוקות הנוגות והיפות שלה, שטומנות בקרבן עצב עמוק, עדין, שברירי... גופה החטוב, עורה הבהיר, השֶקט המסוכן שלה... כל אלה הם רק קמצוץ ממיליון הסיבות שבגללן אני אוהב את ליליאן אוונס.
לילי היא הבחורה היפה ביותר בהוגוורטס, ללא ספק. לפחות לדעתי.
הדבר היחיד שמונע ממני לבוא אליה ופשוט לנשק אותה או להציע לה בכלל לצאת... הוא הסיבה הפשוטה הזו: ליליאן אוונס שונאת את ג'יימס פוטר.
במהלך שנותיי בהוגוורטס יצאתי עם כל מיני בנות במטרה לשכוח את ליליאן אוונס. עם חלקן הקשר שלי היה מפותח יותר עם חלקן פחות. היו כאלה שאפילו חיבבתי, אבל זה היה כלום בהשוואה ללילי. שלושת הדברים היחידיים בעולם שהצליחו לגרום לי לשכוח אותה, ולוּ לזמן מועט, היו אלכוהול ובילוי עם חבריי הקונדסאים, סיריוס, רמוס ופיטר שעונים לשמות החיבה רך כף, ירחוני וזנב תולע. אני מכונה קרניים. קראנו לעצמנו כך בגלל היותנו אנימגוסים, קוסמים שיכולים לשנות את צורתם לחיה מסויימת. סיריוס הופך לכלב, מכאן רך כף, אני הופך לאייל, קרניים ופיטר לעכבר ומכאן זנב תולע. רמוס הוא לא אנימגוס. רמוס הוא אדם זאב (ומכאן ירחוני). הוא הסיבה שבגללה אנחנו אנימגוסים. דמבלדור, מנהל הוגוורטס, אישר את שהותו בבית הספר (שהותו של אדם זאב בית ספר אינה מובטחת, מפחד לשלום התלמידים), אבל הוא צריך ללכת ל"צריף המצווח" כל לילה שבו הוא הופך לאדם זאב. "הצריף המצווח" הוא בית שניתן להגיע אליו דרך עץ הערבה המפליקה. הוא היה בית נטוש בהוגסמיד שדמבלדור הפיץ שמועה על הדברים שמסתובבים בו ובכך הבטיח שהבית יהיה שומם במשך כל שעות היום. אנחנו הוכשרנו להיות אנימגוסים כדי לארח לו חברה ולהשגיח שהוא לא ישתגע. בכל אופן, הדבר השלישי שעוזר לי לשכוח את לילי הוא להתעלל בסבר-מאוס. להתעלל בסוורוס סנייפ זה ה-תחביב של הקונדסאים, וכל בית הספר יודע זאת. תשמעו, אני לא רשע או אכזרי. סבר-מאוס כאילו מבקש שנתעלל בו.
סוורוס סנייפ מבית סלית'רין הוא תלמיד שנה שביעית, כמוני. הדרך שלו להשיג חברים היא לרכל על הגריפינדורים עם הסלית'רינים. וזה לא נושא חן בעיני רוב הגריפינדורים, ואני, סיריוס, רמוס ופיטר לא אוהבים את זה. הרבה יותר משהרוב לא אוהב את זה. הבעיה  שלו בלהשיג חברים, היא אנחנו. אנחנו לא אוהבים את מה שהוא עושה ולכן מתעללים בו. הבעיה שלי בלהתעלל בו היא לילי. לילי וסבר-מאוס היו חברים פעם. הם גרו באותה השכונה. הם היו שנים. לאחר פחות מחודש בהוגוורטס סנייפ החל לעיון לה כמו לשאר הגריפינדורים, אבל הוא עדיין אהב אותה. הוא היה הפכפך. קרא לה בשמות גנאי כגון: "בוצדמית", כינוי מעליב לבני מוגלגים, כמו לילי, ואז רץ להתנצל. מסיבה מסוימת, לילי חשה צורך להגן עליו. זה כנראה דבר שלא אבין לעולם. בזמן האחרון הם דווקא מסתדרים בסדר וזה מפריע לי. צובט בלב שלי.

