עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מספר 9
01/01/2019 14:56
Bar
מדוע כשלונות חשובים לחדשנות ארגונית?

על פי המאמר Tolerance for failure יחס מתון וסובלנות לכשלון נחוץ להתפתחות הארגונית, מכיוון שכאשר מנסים להתקדם לתחומים חדשים, ישנו סיכוי סביר שהניסיון יכשל (מכיוון שזהו תחום חדש שלא נוסה בו הרבה), במקרים רבים הסיכון הזה הוא דבר נחוץ שמצביע על חדשנות ורצון להתפתח בתחומים חדשים. על פי חברת טויוטה כשלון הוא אבן היסוד להתפתחות לכן עובדים שטועים ונכשלים לא ייענשו אלא יוערכו יותר על העובדה שהם מנסים לפרוץ דרכים חדשות.

כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?

חברת טויוטה משתמשת בשיטת התגמול האמריקאית בה מתגמלים כל עובד באופן אינדיבידואלי, כך ניתן לבחון את העובדים על פי ההצחלה שלהם בעבודה בצוות, ולכן גם כל חברי הצוות יקבלו בונוס. שיטה זו מגבירה את המוטיבציה בקרב העובדים בצוות בכך שיש שיפור של העבודה משום שכולם רוצים לתת יד בצוות, דבר נוסף הוא שהעבודה בצוות גורמת לתחרות בריאה בין הצוותים מה שגורם לעבודה יותר פרודקטיבית.

על פי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל?

התהליך שגרם לחברת בגיר להצליח מאוד בחו"ל הוא פיתוח של חליפה מדגם חדש שניתן לכבס במכונת הכביסה בבית במקום לקחת לניקוי יבש או לקנות מכשיר ניקוי יבש. החליפה בנויה כך שהיא עמידה בכביסה רגילה והמחיר של חליפה זו אינו שונה ממחיר החליפות האחרות כך שהיא חוסכת לבעליה את הצורך בניקוי יבש ובכך חוסכת בכסף וזמן.

הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני?

מודל סנפיר הכריש נוצר עקב תהליך של חדירת מוצר מסוים לשוק שמתפתח ומתחדש במהירות. כניסה של מוצרים רבים לשוק תוך הורדת המחירים ושמירה על איכות גבוהה, יוצרים פעמים רבות באזז תקשורתי - מידע מופץ במהירות בחדשות וברשתות החברתיות, ולכן פעמים רבות נראה עלייה מהירה ברכישה של מוצר מסוים.
0 תגובות
פוסט מספא 8
23/12/2018 10:24
Bar
תחזוקה תחזיתית = פועלים לפי התחזית של השימוש במכונות ולפי הנתונים אשר מעלים צפי לאפשרות של תקלה מסוימת בעקבות עומס.
תחזוקה מתוכננת = מתחזקים את המכונה על פי הוראות ברורות אשר נקבעו מראש. 

דוגמה למכונה מורכבת - מחשב, מכונה מוכרת שמעניקה כמה אפשרויות של שימוש. אפשר לשחק בו, לכתוב, לראות סרטים או לכתוב מיילים לעמיתים. הידע הדרוש על מנת לבצע תחזוקה הוא תדירות שימוש במחשב וצרכי השימוש (למשל מי שמשחק הרבה במשחקים בעלי גרפיקה מורכבת, צריך כרטיס מסך מתוחכם יותר או לאנשים שצופים בסרטים ודרוש להם כרטיס זיכרון בעל נפח גדול יותר). בנוסף,יועיל לנו ידע אודות כיצד היא פועלת, מהי הפונקציה השכיחה ביותר שלה, כמה "כוח" היא מפעילה בעת ביצוע כל אחת מהפעולות ואיזו פעולה נחשבת הכי מורכבת. כמו כן ,  מידע כגון מתי החל השימוש במכונה ומתי בוצע לאחרונה תיקון/תחזוקה שלה. על מנת להשיג מידע זה יש לעקוב אחר השימוש היומיומי במכונה ולאפיין אותו, בהתאם לשעות, תקופות, עונות וכדומה. כמו כן, ניתן לבצע מחקרים בנושא למשתמשי המכונה וכן ניתן להתבסס על מידע קיים ומחקרים שבוצעו על מכונות בעלות אופי דומה.
0 תגובות
פוסט מספר 7
15/12/2018 11:46
Bar
3 דוגמאות לצרכים ארגוניים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע:
  •  חילופי מידע ותיאום בין מחלקות שונות בארגון המונע  חזרה על טעויות.
  • ניהול משימות יומיומי בארגון בעל מספר סניפים
  • פיתוח תהליך עסקי חדש בארגון
 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע:
  • מסחר יד שנייה
  •  פיתוח אמון, מחויבותוקשר רגשי של העובדים ביניהם וגם אל מול הארגון
  • גיוס עובדים

