עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
חברים
שאריות של החייםmemoriesmy nicknameTigerLilycosmicBFFLonely guy
קיים.

"אתה לא חושב על משהו מסוים", הוא אומר.
"אתה פשוט קיים.
זה מקום חשוך מאוד למצוא בו את עצמך,
משום שבמובן מסוים אתה מרשה לעצמך להיעלם".

- מרטין פיסטוריוס
חיים, קיימים, מתים.

החיים, מנצלים כל רגע עד תום.
הקיימים, הבינו שהטוב נשאר כחלום.
המתים, כבר הפסיקו לנשום.
heal me

"אתה חושב שאתה יכול לרפא אותי?
אני לא מדברת על יום רע.
הדברים שאני מרגישה, הם לא מילים.
הם לא נשכחים, הם לא הופכים את זה ליותר טוב.
בגלל שזה פה. לנצח.
אתה לא תבין..."
'שלם יותר מלב שבור'

"עיניו מלאו דמעות.
ותמיד החיוך של אסף, הוא חשב, החיוך הקורן, השליו, שלא מש משפתיו. החיוך שרודף אחריו לכל מקום.
למה הוא כל הזמן מחייך? לא היו לו שאלות? בעיות?
הכול היה תמיד כל כך טוב?
הוא נזכר באנשים הרבים שמילאו את ביתם בימי האבל.
בכל אלה ששמו יד כבדה על שכמו, שניסו לעודד ולנחם, שאמרו לו שעכשיו עליו להיות חזק בשביל כולם.
"אני לא מסוגל," הוא רצה לצעוק, למחות, לברוח. "איך אפשר?!"
אבל בדיוק כמו אז, הוא פשוט שתק."

-מתוך הפרק הראשון של הספר 'שלם יותר מלב שבור'
im getting worse

"אתה חושב שהפסקתי, אבל אני עדיין לא.
אתה שמח מדיי בשביל לשים לב,
שהמצב שלי רק מחמיר."
משפטים:

"משפט אחד יכול לשנות חיים של בנאדם":

- ..you're too happy to notice that i'm getting worse

- when you got nothing, you got nothing to lose

- the marks human leave are too often scars

-השלב הקשה ביותר בחיים הוא לא כשאחרים לא מבינים אותך, אלא כשאת לא מבינה את עצמך..

- קשה לחיות את ההווה ולחשוב על העבר

-אף פעם אל תשנא את השונאים שלך -
תכבד אותם, כי הם אלה שחושבים שאתה טוב מהם.

-To live doesn't mean you're alive

-Some people wish they were dead, l just wish l felt alive

-לוותר לא תמיד אומר שאתה חלש.
זה אומר שאתה חזק מספיק בשביל לשחרר..

- מילותיו של אדם שיכור, הן מחשבותיו של אדם פיכח
אני אומרת..

"אני אומרת לאנשים שאני עייפה
אבל האמת, אני מדוכאת

אני אומרת לאנשים שאני אהיה בסדר מחר
אבל אני יודעת, שמחר יהיה גרוע יותר.

אני אומרת שקרים כל יום
ואני יודעת, שאני לא אהיה מסוגלת לעצור את זה בעצמי.
והנה עכשיו

והנה עכשיו, בשורה הראשונה בפינה, המקום ריק, כי אין ילדה.
והנה עכשיו, החדר שהיה שלה, שובק חיים, כי אין מי שייקח את מקומה.
והנה עכשיו, החברה הכי טובה, בוכה ומתגעגעת לילדה שאותה נטשה.
והנה עכשיו, החבר, מתכונן גם הוא, לעבור למקום האחר.
והנה עכשיו, המשפחה החזקה מתמוטטת, הבת והאחות שלהם בבית כבר אינה משוטטת.
והנה עכשיו, החברות בוכות, על הקבר שלה נופלות המון דמעות.
והנה עכשיו, היא למעלה עם אלוקים, מתחננת רק לחזור לחיים..
אתה
22/06/2017 00:48
Behind The Mask
אתה יותר מדיי מושלם
בזמן שאני חצי מפורקת
אתה יותר מדיי טוב
בזמן שאני נשברת
אתה יותר מדיי ספונטני
בזמן שאני צריכה יציבות
אתה יותר מדיי מדויק
בזמן שאני כולי טעות
אתה יותר מדיי אוהב
בזמן שאני תקועה בעבר
אתה יותר מדיי נאיבי
בזמן שאני פסימית
אתה יותר מדיי רגיש
בזמן שאני אדישה
אתה יותר מדיי איתם
בזמן שאני צריכה אותך.
1 תגובות
ללכת לאורך
01/05/2017 12:49
Behind The Mask
הוא הלך, ואין לו תחליף.
החיבוק החם והחזק,
הדיבור הכנה, והצחוק המהדהד..
אח, הצחוק..

