עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת 28, גרה בתל אביב כבר שנתיים, רווקה מאושרת מינוס החתול. עם פתיחת עונות החתונות וסליז המסיבות ואחרי דייט כושל במיוחד החלטתי לפתוח בלוג ולבדוק מה בדיוק קורה שם, בעיר האורות.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
מאי 2012  (1)
יוני 2012  (2)
פוסט שלישי, או האם הם כולם מובטלים?
13/06/2012 01:34
Alexs
האם הם כולם דפקטים?

ההוא עם העיניים הכחולות?
אלה שמתעקשים על הודעות ושולחים שוב ושוב?
זה שמציע יזיזות בסמס?
זה שמנסה לשכנע שהוא סבבה למרות שלא היה לו קשר עד גיל 28?
אלה שאין להם תמונה?
אלה ששמים תמונה מ-2010? וכי מה קרה בשנתיים האחרונות? מהפכת הטלפונים הסלולארים והמצלמות לא הגיעה אליהם? מזה שנתיים שאיש לא העלה אותם על פילם/קנבס/כרטיס זיכרון?
אלה שמתנשאים?
אלה שמתחילים ב'אתן התל אביביות'
אלה שעושים עסקאות חליפין בהודעות 'אני אשיג עבודה אם את תפסיקי לעשן'?
אלה שמתחילים בהעלבה 'אה, את נראית לי ביקורתית את'
אלה שנראים כאילו מעולם בחורה לא ראתה אותם ערומה, ואין לאיש מאיתנו ספק למה?
אלה ששולחים שירי קיטש במקום מלל (ומי זה קובי אפללו?!)?

בחיים אני לא אצא מזה לדייט.
0 תגובות
פוסט שני, או למה בעצם אנשים פותחים פרופיל?
03/06/2012 16:05
Alexs
אתרי הכרויות, פתיחת פרופיל, ביץ
חדורת התלהבות התחלתי לחפש בין האתרים את זה שהיה נראה לי הכי פחות מועד לפורענות.  פסלתי לא מעט מהם ונותרתי בסוף עם אחד שקיבל המלצות חמות ומתהדר בעובדה שמדובר לאקדמאיים בלבד. לכאורה (מילת מפתח), האתר עושה סינון מקדים כך שמוכרי הארטיקים בים ('הלו ארטיק!'), מנהלי החניונים ושאר מוכרי ירקות ויקרות אינם קיימים במאגרים. על סנוביזם כבר דיברנו? אז היכונו. 

בלי להתכוון גיליתי את הדרך המושלמת להפוך לביץ' תל אביבית מצויה: אתר הכרויות. אחרי שלושה ימים באתר, 67 הודעות חדשות (חלק ממחזרים אז זה פחות בעצם) וכמה משחקים במשחק הגאוני 'כן/לא/אולי' אפשר להכתיר את תהליך המטמורפוזה כמושלם: מילדה-טובה-ירושלים לביץ'-של-ממש תוך 72 שעות, ברוטו. לא הייתי מאמינה אם הייתם מספרים לי.

כבר בשלב פתיחת הפרופיל מתגלה פער הכוחות בין גברים לנשים באתר: נשים כותבים 2-3 שורות, גברים 8-10. האתר מאפשר להשתמש בכל מיני תבניות מוכנות מראש (האם אני מגניב? כן אני מגניב !) שעושות רושם עז על הקוראות הפוטנציאליות (אני יותם, בן 39 מלוד. יש לי חיבה למטוסים שנוחתים בכל שעות היום והלילה, אוהב להתכרבל בכפיות במשך עשרות שעות רצופות ומבחינתי האישה שלי היא המלכה שלי). מיותר לציין שאחוז הציניות עולה ככל שקוראים יותר פרופילים. 
לאחר ההתלבטות הראשונית (לכתוב באמת? יש לזה סיכוי? אבל לשלול מראש? לכתוב המון? קצת? תמציתי? לנסות להצחיק?) הלכתי על פרופיל סנדרטי למדי - 2 תמונות, תיאורים פשוטים של אופי (ספונטנית, משעשעת, ביקורתית-לעיתים, אוהבת ים וספרים) ודרישה בסיסית מבן הזוג (גומות חן). אני אשקר אם אני אגיד שלא חשבתי שיהיו פונים, אבל אין ספק שלא תיארתי לעצמי את מבול הפניות המקוריות יותר ('מה זה גומות? סתם חורים בפנים, בואי ניפגש לי יש גישה אחרת לגבי חורים') והמקוריות פחות ('כרטיסך נראה לי מעניין הבה וניפגשה'). 