3 דוגמאות לצרכים ארגוניים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני:
  • שימור ידע ארגוני ככלל, וידע פורשים בפרט
  • יצירת מאגר תהליכים עסקיים בארגון
  •   כל משתמש יכול לערוך דפים ובנוסף, מספר עובדים יכולים לערוך ולעבוד על אותו הדף. כלומר בארגון נוצרים פחות קבצים כי לא צריך לשמור גרסה לכל מסמך.
 3 דוגמאות לצרכים אישייםשאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני::
  • ניתוח התפתחות תהליךידע בארגון
  • הויקי מאפשר לעובדים חיפוש נוח של מידע רלוונטי שכבר קיים בארגון ועוזר בהתמודדותם עם אתגרים בחיי היומיום.
  • אחסון קבצים בהקשר מסוים
בעיות ארגוניות אשר ניתן לפתור באמצעות קהילת ידע ובויקי:

במערכות ויקי ניתן להשתמש כאשר מחפשים ידע ספציפי או תוכן קבוע המשוייך לארגון.
ובקהילות ידע אפשר להשתמש כאשר מחפשים ידע כללי יותר. 
0 תגובות
פוסט מספר 6
07/12/2018 15:24
Bar
איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט? 

הכלל טוען שהתכנים ברשתות החברתיות אינם נוצרים על ידי כלל המשתתפים, אלא קיימת חלוקה לא שוויונית בין היוצרים לבין הצופים בתכנים. הכלל מורכב מ-1% "יוצרים" שמהווים משתתפים פעילים ברשתות החברתיות השונות, ולמעשה יוצרים את התכנים. 9% מהגולשים הם "עורכים" שדנים ועוסקים במידע שהעלו ה"יוצרים". 90% מהגולשים הם "אורבים", שצופים בתכנים השונים ובדיונים עליהם. ה"אורבים" לא יוצרים תכנים או נושאי שיחה חדשים. מהכלל ניתן להסיק כי ברשת קיים רוב דומם, שלא לוקח חלק פעיל ביצירת או עריכת תכנים.
יצירת ידע, שיתופו וניהולו -קריטיים להצלחת החברה. על מנת לעודד את העובדים ליצור יותר ידע ושיח ברשת החברתית, צריך להעניק להם מוטיבציה לעשות זאת. אפשר ליצור מפגשי הדרכה ושיח על נושאים שמעניינים אותם או נוגעים לידע המקצועי של החברה, לעודד אותם לשתף את דעתם. הייתי מביא איש מקצוע בתחום הפסיכולוגיה על מנת להבין איתם מה הפחדים בנוגע לשיתוף מידע ברשת, להסביר להם איך אפשר להתמודד איתם ולגרום להם לרצות לשתף יותר.  בנוסף אפשר לעודד על ידי יצירת תחרויות או אתגרים קטנים, למשל שעובד שמפרסם פוסט מקצועי ומקבל X תגובות או לייקים ברשת החברתית, מקבל עוד כמה תלושים לחג.