הוא הלך, ועכשיו הכל שונה.
אין עם מי לצאת לסיגריה,
אין למי לספר על האישה.
הארוחות ערב חסרות..
הן חסרות אותך.

הוא הלך, ונפער חור בליבי.
חור שחור ועמוק
שמתמלא רק מהפנים האלה
הפנים הרכות שלא זכו להכיר אותך.

הוא הלך, ומצבה זה כל מה שנותר.
קבר וזיכרון.
זיכרון..
מי היה מאמין שמילה כלכך קטנה
תכיל כלכך הרבה דברים?

הוא הלך, ואיתו גם אני.
אני הקודם, הישן, והטוב.
לא השארת לי ברירה, אחי
מי יטפל באבא ואמא אם לא אני?

הוא הלך, והלילות מפחידים.
נזכר בך פה, בשדה הקרב
כשכדורים מתעופפים ואנשים מתים
מדמיין אותך יושב וכותב...

הוא הלך, אבל האור שלו עוד פה
האהבה, הצבא, המלחמה...
אני מבטיח לך, אח שלי
שאני הולך לאורך ובדרכך.

הוא הלך, ועכשיו הגיע תורי.
באותו מקום, באותה יחידה
רק מספר שנים הפרש.
ניפגש למעלה, אחי...

תוצאת תמונה עבור אור יום הזיכרון
0 תגובות
הוא ואת
01/03/2017 23:13
Behind The Mask
ואיך הוא יאהב אותך
כשאת בקושי סובלת את עצמך
ואיך הוא יאמין לך
כשהשקרים נפלטים מפיך
ואיך הוא יצליח להבין
כשאת כל כך מסובכת
ואיך הוא יקשיב
מבלי שאת מדברת
ואיך הוא יחבק
כשאת בשומנים מוקפת
ואיך הוא ידבר
כשאת ממשיכה לייבש
ואיך הוא ישים לב
עם החיוך הזה על פרצופך
ואיך הוא יעמוד בציפיות
כשאת מאוכזבת 
ואיך הוא יתמוך
מבלי לדעת שכואב
ואיך הוא את הבעיות יפתור
כשהם מתים ורחוקים ממך
ואיך הוא יתקרב
כשאת כל הזמן מרחיקה
ואיך הוא ישרוד
כשהמחשבות אותך מציפות
ואיך הוא ישאר
כשאת מקללת את החיים
ואיך הוא יחייך
כשהדיכאון עמוק בדמך

ואיך זה אפשרי
שהוא לא ישבור את ליבך
אם את מרחיקה אותו
והוא בעצמו מסתבך?
0 תגובות
אבודה
16/06/2015 00:05
Behind The Mask
את מתאהבת בו, אבל מפחדת להיפגע
הראש שלך מסתובב, בעצמו הוא פגע
מנסה להגן עליו, אבל מה כבר נשאר?
הוא רק עוד זיכרון יישן מהעבר

ובלילה ראשך עובד שעות נוספות
הדמעות מלזלוג כבר עייפות
אולי כדאי לוותר על הכל ולפרוש?
נמאס לך את פצעייך שוב לחבוש

ניסית כבר להתאבד, יותר מפעם אחת
היית אנורקסית, הקאת את האוכל שבצלחת
בגלל הסרטן הארור, איבדת את ההורים
כל לילה שאלת את אלוהים מתיי הם חוזרים

מחשבות על מה שהיה, וגם על העתיד
לא נכון, זה לא הוא שאותך הפסיד.
זה את הפסדת אותו, ובדרך את עצמך
אוי אלוהים, כמה אדום הוא דמך..

ניסית לרצות את כולם, עד שהלכו
יותר מדיי ציפית, ועינייך היפות חשכו
לדיכאון נפלת, אז מה הפלא ילדה
שנותרת כך לבדך, אבודה..