האמת שהאתר מאפשר להפוך לך להפוך לביץ' ללא שום משוא פנים - בלי הבדלים של דת/גזע/מין/גיל או אזור מגורים - כולם נמחקים. עוד לא הגעתי לשלב של לענות בצורה עוקצנית על הודעות, אבל השמועה אומרת שגם השלב הזה הינו עניין של זמן בלבד. הנהלת האתר מעודדת (בידיעתם? או שאולי הם לא שמו לב?) את הגישה האלטיסטית הזאת על ידי משחק שהם יצרו, הנושא את השם המקורי 'כן / לא / אולי'. 
בגדול מדובר בתמונה של בחור רנדומלי שמופיעה על המסך ולך מוצעת השאלה 'האם תרצי להפגש איתו?' לה יש שלוש תשובות אפשריות כן, לא, אולי ואופציה לבחון את פרופיל המתמודד לפני ההכרעה. אני בושה להודות שמעטות הפעמים בהן לחצתי על אופציית הפרופיל לפני שחרצתי דין. 
כך נוצרת לה תרפיית ריפוי בעיסוי חדשה שמחליפה ברבע שנייה את Draw Something, Fruit Ninga ושאר משחקים אינפנטילים שמעבירים לנו את הזמן. במקום לחתוך ירקות - Just say No! [במאמר מוסגר אודה שרוב רובם של הבחורים שמופיעים על המסך סובלים מהפרעה כלשהיא, שניכרת כבר בתמונתם. לחלקם יש בעיות יציבה קיצוניות (עומדים עקום אש מול המצלמה בכל התמונות שלהם מ-2010 ועד היום), חלקם מביאים רק תמונות מ-2010 (בעידן הסמרטפון איזו הצדקה לגיטימית יש לתמונות בנות מעל לשנתיים? האם השמנה? הקרחה? צרה אחרת עליה לא חשבתי?), חלקם אינם עומדים בקריטריונים שלי (כעורים אש. כואב הלב לומר ולכתוב, אבל באמת. באמת. יש רמת כיעור שעולה כדי תרומה. ואני כבר מנויה למפעל הפיס ותורמת כ-60 ש"ח לקהילה מדי חודש בחודשו, אי אפשר לצפות שגם אצא עם נזקקים מראית, הלא כן?) וחלקם פשוט לוקים בתכונה הבלתי ניתנת לתיאור אבל המוחשית להפליא - לעולם-לא-יראו-אותי-ערומה-לא-משנה-מה-יקרה.]

וכך - נהייתי ביץ'.
מראה חיצוני מקבל משקל נכבד, טעויות כתיב בפרופיל (יש כולה 10 שורות לעזאזל) מצדיקות חסימת פרופיל, קריאות נרגשות של 'כפרה!' ו-'ממי!' מזרים גמורים מקבלים את אותו הכבוד ואלה שאיתרע מזלם לחשוב יותר מחצי שעה על התשובה לשאלה המעמיקה 'מה שלומך?' עוברים לסל המחזור.

