עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
פחד מביא צרות
16/07/2014 17:48
Freedom
כידוע, המצב הבטחוני במדינה שלנו כרגע לא משהו.לא יודעת מה איתכם אבל אני ממש מפחדת למרות שאני גרה במרכז, ובעיר הקטנה שלי היו בסהכ פעמיים אזעקה.נורא פחדתי ביום רביעי, כשהאזעקות הגיעו למרכז. בכיתי שעה. בעיקר פחדתי על החתול שלי. שאם תהיה אזעקה אני יצטרך להכניס אותו לכלוב וכו.מיום חמישי כולל, הלכתי כל יום עם אמא שלי איתה לעבודה על גבול רמת גן תל אביב למרות שפחדתי מאוד על החתול שלי, אמא שלי הרגיעה אותי, אנחנו ליד שדה התעופה ועוד כל מיני. אמרתי לה, אם יקרה לו משהו והוא ימות אני בחיים לא יסלח לך. נשמע מוזר לא? שבבית שלי שבקושי היו בו אזעקות(טפו טפו טפו) לא נשארתי. כשהלכתי עם אמא שלי קמתי כל בוקר ב6. בקושי ישנתי בלילות.מה שמצחיק, שכל יום הייתה אזעקה אי שם ברג-תא. אבל בגלל שהייתי עם אמא שלי, לא לבד, הרגשתי יותר בטוחה.בשבת, הייתה לראשונה אזעקה אצלי בבית, בערב. החתול שלי נורא התנגד ופחד בעיקר כי כשהרמתי אותו הייתי בלחץ והוא כנראה קלט אותי. אז בסופו של דבר הוא נשאר בבית ואנחנו הלכנו לחדר מדרגות.כל בום מיירוט ששומעים (ושומעים אצלנו המון, גם בעבודה של אמא) מקפיץ לי את הלב. גם האזעקה.אתמול חזרנו מאוחר כי הלכתי עם אמא שלי לאנשהוא ובדרך תפסה אותנו האזעקה בעזריאלי. היום, לא הלכתי. הייתי עייפה. נשארתי לישון. אני זוכרת שהיא אמרה לי שפחד מביא צרות.
1 תגובות
...
04/05/2014 20:31
Freedom
בית ספר חדש, בעיה
אני עברתי מבית ספר אחר השנה, ובסה״כ סבבה לי, הבעיה שדי יצאה לי תדמית של מפונקת(למרות שזה קצת נכון).. עכשיו, היום ממש ברגעים אלו יש טקס שבטח נגמר לא מזמן, שחובה לבוא אליו. אני ממש רציתי לבוא, באמת. וכשבאתי לצאת מהבית.. ניסיתי לנעול את הדלת איזה 20+ פעם ולא הצלחתי!! ואני הרי לא יכולה להשאיר את הבית פתוח, ואמא שלי לא הייתה בבית, אז הייתי צריכה פשוט להישאר בבית. מה זה התבאסתי והאמת שטוב נו אפילו בכיתיי.. ממש רציתי לפגוש גם את החברות שלי לא במסגרת לימודים ולראות את הקראש(ים) שלי.. וגם התארגנתי איזה 45 דקות שזה יחסית הרבה אצלי ומה שהכי נורא זה שמי שאין לו סיבה מוצדקת לא לבוא אז הוא יהיה מרותק מחר עד 4(!) ומסיימים מחר ב12 ): כאילו, אני תלמידה טובה, והאמת שהיום היה ריתוק לכל הכיתה ( שובבים אנחנו ) והברזתי ממנו אבל לבינתיים המחנך שלי לא אמר לי כלום . כאילו אז אינלי מושג וגם אם יהיה מחר ריתוק לא נראלי שאני ישאר o.0 אני רוצה לחזור הביתה! ואם זה יקרה השלב הבא זה להיות מושעה עד שההורים באים . כאילו אמא שלי יודעת מהעניין ומה שעצוב זה שהיא לא מאמינה לי :( אז לא דיברתי איתה ואז היא הציקה לי והצחיקה אותי >< אוף אני ממש מפחדתת וגם מבואסת אוף נווו..
2 תגובות
אני אף פעם לא יודעת מה לכתוב בכותרת
02/05/2014 22:14
Freedom
אני מהילדות האלו, שזוכרות את הרגעים הקטנים והטובים האלה.. אז ברור שלא הפסקתי לדבר ולהתרגש על זה שבבית ספר שלי, בסוף ההפסקה, אה אמ איך אני יגיד את זה ילד חתיך אחד וחבר שלו בי״א או י״ב צעקו ״ילדה כשתגדלי את תהיי יפה״ בהתחלה לא שמעתי מה הם אמרו, אז פשוט התעלמתי והלכתי משם נקרעת מצחוק ואז קלטתי ואמרתי וואו. כאילו הם באמת חושבים ככה? כאילו אני יודעת שאני נראית סבבה, אבל עמוק בפנים אני די חסרת בטחון ותמיד שמחמיאים לי זה כיף, גם עם זה מישהו ששורק ברחוב למרות שאני ממש לא איזה כלב, זה עדיין אומר שהוא חושב שאני יפה. זה אולי נשמע רדוד ושטחי, אבל זה בלוג, ומותר לי להגיד מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה וזה בדיוק זה. מה אני אמורה להגיד? כל בת תסמיק ותתרגש שאומרים לה שהיא יפה, גם בנים. עכשיו אני באמת מרגישה שטחית אוף >< ביי
5 תגובות
מרגישה מטופשת.