"מה קורה קרניים? על מה אתה חושב שם?" סיריוס נכנס לחדר.
"סתם, כלום. חיכיתי לכם." אני מתנער.
"כן, בטח." צוחק סיריוס, "זאת אוונס, נכון?"
אני שונא את זה. סיריוס הוא החבר הכי טוב שלי. והוא כאילו קורא את המחשבות שלי. כנראה עוד תכונה של בני בלק שלו.
"אוף, אתה והמוח המעצבן שלך," אני רוטן, "כן, לעזאזל. אני לא מסוגל להוציא את הבחורה הזו מהראש שלי, מה אני עושה, רך כף?"
"טוב, אתה יודע שאני לא כמוך. אני לא מתאהב. אני סתם נהנה מלשכב עם בחורות." אומר סיריוס.
"טוב, בזה אתה צודק. אתה גם לא יכול לתת עצות טובות חוץ מ'תצא עם אחרות, תשכב איתן, יעבור לך'." אני רוטן.
"צודק, קרניים." אומר רמוס. הוא בדיוק נכנס אל החדר לאחר מקלחת.
"מאיפה אתה צצת, ירחוני?" שואל סיריוס.
"התקלחתי. גם את זה אסור לבן אדם לעשות?" אומר רמוס ביובש.
סיריוס צוחק. לפני כמה ימים סיריוס ירד על רמוס שהוא מכין שיעורים ומתכונן לבחינות כל הזמן וש"אסור לך לעשות את זה, ירחוני! זה חילול קודש!" ומאז זה הפך למין בדיחה כזו שלהם.
"אין לי כוח לריבים שלכם, אני הולך!" אני מכריז ויוצא מהחדר. אני יורד לחדר המועדון ומתיישב על הספה. פיטר בטח התגנב לקחת אוכל מהמטבחים ותכף יחזור.
אבל פיטר הוא לא ההפתעה שמחכה לי באותו ערב...
"בוא, פוטר, שיחת מדריכים!" מכריזה לילי שצצה משום מקום ומתחילה למשוך אותי מהספה לכיוון היציאה ממגדל גריפינדור.
"אח, אוונס, את מכאיבה לי! איי! עזבי אותי!" אני צווח. לילי בדיוק גוררת אותי על הרצפה משם. אלוהים, לבחורה הזו יש הרבה יותר כוח ממה שנראה לעין. היא עוזבת אותי והולכת בדממה. אני הולך אחריה, מסתכל על השיער האדום החלק והיפה שלה... היא עוצרת ונכנסת לאחת הכיתות, מורה לי להיכנס לשם אחריה.
"יש לי הזכות לדעת למה נגררתי לפה על ידי המדריכה הראשית?" אני שואל.
"תראה," היא נאנחת, "אני אגש ישר לעניין. אתה מוכן להפסיק עם זה?"
"להפסיק עם מה?" אני שואל.
"להפסיק עם המשחקים האלה. אתה שולח לי את המכתבים?" היא שואלת ישירות ובוחנת אותי בעיני השקד הירוקות והגדולות שלה.
"איזה מכתבים?" אני שואל, לא יודע על מה היא מדברת.
"מישהו שולח לי מכתבי אהבה. אתה רודף אחרי כל הזמן. רוב הסיכויים מצביעים עליך." היא רוטנת.
"ליליאן אוונס, אני לא שולח לך שום מכתבי אהבה!" אני מכריז. מי המטומטם שעושה את זה? כולם, למעט הילד הזה, ככל הנראה, יודעים שבלתי אפשרי לכבוש את לילי אוונס במכתבי אהבה. "למרות שבתור מדריכים ראשיים אני חושב שיש לנו הסמכות לטפל בזה, אם תרצי."
"לא תודה, פוטר. אני יכולה לטפל בזה בעצמי." היא אומרת והולכת.
מה אני עוד צריך לעשות בשביל לכבוש אותה? אני מאמין שהתהליך יהיה איטי וכואב, אבל בסופו של דבר, אני אוכל לעשות את זה.

9 תגובות
על הפאנפיקים
18/01/2012 17:15
Beautiful
פאנפיקיישנ, ספרות מעריצימ, ספרימ
פאנפיק היא בעצם מילה הבאה מהאנגלית ומשמעותה - ספרות מעריצים (ידועה גם בשם ספרות חובבים).
המילה פאנפיק מורכבת בעצם משתי מילים:
Fan - אוהד, מעריץ
Fiction - ספרות
פאנפיק יבוסס על:
  • יצירת המקור - ה"פאנדום". נוהגים למיין את יצירות החובבים לפי יצירות המקור שעליהן הן מתבססות, למשל: יצירות בהשראת העולם הטולקינאי, יצירות בהשראת הארי פוטר וכדומה. יצירת חובבים בעלת קשר מוצהר ליותר מיצירת מקור אחת מכונה "קרוס-אובר" (באנגלית "Crossover").
  • אורך - נהוג לסווג יצירות כ"קצרות" או "ארוכות" על פי ההגדרות הספרותיות ה"מסורתיות", הגם שלסיפורים קצרים בני פחות ממאה מילים נטבע הכינוי "דראבל". הסיפורים הארוכים נוטים להתפרסם כסיפור בהמשכים.
  • מערכות היחסים שבין הדמויות - נהוג לבצע חלוקה גסה בין יצירות שבמרכז עלילתן מערכת יחסים רומנטית בין דמויות - שאחת מהן לפחות מופיעה ביצירת המקור (דמויות 'קאנוניות') - לבין יצירות שעלילתן עוסקת בנושאים אחרים. הסוג הראשון מכונה "שיפ", הגזור מ-Relationship (באנגלית, מערכת יחסים), ואילו היצירות מהסוג השני מכונות "ג'ן" מ-General (באנגלית, כללי). בקרב יצירות ה"שיפ" מקובלת החלוקה בין יצירות "הט" העוסקות במערכת יחסים הטרוסקסואלית לבין יצירות "סלאש"[3] העוסקות במערכת יחסים הומוסקסואלית, עבור יצירות המתרכזות במערכת יחסים בין שתי דמויות נקביות נטבע המושג "פמסלאש".
  • מיקומה של עלילת היצירה על ציר הזמן ביחס ליצירת המקור - כאן מקובל להבחין בין יצירות המקדימות את עלילת היצירה המקורית, יצירות המתרחשות בזמן העלילה המקורית ויצירות המתרחשות לאחריה. ביצירות הממוקמות על ציר הזמן לאחר היצירה המקורית מקובל להבדיל בין "המשך ישיר" ל"המשך עצמאי". יצירת ההמשך הישיר שואפת להמשיך את עלילת היצירה המקורית, לרוב תוך שימוש בנקודת מבט, בסגנון ובקו עלילתי דומים לאלה של יצירת המקור. כנגד סוגה זה מועלית לעתים ביקורת הטוענת כי הוא לוקה במידת מקוריותה ואמינותה. במקביל יש גם יצירות "המשך עצמאי", שעלילתן מתקיימת לאחר עלילת המקור והן משתמשות לעתים בעולמה של היצירה גם כדי לנסות ולסגור "חורים" בעלילת המקור.
  • דירוג גיל קהל היעד של היצירה - יש הנוהגים להוסיף לכל יצירה "דירוג גיל" המציין את קהל היעד שלה לפי גובה מינוני השפה הבוטה וריבוי התכנים של אלימות ומיניותסיווג צפייה זה מתבסס על זה המקובל בארצות הברית.
  • *מידע זה הועתק מויקיפדיה.