זה אולי המקום לגילוי נאות: חלק מהדייטים הכושלים שלי בתקופה האחרונה נובעים מרחמנות תמוהה בה אני לוקה שאינה מאפשרת לי להגיד 'לא' לבחור שמתחיל איתי בצורה שמצריכה 'ביצים'. אני מעריכה אותו בעל כורחי ולא מוצאת את הכוח להגיד לו לא. כך, אני מוצאת את עצמי בהמון דייטים עם בחורים ש... ובכן... לא מפתיע שזה לא הלך. ברשותכם נוותר על הניתוח הפסיכולוגי המעמיק-בשקל. כך או כך, עידן האינטרנט מאפשר לי לעשות את מה שקשה לי יותר לעשות פנים מול פנים - סינון סינון סינון. ובואנה, כמה שאני לוחצת על ה'לא' - אין דברים כאלה.

חברותיי שרשומות לשירות דוגלות בשיטה של לצאת עם הבחור קודם ולפסול אח"כ. מאחר ואת זאת כבר ניסיתי ובאי-הצלחה מרובה, החלטתי לנסות את השיטה ההפוכה - לסנן עד אימה ולצאת רק עם מי שבאמת נראה נורמלי לחלוטין: חכם במידה, נאה-לעין במידה, משעשע במידה. לא מחפשת מוקיון יפה תואר אבל חלאס עם הקרפדות והצפרדעים מאותגרי המחשבה.

מעניין אם יצא מזה דייט.

אלכס. ביץ' בהתהוות.

2 תגובות
פוסט ראשון, או למה בעצם?
31/05/2012 14:06
Alexs
פוסט ראשון, אתר הכרויות, הרשמות, למה
למה בעצם לפתוח בלוג?
תכלס זאת אחלה שאלה ואין לי תשובה חד משמעית אליה. 

בזמן האחרון, עם פתיחת עונת הרחצה והלגיטימציה החוזרת לחצאיות ג'ינס קצרות במיוחד (לה) ומכנסי 3/4 (אבל למה? לו), כמות הדייטים (ובעיקר סיפורי הדייטים) שאני נחשפת אליהם עולה על גדותיה. רובם ככולם כושלים כמובן, אבל אני מודה שלאחרונה ניכרת עליית מדרגה במקוריות של עיר האורות.

הטרנד החדש, השושאיסטי במיוחד, התוקף את בנות העיר הוא אתרי ההכרויות. 
נראה שהסטטוס השתנה (?) וכבר לא מדובר בדבר מביך עד אימה, אלא בדרך לגיטימית להכיר אנשים ולצאת לכמות אינסופית של דייטים קצרצרים. לאחר מספר סיפורים משעשע במיוחד באדיבות חברותיי הטובות ("הייתי צריכה להעמיד פנים שאני ימנית קיצונית המאמינה בטרנספר המוני כדי לעזוב את הדייט", 'הוא סבבה והכל אבל' הוא נמוך ממני בראש וצר ממני באגן, הוא רכן לעברי וגיליתי שיש לו קעקוע 'אמא' על הצוואר) - החלטתי גם אני להרשם לאתר הכרויות ולראות על מה כל המהומה. ולכתוב על זה. זה קצת מרגיש שאני כותבת לעצמי, מעניין אם מישהו באמת יקרא את זה.

בכל אופן, לפי ההנחיות שקיבלתי צריך להקפיד על הכללים הבאים:
1. פתיחת פרופיל - שם פרטי בלבד, לא שם משפחה
2. תמונות - כל מי ששם תמונה שאינה משנת 2012 ימחק לאלתר מהאינבוקס (לקח שככה"נ נלמד בדרך הקשה)
3. סדר פעולות חשבון - טלפון לפני מפגש פנים מול פנים (לא בטוח שיהיה לי כוח)
4. אחוות הלוחמים - אם נתקלת במישהי/ו שאת/ה מכיר/ה באתר הכרויות הרי שמדובר בדבר שהשתיקה יפה לו. אחווה שכזאת.

ועכשיו - לבחירת אתר ופתיחת פרופיל! 
יתכנו עדכונים בהמשך =)
אלכס.
2 תגובות