על בסיס המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי": כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו?
המאמר מסביר שבניהול רשתי כל עובד תלוי לא רק במנהלים שלו אלא גם בעובדים אחרים המפוזרים בארגון. לעתים רבות ידע קריטי או ניסיון עבר נמצא אצל עובד אחר ולאו דווקא במחלקה בה נמצא העובד או בסביבתו הקרובה. 
בנוסף, ניהול רשתי מאופיין בקיום תהליכים חוצי ארגון אשר דורשים שיתוף פעולה מצד גורמים רבים ובדרגים שונים. הקמת רשת חברתית פנים ארגונית יעילה תסייע לכל עובד להגיע למידע אליו הוא נדרש בקלות רבה יותר וכן לשתף מספר גורמים רב בפעילות עסקית כזו או אחרת.
0 תגובות
פוסט מספר 5
26/11/2018 15:15
Bar
שימוש במיקור המונים כדי לפתח רובוטים
 על מנת לפתח רובוטים ראשית עלינו להבין את הצורך שהרובוט נועד לספק.  במקרה זה, החברה יכולה להשתמש בהמונים על מנת לבצע פעולה שעשויה להביא אף לתוצאה טובה אף יותר משל עובדי החברה עצמה.
לדעתי החברה יכולה לבקש מההמונים למצוא איזשהי בעיה בחייהם בתחום ספציפי - למשל במטבח, ולראות מהם איזה רובוט הכי יכול היה לעזור להם, ומה הוא היה מבצע.

תחזית לסיכויי ההצלחה של המוצר

 ישנן כמה אפשרויות לביצוע תחזיות של מוצר חדש בשוק מסוים.  ראשית צריך להבין האם מדובר במוצר שנכנס לשוק קיים או לשוק חדש.יש להבין האם מדובר בשיפור קטן, ליטוש מסויים של מוצר שכבר קיים - או שמא זהו מוצר חדש לחלוטין בשוק.  
 ניתן להשתמש בנתונים קיימים בשוק על מוצרים דומים, לבדוק אחוזם של נתח שוק, כמה הרווח הממוצע בשוק ולאיזה קהלים חדשים או קיימים ניתן לפנות. 
אם המוצר הוא מוצר חדש צריך לתת ללקוחות להתעסק בו ולהבין מהתרשמותם מה צריך לשפר וכמה הוא יכול להצליח. אפשר להריץ מוצר בטא לקבוצה מסויימת של אנשים ולראות מה הם חושבים עליו. 

הסיכונים בשימוש בשיטת מיקור המונים בסטארט-אפ

כאשר משתמשים בשייטת מיקור המונים בסטארט אפים, אחד הסיכונים הגדולים ביותר הוא העתקת הרעיון. 

קהל גדול של אנשים נחשף לרעיון של הסטארט אפ, ובמידה והוא אינו רשום כפטנט - יכולים להעתיק אותו.


0 תגובות
פוסט מספר 4
26/11/2018 17:30
Bar
במאמר מאת הדס גייפמן, משנת 2016,  מוסבר אודות הבעיתיות שבשימור הידע.
ראשית, מדוע בכלל נחוץ "שימור ידע"? ומה זה אומר בכלל?
ובכן, חברות צוברות ידע לאורך כל שנות ההתפתחות שלהן. הידע הזה יכול להיות ידע אנושי, טכניקות לעשות דברים מסויימים, או סט של יכולות מסויימות.
הרבה מהידע, או הכישורים של החברות האלה, ומה שהן יכולות לספק ללקוחות שלהן, נעוץ בעובדים שלה - כאלה שיודעים איך לעשות את העבודה הנחוצה. כל פיסת ידע שהולכת לאיבוד היא משאב חשוב שנגרע מהארגון.
הסיבות לאובדן ידע שכזה, הינן רבות

המיקוד של המנהלים הבכירים השתנה, או שמנהלים בכירים התחלפו, ההדרכות הראשוניות נשכחו ולא רועננו, או שתחום הפעילות של החברה התפתח והשתנה. ידע הולך לאיבוד גם בכל פעם שעובדים בעלי התמחות קריטית פורשים לגמלאות, כאשר עובדים (בעיקר עובדי מפתח), עוזבים, או עוברים ליחידות אחרות (באותה חברה) שעוסקות בתחומים אחרים, או שעובדים עוברים לסניף החברה במדינה אחרת, וכו.

הדס מציעה במאמרה כמה שלבים שניתן ליישם כדי לשפר את תחום זה.