לגבי דירוג הגיל:

G – (General Audience) מתאים לכל הגילאים. מציין כי הטקסט איננו מכיל תכנים פוגעניים מכל סוג שהוא. עירום, סצנות מין ושימוש בסמים נעדרים לחלוטין; האלימות מינימלית. חלקיקי דיאלוג עשויים להרחיק מעבר שיחה מנומסת אולם לא יישמעו ביטויים שאינם חלק מחיי היומיום.

 

PG – (ראשי תיבות של Parental Guidance Suggested = הדרכה הורית מומלצת) חלק מהתכנים עשויים שלא להתאים לילדים. סצנות מין מפורשות ושימוש בסמים נעדרים מהטקסט. אלימות ואנגסט, אם קיימים, מתונים ואינם מפורטים.

 

PG-13 (ראשי תיבות של PG-13 Parents Strongly Cautioned = אזהרה חזקה להורים) – חלק מהתכנים אינם מתאימים לילדים מתחת לגיל שלוש-עשרה. לא כולל אלימות קשה או מתמשכת, מגע מיני, אם מתרחש, מאוזכר בחטף ובצורה לא מפורטת.

 

R (Restricted = מוגבל). מציין כי הפיק מכיל תוכן למבוגרים. מכיל סצנות מין לא-מפורטות, אלימות מפורטת באופן חלקי, עשוי להכיל תיאור של שימוש בסמים. עוסקים בנושאים שאינם מתאימים לקטינים (אלימות, שימוש בסמים, אימה, סקס ומוות) בצורה לא-גראפית.

 

NC-17 (קיצור של No One 17 and Under Admitted = משבע עשרה ומעלה בלבד) – הפיק מכיל תכנים מפורשים של אחד או כמה מהסוגים הבאים; אלימות, מיניות, שימוש בסמים, אימה, סקס ומוות. עוסקים בנושאים שאינם מתאימים לקטינים בצורה גראפית.

 

 

אף על פי כן, תביעת זכויות יוצרים של הMPAA, הובילה לכך שבאתרי פאנפיקשן רבים, עלו שיטות דירוג חלופיות. ביניהן, שיטת הדירוג האוסטרלית:

 

G –General Audience מתאים לכל קהל, כולל ילדים צעירים.

 

PG – Parental Guidance recommended בעברית: הדרכה הורית מומלצת. תכנים המתאימים לבני נוער (מגיל 13 ומעלה). פיקים בדירוג הזה מכילים התייחסויות עקיפות לנושאים הנחשבים בלתי הולמים לקטינים (אלימות, שימוש בסמים, אימה, סקס ומוות).

 

M – (Mature = לבוגרים בלבד). תכנים המותאמים לקהל בוגר (מגיל 15 ומעלה). עוסקים בנושאים שאינם מתאימים לקטינים (אלימות, שימוש בסמים, אימה, סקס ומוות) בצורה לא-גראפית.

 

R – (Restricted = מוגבל). תכנים המתארים נושאים שאינם מתאימים לקטינים בצורה גראפית.

 

X – (Extreme = קיצוני) תכנים המכילים סיטואציות קיצוניות שעניינן מין או אלימות.

**מידע זה נלקח מהגנזך (תפוז בלוגים)


טוב אחרי מידע זה הוסבר לכם ואני מקווה שהבנתם (לשאלות תוכלו לפנות אלי, אם תרצו).

0 תגובות