עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
heh...
חברים
Satan
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
and here I am... AGAIN
25/09/2016 01:52
Kesem
שלומות אף אחד ^^ 
רוצה לדעת מה קרה עם החיים שלי בארבעה חודשים האחרונים? לא..?
לא נורא. אני אספר בכל זאת.
אז אם יצא לך (אף אחד) כבר להיות בדף שלי ויצא לראות פוסטים. אתה כנראה יודע מה קרה בערך.
אבל אני אזכיר לך בכל מקרה.
מחנה קיץ בקנדה של חודש וחצי~
עברתי לקצה השני של הארץ~ 
וזהו בערך. אני עומדת לפרט. אבל זה מסכם את הדברים בכללי.
אז אני אתחיל דווקא עם השני. עברתי לקצה השני של הארץ. כן.
שתבין, גרתי בצפון. ועכשיו אני גרה בערבה. אמא שלי גרה בצפון, אבל אבא שלי החליט שעוברים לפאקינג ערבה...!
אבל את האמת שנכון לעכשיו סבבה פה
(בוא נסתכל על הכוס המלאה כמו שאומרים *ציניות גמורה*) 
לא אבל באמת, יש לי חברים. אנשים שאני יושבת איתם בהפסקות. 
אני לגמרי נכשלתי במבחן הראשון שהיה ביום חמישי במתמטיקה (אתה יודע מסורת) 
אני אוהבת את המגמות שאני נמצאת בהם. קיבלתי טלפון חדש. האנשים פה ממש נחמדים. 
ממש כיף לי שיש לי שעת אפס כל יום ואני חוזרת בחמש.
אבל כמו שכבר אמרתי, נחמד פה.
כלומר... כן אני צריכה לנסוע שש שעות כדי לראות את אמא שלי ועכשיו אני רואה אותה רק פעם בחודש.
וכן... כל החברים הממש טובים שלי הם שבע שעות נסיעה מכאן. 
וכן... אני רחוקה מהכל (חוץ מאילת)
וכן... אני גרה בקרוון עד שהקיבוץ יחליט להביא לנו בית.
וכן... בית הספר לא אוהב את זה שאני נוסעת לאמא שלי, מעדיף שזה יהיה בדווח זמן יותר גדול.
וכן... חזרתי להרגיש לא כל כך טוב עם עצמי.
אבל למי אכפת נכון?! אני פשוט אסתום את הפה ויחייך. כי החיים שלי פשוט מ-ו-ש-ל-מ-י-ם-!! 
אוקי.... מספיק. אני בטוחה שבאמת לא אכפת לך.
אני אעבור למשהו קצת יותר משמח. מחנה הקיץ.
אז היה שם מדהים, ופגשתי הרבה אנשים מגניבים.... והרבה חברים... 
שבניגוד אליהם, אלה שגרים בצפון נראים לא כל כך רחוקים.
אני רוצה לחזור לשם. אני גם אחזור. בתור מדריכה. ואם אני לא אצליח לפני הצבא אז אחרי.
אני שמרתי על קשר עם כל מי שנתן לי את המייל שלו או המספר וכל מי ששלח לי הודעה כי אני נתתי לו את שלי.
בסוף המחנה בכיתי כמו שלא בכית הרבה זמן. רק המחשבה שאני לא אראה יותר בחיים את רוב האנשים שם...
אני מתגעגעת לכולם..
זאת פשוט הבעיה. אני מגעגעת... לכולם. להכל. 
אבל מצד שני... לכלום.
פשוט.... נכון?
0 תגובות
תמיד..?
21/05/2016 12:44
Kesem
אתם בטח מכירים את זה. סוף סוף אתם אוהבים את המקום שבו אתם נמצאים.
דברים טובים באים מכל הכיוונים.
ואז בום משהו בה ומחרב הכל. נכון? זה בטוח קרה גם לכם. ואם לא, כיף לכם.
למה זה תמיד חייב לקרות? משהו רע שהורס הכל. 
אז בואו נתחיל בתחילת שנה.
אני, כמו כל מתבגר בעולם כולו בערך, הייתי במצב לא כל כך טוב.
זה לא היה דיכאון, או לפחות נראלי. אבל לא היה לי כיף. כאב לי רוב הזמן. 
והרגשתי לא טוב.
ילדה חדשה הגיעה לכיתה והתחברתי אליה מאוד. ואני וחברים שלי משנים קודמות גם עלינו כמה מדרגות בסולם החברות.
ואז הגיע קו הזינוק (שזאת תכנית מנהיגות) התקבלתי לתכנית עם עוד 26 ילדים חוץ ממני.