על כל מחלקה בארגון לנסח מסמך המפרט לפרטי פרטים את האסטרטגיה של המחלקה ומטרותיה. כמו כן יש לתעד את מכלול הידע שנצבר בכל מחלקה, בכל צוות ואצל כל עובד. מסמכים אלה צריכים להיות מעודכנים חדשות לבקרים בכל פעם שמתווספת פיסת מידע חדשה, ובכל פעם שידע קיים משתנה בהתאם לשינויי נסיבות.

בנוסף, יש להגדיר את אופן זרימת העבודה ואת דרכי קבלת ההחלטות, ולזהות (ולהגדיר) מי הם העובדים שמתוקף תפקידם נצבר אצלם שיעור ניכר מהידע החשוב.

- בד בבד, על כל מחלקה להגדיר את עשרת המרכיבים בתחום הידע שלה שהם החשובים ביותר, 10 המרכיבים בעלי החשיבות המשנית, ואם יש צורך, גם 10 המרכיבים ברמת החשיבות השלישית.

- חשוב לאסוף ולארגן את הידע שנצבר מחוץ לארגון (ונוגע לארגון ודרכי פעולתו), למשל אצל לקוחות, שותפים וספקים. להגדירו ולתעדו.

- לאחר שהוגדרו מרכיבי הידע, יש להגדיר את כל הדרכים בהן ניתן להפוך את הידע התיאורטי לידע בר ביצוע, ולרענן את המידע הזה בפגישות מחלקה, יחידה עסקית וכו.


- לצורך הנגשת המידע לעובד ניתן להקים מאגר אלקטרוני של ידע (מעין זיכרון אלקטרוני) בעל ממשק ידידותי. המטרה היא לאפשר לכל עובד לדלות מהמאגר את הידע הרלוונטי לו. מאגר כזה יכול גם לאפשר לארגון ליצור תהליך הדרכתי (או אחר) בעל תבנית שמאפשרת לכל עובד להתעדכן בכל פיסת מידע ובדרכים ליישומה. תהליך כזה יכול להנחיל את הידע לכל עובד חדש, ולעדכן בזמן אמת את העובדים הקיימים.המאגר האלקטרוני הכלל ארגוני של הידע הוא למעשה מערכת המכילה את כל הידע והיכולות שנצברו בארגון, כולל תפיסות, אסטרטגיות, שיטות, פעולות למימוש הידע ותוצאות של ניסיון שנצבר על פני זמן. מערכת זו צריכה להיות מעודכנת כל הזמן בהתאם להתווספות הידע החדש של העובדים.

בעזרת פעולות אלה ניתן לייעל את תהליך שימור הידע בארגונים, להיות חלק מההווי התרבותי של העובדים בחברה, ולשמר את הידע ובכך לדאוג בצורה טובה יותר לעתיד החברה.


https://www.hrus.co.il/%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99-10-%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95/
0 תגובות
פוסט מספר 2
16/11/2018 19:41
Bar

בעיות התחקיריםבצה"ל - פוסט מס' 2

 

צה"ל הוא ארגוןשמשמעותו מאוד גדולה במדינה שלנו, על זה אין עוררין. הוא משייף את אופיים שלמיליוני צעירים שמתגייסים לשורותיו, שנה אחר שנה. חלקם יוצאים מהצבא נשכרים, חלקםמדוכאים, אך בשביל רובם המוחלט – השירות הצבאי הוא תקופה משמעותית בחיים. אחדהדברים החשובים בכל ארגון – הוא למידה מטעויות. ללמוד מלקחי העבר, להבין מה עשיתלא נכון, לשפר את זה – ולצאת חזרה אל הדרך. צה"ל – כארגון משמעותי בנוףהמקומי – נדרש גם כן לבצע הליך של למידה מהעבר.

על פי הכתבה מעיתון"הארץ", דו"ח מבקר המדינה טוען שבמידה גבוהה מידי, אירועים בצבאחוזרים על עצמם בגלל חוסר יישום של לקחים מהעבר. בצבא מבוצעים תחקירים, על חלקםחוזרים פעמים רבות באוזני אלפי חיילים ; אך עדיין, אינם גורמים לשיפורים שלשמם הםמועברים.