21/04/2014 23:38
Freedom
אוקיי, אז אני תלמידה מצטיינת, רוב הציונים שלי מעל 90. הבעיה היחידה היא שאני עצלנית. כאילו ממש, לפחות בכל מה שקשור ללימודים. רק אם אני נהנית ממשהו אני יעשה אותו. אף פעם לא אהבתי לעשות שיעורים, גם הרבה פעמים אני לא עושה, וטוב, זה לא מפריע ללימודים. בעיקר כי המורים אוהבים אותי אז די ״מחליקים״ לי את זה. עבודות גדולות (ומבחנים כמובן) אני תמיד עושה כי זה ציון. הבעיה, שביום רביעי חוזרים ללימודים. מה הבעיה פה אתם שואלים ? דבר ראשון, יש לי מצגת שלמה לתרגם לאנגלית, ליום רביעי, למורה מעצבן וכועס. אני טובה באנגלית, בעיקר גם בתרגום דברים. אבל אין לי כוח לעשות את זה. דבר שני יש לי עבודה במתמטיקה, שגם בה אני מאוד טובה, והאמת שאלו תרגילים ובעיות נורא קלים. שוב, אין לי כוח. האמת שאם אני לא אעשה אותם ליום רביעי, זה לא כזה נורא, כי זה מורה סלחן, מצד שני אני תלמידה טובה ומצפים ממני להמון. זו אחת הבעיות, בבית הספר אני התלמידה הכי טובה ונראית הכי משקיעה והכל, אבל זה לא. אני כאילו שמה מסיכות מול המורים. לפעמים זה נמאס. בבית אני יושבת על הספה מול הטלוויזיה, עם אוכל ביד ונפגשת לפעמים עם החברות, ובתכל׳ס לא עושה כלום. (טוב סטיתי מהנושא..) והאחרון והלא חביב, עבודה באנגלית. העבודה כוללת דגם, עוד סוג של דגם וטקסט. הרבה טקסט. והיא ליום ראשון. נראלי. אף אחד לא באמת הקשיב כל כך. טוב הקשיבו אבל מי זוכר ? לצערי דבר מוכר שמגיע עם גיל ההתבגרות הוא עצלנות. ואצלי היא שופעת. אני פשוט לא יודעת כבר מה לעשות. אני יודעת שזה נשמע מטופש, אבל אני כן רוצה לעשות את זה, פשוט, איך להגיד, לא בא לי. אוף אני מרגישה מטופשת.
5 תגובות
דה וינצ׳י והקיבוץ
19/04/2014 19:32
Freedom
טוב אז אתמול, הלכתי לתערוכה הזו של דה ווינצ׳י בגני התערוכה בתל אביב. היו שם הרבה שחזורים של העבודות שלו משרטוטים שנמצאו במחברת שלו. הוא חי לפני יותר מ500 שנה והוא כבר ידע פירוט מלא של תוכן גוף האדם, ואפילו של עובר ! (חפרתי? אופס) ממש מדהים מה שהוא ידע לפני כל כך הרבה זמן. גם גיליתי שהוא היה הומו, וצמחוני. אחרי דגמי העבודה והצבא, הייתה תערוכה של ציוריו. לו ולמיכאלאנג׳לו הייתה תחרות קטנה, כמו גם היום, רק שהם היו צריכים לצייר ציור קיר/תקרה (לא זוכרת במדויק) במשותף. הציור לא שרד, בגלל הצפה ונשארו רק הרישומים. בסוף הגענו לחנות המזכרות וזהו. נגמר. אחרי זה הלכנו לקניון עזריאלי וקנינו כמה דברים (; עכשיו נעבור להיום, היום הלכנו מטעם העבודה של אמא שלי, לקיבוץ מעגן מיכאל, הבן של הבוס גר שם. בהתחלה טיילנו קצת במרכז הקיבוץ, ואחר כך הלכנו לרפת. היה מסריח מהקקי של הפרות, אבל סבלנו בשקט. אחרי זה נכסנו ליונקיה, ושם ראינו את הפרות (ופרים) הקטנים. מיד זיהיתי את השניים הכי קטנים (אני ממש אוהבת חיות) , שנולדו אתמול, הם היו דווקא גדולים, אבל טוב גם הפרה גדולה נורא. הלכנו לראות דגי קוי שזה סוג של קרפיון, והם דגי נוי. הם ממש צבעוניים וזוהרים. נסענו לחוף שם, החוף מהמם, הוא מתחיל בלבן ולאט לאט מתכהה תוך כדי שיש באמצע טורקיז יפה כזה. לא נכנסנו, כי התחילה רוח חזקה והיה קריר. הלכנו לפינת החי. היו שם טווסים רבים (חלק אפילו נפתחו והראו לנו את היופי שלהם), היו גם הרבה ברווזים, שרקנים, כבשים, צבים, סוסים, חתולה חומה ממש חמודה וחזירת בר, שעברה תאונה, ומתאוששת שם. אחרי זה חזרנו הביתה, ונרדמנו על המקום. אז לפני שעה בערך התעוררנו, ועכשיו אני כותבת פה. ערב נעים (:
0 תגובות
התחלה
16/04/2014 03:39
Freedom
כבר הרבה זמן חיפשתי איזשהו מקום, שאני יוכל לכתוב בצורה אנונימית את כל מה שאני מרגישה וחושבת. עכשיו, אני חושבת שמצאתי. אני לא יודעת בדיוק איך לנהל בלוג, אבל, אני ילמד עם הזמן (:אז.. ממה מתחילים ?בתור התחלה, אני בת. דבר שני, עכשיו שלוש וחצי בלילה. בעיקרון היום שהיה, היה די משעמם, אז אני מניחה שזהו לבינתיים. ♥ Freedom
3 תגובות