1 תגובות
הם לא חיים, הם רק נושמים
18/01/2015 18:49
Behind The Mask
היא שמחה, נושקת לשפתיו
"I Love U", לחשה לתוך אוזניו
היא חייה, מרגישה שלמה
מחזיקה את הרגע שעליו חלמה  

הוא שמח, נושק על ראשה,
"אני אוהב אותך", אומר בלחישה
הוא חיי, הוא מרגיש שלם
מחזיק את הרגע שלא ייעלם

היא מבולבלת, נמאס לה להתווכח
היא בורחת, ומחכה שהתפכח
היא מקווה שלא יהיה שיכור,
מתפללת שאותה ימשיך לזכור.

הוא מבולבל, מה קורה כאן ?
היא צועקת, הולכת, אבל לאן ?
הוא מקווה שהיא תחזור,
מתפלל שלא תשאיר אותו מאחור.

היא שוכבת, בוהה בתמונה,
חושבת על הפרידה האחרונה
היא לא חייה, היא רק קיימת
יושבת עם דף ועט, ורושמת...

הוא שוכב, בוהה בקיר,
חושב על מי שאותו הפקיר
הוא לא חיי, הוא רק נושם
יושב עם דף ועט, ורושם...

0 תגובות
סרטוןSia - Soon We'll Be Found
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הבא »
"לו רק יכולתי למות"...

"מהכל יוכל אדם להימלט, אך לא מעצמו."

"למות. לו רק יכולתי למות, להיגמר. לא להיות.
להישאב אל תוך האדמה ולא לצאת עוד."

"לעולם לא יוכל לברר אצלה.
כלכך הרבה דברים לא הספיק לשאול אותה.
והלא ידע בעת חלותה, כי היא נוטה למות.
אבל כנראה לא חפץ להשלים עם המחשבה,
שהנה היא מסתלקת ממנו לעד,
ומשום כך נהג כאילו היא עתידה להבריא.
כאילו יש להם עוד הרבה זמן להיות בצוותא - לו ולה.
עכשיו בליבו פעור חלל ריק,
כמו אדמה לאחר שעץ על שורשיו נעקר מתוכה.
והחלל הזה לעולם לא יתמלא,
והפצע לעולם לא יחדל מכאוב."

- מתוף הספר "אליפים"
" זהירות, שביר "

"זה לא שלא מתחשק לי להישבר,
פשוט מישהו צריך להיות החזק,
כדי שאתן לא תצטרכו להיות חזקות."

"אני יודעת כמה אני נשמעת אנוכית,
אבל מצד שני,
זה שאת יודעת שמשהו נכון -
לא מונע ממך להרגיש ככה."

"קרני אור נשברות,
גלים נשברים,
קולות נשברים.
הבטחות נשברות.
לבבות נשברים."

"עוזר לדעת משהו אחד בוודאות,
בשעה ששאר חיי נראים כמו סימן שאלה אחד גדול."

- מתוך הספר "זהירות, שביר"
'החיים אינם נמשכים'

"זה לא נכון שהחיים נמשכים.
תמיד אומרים את המשפט הזה והוא אף פעם לא נכון. כשמת לך מישהו, החיים שלך, כמו שהכרת אותם, הסתיימו. המשפחה שלך עדיין שלך, אבל היא אחרת. ההורים שלך אחרים, הסדר שבו אתם יושבים סביב השולחן, הדרך שבה אתם זוכרים את הטיול ליוון, עם האלבום של התמונות המצחיקות שהפך לאלבום זיכרון...

זה לא נכון שהחיים נמשכים.
אפילו העבר שלך עובר עריכה, בכל פעם שאתה מספר איך לקחתם אוטובוס לבלומפילד לראות את הדרבי, אתה מתלבט אם לקרוא לו אחי, או אחי המנוח, או אחי זכרונו לברכה. לפעמים אתה פשוט מוציא אותו מהסיפור, כדי למנוע מכולם מבוכה.
פה ושם פוגשים מישהו שלא היה בארץ הרבה זמן, והוא שואל מה שלומו, ואתה אומר לו ששלומו כבר לא איתנו, ובסוף כמובן אתה צריך להרגיע אותו, אז אתה אומר לו שהחיים נמשכים. אבל הם לא.

זה לא נכון שהחיים נמשכים.
הם נפסקים, ומתחילים מחדש.
אחרת.."