המסמך "הפקת לקחיםבארגונים גדולים" , מציין כמה מאפיינים לתחקיר איכותי. תחקיר טוב צריך להתבצעסמוך לאירוע, ולא לאחר זמן ממושך.בנוסף, חשוב שינוסח בצורה של לקח אוניברסאלי ולאפרטי, כדי שיוכלו ליישם אותו גם במקרים שונים ולא רק מאוד דומים למקרה המקורי.

המסמך מציין תהליך בשם"זיכרון ארגוני". תהליך זה משמעו שמירה ואחזור של מידע שקשור לפעילויותמסוימות בחרה, ולמידה מהן על מנת לא לחזור על אותן הטעויות. צה"ל ציין כי החלה עבודת מטה לכתיבתהנהלים בנושא התחקור , וישנה מערכת לניהול ידע שמופעלת במרבית היחידות בצבא,ומושקעים מאמצים רבים על מנת למנוע חזרה על שגיאות.



חלק שני:

במקרה הנ"ל מפעילי התקן ניתקו את הגלאיבלא אישור מהאחראי עליהם, מכיוון שהופעלה אזעקת שווא כמה פעמים והפריעה לייצור.נדונה השאלה מי אחראי.

ובכן, המפעילים ניתקו את הגלאי מכיווןשהאזעקה הפריעה להם לייצר. אין ספק שבעשותם כך, הם גרמו לבזבוז של חומר יקר, אךהשאלה מה אומרים הנהלים במקום. האם קיים איזשהו פרוטוקול אשר מסביר מה צריך לעשותכאשר האזעקה מופעלת ללא סיבה, בצורה שחוזרת על עצמה ומפריעה לייצור?

אם כן, צריך לקרוא את הנהלים ולהבין האם הםפעלו בניגוד להוראות. בהנחה שלא קיים כזה נוהל, קשה להאשים את המפעילים שמבחינתםניסו לתפעל את האירוע בצורה הטובה ביותר, גם אם שיקול הדעת שלהם היה מוטעה.

תחקיר טוב של הנושא יוביל לחידוד הנהליםלמפעילים, ואם יופץ וינוסח כראוי, יוכל למנוע הישנות המקרה בפעם הבאה.

 

0 תגובות
פוסט מספר 3
17/11/2018 21:14
Bar
1) כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?
ובכן, משמעותם של ראשי התיבות OCR היא Optical Character Recognition. זוהי טכנולוגיה המאפשרת לעבד טקסט סרוק. 
ישנו קושי לעבד מידע ששמור כדף מודפס, מכיוון שקשה לאתר אותו בחיפוש. מנועי החיפוש לא יודעים לזהות את המילים בטקסט . הטכנולוגיה הזו מאפשרת לבצע עיבוד של הטקסט בצורה אוטומטית כך שנוכל למצוא את המידע שאנחנו רוצים על ידי חיפוש מילים ספציפיות. 

2.מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה Flows Work?
זרימת עבודה היא תהליך עבודה בתוך הארגון ,העובר אצל מספר אנשים / מחלקות בארגון . חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימת עבודה מכיוון שכך העבודה מתבצעת בצורה יעילה יותר. למשל, אם אחד העובדים צריך את חתימתם של כמה אנשים ממחלקות שונות בארגון, הוא יכול לשלוח לכולם את אותו מסמך בו זמנית למען חתימה דיגיטלית , במקום העברה פיזית של המסמך - הרבה יותר יעיל .בנוסף, כמה אנשים במקביל יכולים לעבוד על המסמך הדיגיטלי - כלומר אין צורך לחכות שיעבור בין אחד לשני, או שאחד הכותבים יסיים לכתוב - הכל קורה הרבה יותר מהר. 

3.מה החשיבות של הגירת תכנים ?
תהליך הגירת התכנים הוא תהליך של העברת המיד בארגון במעבר ממערכת ניהול ידע אחת- לאחרת. 
תהליך זה חייב להיות מסודר ומתוכנן, שכן על מנת שהמעבר יגרום לחברה להיות יותר יעילה ולא להפך - המידע חייבלהיות מסודר בצורה הכי יעילה שאפשר.  תהליך הגירת התכנים כולל לרוב השקעה של כספים רבים בסריקה של דפים, ניתוב וסידות תיקיות מסויימות והשמדת מידע לא רלוונטי. 
תהליך זה חשוב מאוד לארגון, בהנחה שמתבצע בצורה יעילה, מכיוון שהוא חוסך לארגון שטחי אחסון רבים, זמן שמתבזבז על שליפת המידע ממקורות מסוימים, ויוצר סביבת עבודה יותר פרודוקטיבית. 