וגם שם פגשתי אנשים מדהימים. חלקם היו איתי בכיתה חלקם איתי במגמה וחלקם לא הכרתי בכלל.
גם אם זה לקח קצת יותר זמן התחברתי אל כולם ורק לחשוב עליהם עושה לי הרגשה טובה.
השנה הייתי מדריכה במושב שלי וממש נהנתי. אומנם לפעמים הילדים היו מעצבנים.
אבל היה לי כיף. 
וגם הלהקה שאני בה כבר שנתיים, היה לנו הרבה הופעות ויש לנו הרבה שירים חדשים.
וכל כל כיף היה להיפגש איתם כל יום ראשון.
ואפילו בבית ספר היה לי כיף, לא כי יש לימודים. יש תחרות של רובוטיקה שהבית ספר שלי משתתף בה.
ואומנם היינו צריכים להישאר בבית ספר עד 10 בלילה במשך חודשיים. ולא ישנו כמו שצריך.
אבל זה היה כיף! 
ואני יכולה להגיד עכשיו בסוף השנה, שאני שמחה במקום שאני נמצאת בו. אחרי 15 שנים. סוף סוף אני שמחה עם עצמי ועם איפה שאני נמצאת.
ומה קורה עכשיו? למה הפוסט הזה בכלל פה...? 
אני כותבת את זה כי אבא שלי החליט לעבור מקום שוב. ולא סתם... לקצה השני של הארץ.
וניסיתי לבקש שלא, שנתיים זה לא הרבה, רק עוד קצת. שיתן לי לסיים תיכון. להיפרד מכולם כמו שצריך. 
ניסיתי להציעה רעיונות. ניסיתי וניסיתי....
נשארו רק שנתיים עד שאני מסיימת לימודים. נשארו לי שנתיים עם החברים שלי. נשארו לי שנתיים עם בית הספר והתחרות. 
והשנתיים האלה הצטמצמו לחודש בדקה אחת. בשנייה אחת בודדה. 
בשנייה הזאת  הבנתי שכל מה שהשגתי השנה הולך לפח. שוב פעם מקום חדש. שום פעם להיפרד מכולם.
שוב פעם ההרגשה הכבדה הזאת בלב. אבל הפעם היא הרבה יותר כבדה. כי הפעם באמת כיף לי...
למה תמיד..? למה תמיד חייב לבוא הדבר הזה שמחרב הכל.


0 תגובות
חזרתי!
10/05/2016 00:26
Kesem
וגם פה אני לבד. בלי אף אחד שיושיט לי יד.
שבתי! אחרי עונה שלא הייתי!
הפיג'מות. כמה נחמד.
אז חזרתי לעוד פוסט חסר משמעות. שכנראה אף אחד לא הולך לראות גם ככה.
אבל, למי אכפת?! לא לי! ווהו!
אז... 2016? (אני בכלל לא מאחרת בחצי שנה על מה אתם מדברים)
קרו השנה מלא דברים. ואחד מהם, שהוא מה שאני לא מפסיקה לחשוב עליו בכלל...
זה שיש לי חבר עכשיו, ואני ממש אוהבת אותו, והוא אותי ו- אמין? לא נראלי.
לא האמת היא שהתקבלתי למחנה קיץ בקנדה. הרבה יותר טוב מחבר לא? ;).
'אהבה' עוד לא מצאתי, לא שאני ממהרת לאנשהו. אין לי מושג אפילו אם זה יהיה חבר או חברה בסופו של דבר.
לעולם יש דרכים מופלאות משלו. 
ושחכתי מהנושא... 
מחנה קיץ בקנדה, נחמד לא? עוד קשה לי להבין שאני באמת אטוס לקנדה לחודש וחצי.
ואני עייפה, ועוד רגע נרדמת לי.
אז לילט לכל מי שער!
ואני אחזור לפה לפני קנדה.
0 תגובות
אז... את מי רואים במד"צים?
14/06/2015 17:27
Kesem
מה קורה...? 
בכל מקרה, שבוע אחרון ללימודים! ווהו! 
אבל אחרי שהשבוע הזה נגמר יש מד"צים, לא שזה רע או משהו.
אבל החופש לא באמת מתחיל עד שהסמינר יסתיים. 
אם אתם בבני המושבים ואתם הולכים למד"צים, אולי ניפגש P: (ואולי לא)
בכל מקרה, חזרה לשבוע הזה, ביום שלישי יש לי הופעה עם אבא שלי מול השכבה.
ביום רביעי יש בבצפר הופעה של אליעד נחום, שזה נחמד והכל, אבל אחר כך מלחמת קצף!
טוב ליתר דיוק, קצף ומים, וקבלו את זה. גם המורים משתתפים!