-יאיר לפיד
אודי וערן

"שכבת שם על המיטה. מסיכת הנשמה כיסתה את פניך והיית מחובר לכל מיני מכשירים. בקושי היה אפשר לראות אותך.
אחד הרופאים ניגש אלינו ולחש לנו: "אל תתעכבו כאן, בחורים. זו ההזדמנות שלכם להיפרד. נצלו אותה..."
'מה פתאום להיפרד?' צעקתי בתוכי, 'אני לא מוכן להיפרד. לא מסכים שאודי ילך. יש לנו עוד המון דברים לעשות ביחד. מה עם כל התוכניות שלנו? הוא לא יכול לעזוב ככה פתאום!'"

"רגליי נשאו אותי החוצה, כאילו מאליהם. רציתי לצאת מן המקום הזה כמה שיותר מהר. לא חשוב לאן. העיקר לצאת.
שמש של צהריים קידמה את פניי. המולת הרחוב הקיפה אותי מכל עבר. מכוניות, אנשים, רעש, כל אחד ממהר לדרכו. רציתי לעמוד באמצע הכביש ולצעוק: "מה קורה לכם אנשים?! איך אתם מסוגלים להמשיך כך, כאילו לא קרה כלום?! אתם לא יודעים שאודי מת?!!!"

"השמים היו מעוננים באותו לילה והירח נעלם. מכל עבר היה הכל שחור וקודר. הרגשתי שהכל מאיים להטביע אותי בתוכו ואין שום זיק של אור ותקווה. אני מתבייש להגיד, אבל כמעט ורציתי לרוץ אל תוך המים ולהיעלם בתוכם... רוח חזקה החלה לנשוב. לא לקחתי איתי סוודר. היה לי קר, אך לא ידעתי מה מציק יותר. הקור שבחוץ או הכפור שבפנים, בתוך הלב. לא ידעתי מה יהיה איתי. הרגשתי שאני הולך ושוקע בתוך העצב והייאוש, כולי מלא כעס ומרירות. על מה? על הרופאים שלא הצליחו להציל אותך. על הסרטן שלקח אותך. על העולם כולו."

- מתוך "ערן כותב לאודי", 'המכתב של אודי'
להיעלם

"כי המתח הורג אותו, גם חוסר הידיעה.
והוא כבר לא יכול לסבול את זה. ולא יכול לסבול אף אחד.
הדבר היחיד שהוא חושב עליו מהבוקר עד הלילה הוא שדי, נמאס.
נמאס מהחיים האלה.
נמאס מהכול.
וכל פעם שמישהו פונה אליו - ולא משנה מי זה או מה הוא אומר - מתחשק לו לצרוח לו בפרצוף."

"להיעלם, אלכס רצה רק את זה.
פשוט לא להיות"

-מתוך הספר "לפעמים רגע אחד מספיק"
אובדן

"ואני תוהה אם המילה הזאת, 'אמא', מסוכנת לאיליי כפי שהיא מסוכנת בשבילי. היא מסוכנת יותר מהמילה 'אבא'. כי אני לא חש שום כעס כלפיי אמא שלי. רק אובדן, ואובדן הוא תחושה שקשה מאוד להילחם בה."

"אני חושב שהוא נזכר שוב בעובדה שכולם אינם. לא שאפשר לשכוח דבר כזה - אבל לפעמים שוכחים לרגע או שניים. אף פעם לא הצלחתי להחליט אם אני חושב שזה טוב או רע. השכחה מאפשרת לחיות ללא הכאב למשך רגע, אבל שנזכרים שוב הכאב מכה בעוצמה רבה.
אני מלא בכאב."

-מתוך הספר "הפריצה"
סודות קטנים

'למדתי שאני לא עושה הרבה טעויות כשהפה שלי סגור.'
-בת 33

'גיליתי שיותר קל להישמר מצרות מאשר להיחלץ מהן.'
-בת 14

'גיליתי שצער על האתמול ופחד מהמחר הם צמד גנבים שגוזלים מאיתנו את העכשיו.'

'נוכחתי שאני זריז בספירת עלבונות שספגתי מאחרים, אבל רק לעיתים רחוקות חושב על מה שאחרים סובלים בגללי.'

'למדתי שהחיים מתגרים בנו בכך שכמעט כל דבר אפשר לעשות טוב יותר.'

'למדתי שאם אתה לא יכול לשכוח ולסלוח, אתה יכול לפחות לסלוח ולהמשיך הלאה.'

~מתוך הספר "סודות קטנים לחיים טובים"