4 .בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.
a .האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments ) בלבד או
את כל המייל ?
b .מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת ?

בחברות רבות, חלק גדול מהמידע עובר דרך מיילים. ההחלטה לשמור מיילים בארגון יכולה להיות הגיונית מאוד ותסייע לשמירת הידע בארגון. במידה ושומרים את המייל, הייתי ממליץ מאוד לשמור גם את הצרופות. כדי ללמוד משהו מהמיילים , חשוב לדעת מה הועבר בהם, מתי ומי המען והנמען. ללא הצרופות, נתקשה לשמור את הידע כמו שצריך. 
האחריות על שמירת המיילים צריכה להיות אישית, כלומר על כל אחד לשמור על המיילים שלו, כשם שהוא שומר על ידע אחר שנשמר בארגון.
0 תגובות
למי שייך המידע?
05/11/2018 14:56
Bar
לינקדאין הינה רשת חברתית שעלתה בשנים האחרונות, שעיקר הדגש בה ניתן על אופי מקצועי - שם אנשים יכולים ליצור קשרים עסקיים, למצוא משרות דרך מעסיקים שונים, ולראות אילו כישורים יש לחבריהם החדשים ברשת החברתית הזו. סוגייה מעניינת שעולה בהקשר לאתר זה, היא למי שייך המידע של עובד חברה? לעובד עצמו, או שמא לחברה?
ממעבר על הטיעונים של שני הצדדים, ברור לי שאין תשובה נכונה לסוגיה זו. 
זה לא מצב של שחור או לבן, הרי מצד אחד החברה אכן השקיעה כספים בהכשרתו של העובד ופרופיל הלינקדאין שלו, אשר כספים אלה תורגמו בסופו של דבר ללקוחות שחברו אליו לפרופיל העסקי. מצד שני, העובד עצמו טוען שהקשר עימם הינו קשר אישי במידה רבה, והלקוחות הרבים שהתווספו לפרופיל - התווספו בגלל האופי שלו והיחודיות שלו. 
אך עם זאת, אני נוטה להסכים עם כך שהמידע שייך לעובד. מהותה של הרשת לינקדאין הוא בחיבור האישי - כל עובד מזדהה בתמונה ושם פרטי, קורות חייו האישייו והכישורים האישיים והיחודיים שלו, כולל תמונות אישיות ופרטים אישיים שלו בלבד. בוודאי שהעבודה בחברה העמיקה והעשירה את החשבון האישי של העובד, אך כשמו כן הוא - חשבון "אישי". העובד נכנס לאתר ומשמר קשרים גם מחוץ לשעות העבודה, וקשרים אלה מתעצמים נוכח הקשרים האישיים של העובד עם אנשים נוספים ברשת - בין אם הם קשורים לעבודה שלו ובין אם לאו.
בנוסף, ניתן לומר שכאשר החברה מביאה עובד אחר במקום העובד המדובר, היא מביאה אותו עם כל "תיק ההטבות שלו" - כלומר האנשים שהוא מכיר והקשרים שהוא יצר, שיכול מאוד להיות שחלקם נתרמו הודות לעבודתו בחברה אחרת.
האם היא תאמר לו לוותר על קשריו הקודמים ממעסיקים קודמים?
להערכתי , זה לא האינטרס שלה.
לכן, אני חושב שכל עוד המידע מקושר לחשבונות אשר משוייכים לאדם פרטי - הם שייכים לו.

שאלה 2:
לדעתי אני צריך להשתמש בלינקדאין. באתר זה אפשר ליצור קשרים עסקיים ומקצועיים אשר יכולים להניב פירות בעתיד. ככה אפשר להכיר אנשים ולשמור על קשר עם אנשים שאולי יוכלו לעזור בעתיד.
0 תגובות