אני כל כך רוצה לזרוק בלון מים על המורה להיסטוריה, זה יהיה כזה מגניב!
ביום חמישי אני מופיעה מול כל הבצפר עם חברה שלי, ואז אני נוסעת לאמא שלי קונה דברים, חוזרת הביתה ביום שבת בצהריים, מתארגנת למד"צים, וביום ראשון מד"צים!
אז זהו...? סגרתי מעגל לא...? נתראה כנראה בעוד איזה חצי שנה שיהיה לי כוח לכתוב עוד פוסט!
להיתראות! ושיהיה לכם חופשה מהנה!
0 תגובות
כמעט עבר בהצלחה
04/03/2015 18:14
Kesem
כמו שכבר אמרתי זה נראה לי השבועיים הכי מעצבנים שהיה לי השנה
אחרי שעברתי את הטיול שנתי ואת המבחנים בהצלחה
הגיעה פורים, פורים זה חג ממש נחמד והיה ממש נחמד בבית הספר.
אבל לא הרגשתי כל כך טוב ביום שני וביום שלישי בקושי יכולתי לדבר
אבל אמרתי לעצמי שזה סתם כאב גרון וכנראה זה יעבור, שתיתי תה ועברתי את בית הספר בהצלחה
רק חבל שעכשיו אני מרגיש כאילו מישהו מפוצץ לי את הראש כל חצי דקה P:
עכשיו לפחות יש לי תירוץ לא לעשות כלום, ואני עצלנית מאוד עצלנית.
אבל רק אחי הקטן בבית ואין סיכוי שהוא יעזור לי במשהו 
בעיקר שעכשיו החבר שלו ישן כאן
הם במחשב שלהם בסלון ואני תקועה בחד עם המחשב שלי וכאב ראש מטורף....
אפילו לקרוא אין לי כוח!
וזה אומר הרבה...
אני מקווה שלכם יש חופש יותר טוב משלי!
חופשה מהנה
3 תגובות
אז... חזרתי מהטיול שנתי
26/02/2015 12:25
Kesem
אז חזרתי מהטיול שנתי, כמו שחשבתי אין לי כוח לכלום P:
אבל השבוע עדיין לא נגמר.... ולי יש עוד דברים להספיק לעשות.
קודם כל למצוא בגדים יפים לחתונה בבלגן הזה שנקרא חדר, זה דבר ראשון
ואיך אני בכלל אמורה להשיג יד מזויפת לתחפושת? מישהו?
ועוד לעבור על דברים אחרונים למבחן בגאומטריה...
ובאנגלית.... ובמדעים...
ולעזור למורה שלי לסדר דברים אחרונים לפורים...
זה נראה לי השבועיים הכי מעצבנים שעברתי השנה
בכל מקרה כדי שאני אתחיל לחפש בגדים..!
להתראות. ובהצלחה אם גם לכם יש עוד הרבה דברים לעשות בזמן הקרוב
0 תגובות
שלום שוב
22/02/2015 13:24
Kesem
שלום לכם שוב 
אז מחר יש לי טיול שנתי
ואני ממש לחוצה, בואו נתחיל בזה שאני צריכה לקום בשלוש לפנות בוקר
ובכלל אין לי עדיין חצי מהדברים 
זה שלושה ימים במדבר בלי מקלחות וכאלה
עכשיו אין לי בעיה עם זה כי אני אוהבת קמפינג והמשפחה שלי כל הזמן יוצאת לטיולים ארוכים
אבל ביום חמישי יש חתונה של בת-דודה של בעלה של אמא שלי (הרבה של)
ואני יהיה גמורה מהטיול 
אחר כך ביום ראשון יש לי שניים או שלושה מבחנים 
וביום שלישי זה פורים
ולא בטוח שאני אספיק לארגן את הדברים האחרונים לתחפושת
כרגע מה שאני יכולה לעשות אני לאחל לעצמי "בהצלחה"
אז בהצלחה לי אני כנראה צריכה את זה

0 תגובות
שלומות
28/01/2015 17:04
Kesem
שלום לכם P:
טוב אז ככה... קוראים לי קסם (כן כן זה שם קסום ובלה בלה בלה בלה)
לא אני לא מתכוונת לעשות לכם קסם 
ואני לא מתכוונת לדבר על דברים קסומים
למה? כי ככה!
אני לא יודעת מה אני עומדת לעשות פה או מה אני עומדת לכתוב פה
או למה אני בכלל פה ולא במקום אחר
אבל זה לא ממש משנה, אני כאן... וזה גם אם אתם רוצים וגם אם לא תתמודדו!

0 תגובות